האם הטלוויזיה בסלולר היא הדבר הבא או עוד הייפ שסופו להתפוצץ?

כשפונים לחברות המחקר והייעוץ כדי לנסות ולקבל תשובה מהאורקלים של עולם התקשורת, מגלים שהדעות חלוקות. כולם מסתכלים על אותו מצב נתון, אך חלקם אופטימיים ומעדיפים לראות את חצי הכוס המלאה, וחלקם את את החצי הריק.

תערוכת ה-3GSM שנערכה בשבוע שעבר בברצלונה היוותה מבחינות רבות את פסגת ההייפ של הטלוויזיה הניידת. מרבית חברות ציוד הקצה וספקיות התשתית ניסו להוכיח באותו ובמופתים כי הטלוויזיה הניידת תצליח ובגדול. אולם בחברת המחקר והייעוץ פורסטר ריסרץ' אומרים כי "אף על פי שהתצוגות בתערוכה נראו יפות ומרשימות, שידורי טלוויזיה למכשירים סלולריים עדיין אינם כאן, בוודאי שלא יהפכו למוצר מדף בשנה הקרובה, וסביר שיעברו עוד כמה שנים עד שיהפכו לנפוצים".

האנליסטים ניק ואן-וין ומישל דה-לוסנט מפורסטר מוסיפים כי "המפעילים הסלולריים מחפשים כל העת שירותי מידע חדשים שהם יכולים להציע לציבור, ושאותם קל לציבור להבין, והם חושבים ששידורי טלוויזיה למכשירי טלפון סלולריים הוא שירות כזה".

שירות מסחרי של טלוויזיה דיגיטלית כבר הושק בדרום קוריאה, ישנם מפעילים בארה"ב ובאירופה שמבצעים ניסויים מוגבלים בתחום, ועתה הודיעו גם שני מפעילים גדולים באנגליה ובאיטליה על תוכנית להשקת שירות דומה במהלך שנת 2006 - כל אחד מהשירותים הללו מבוסס על טכנולוגיה שונה. על פי פורסטר, טלפוניקה הספרדית ביצעה בעניין מחקר, וממנו עולה כי 75% מהצרכנים שלה מתעניינים בשירות וימליצו עליו, ו-55% מהצרכנים יסכימו לשלם תמורתו חמישה יורו בחודש. בניסויים שנערכו באנגליה ובפינלנד הסכימו הצרכנים לשלם סכום כפול בתמורה לשידורי טלוויזיה למכשירי הסלולר.

אולם המסקנה של פורסטר אינה ורודה: "הבעיה הגדולה כיום היא שעדיין אין ודאות בנוגע לטכנולוגיות ולסטנדרטים האמורים לספק שירות זה. הספקים הסלולריים תולים תקוות גדולות בשידורי טלוויזיה למכשירי הסלולר אולם עדיין אין להם מושג כיצד להפיק כסף מהשירות הזה, וכיצד לקשור חוזים עם ערוצי השידור השונים ועם אולפני הטלוויזיה. במקביל, קיימות שאלות טכנולוגיות בסיסיות שאין להן מענה, כגון חוסר הסכמה לגבי הסטנדרטים שיפעלו. קיימים לפחות שלושה סטנדרטים מרכזיים המתחרים על הבכורה בשוק, ואלה מביאים לגישה זהירה עוד יותר בקרב הספקים".

בפורסטר מוסיפים כי אחת הבעיות בנושא התקינה היא שהסטנדרט ששימש עד היום לרוב הניסויים, סטנדרט DVB-H, עושה בדרך כלל שימוש בספקטרום התדרים UHF. הבעיה היא שזהו ספקטרום שאינו זמין לשידורי טלוויזיה סלולריים ברוב מדינות אירופה, לפחות כל עוד קיימים עדיין שידורים אנלוגיים של טלוויזיה, שמשתמשים בדיוק בספקטרום זה. בישראל המצב דומה ומשרד התקשורת בודק אפשרות לפנות תדרים אלו עבור החברות הסלולריות.

לסיכום מעריכים בפורסטר כי ברוב מדינות אירופה ייקח עוד כמה שנים עד ששידורי טלוויזיה ברשתות סלולריות יוצעו לציבור הרחב.

מן העבר השני, חברת הייעוץ והמחקר סטרטג'י אנליטיקס מעריכה כי ההכנסות ממכשירי סלולר תומכי טלוויזיה דיגיטלית יצמחו מ-5 מיליארד דולר ב-2006 ל-30 מיליארד דולר ב-2010. היום, 80% ממכירות המכשירים הללו מקורם בקוריאה וביפן, אך ככל שיעבור הזמן יקטן חלק זה עד שיגיע לשליש מהמכירות ב-2010. "הטירוף סביב הטלוויזיה הניידת הוא בכל מקרה הזדמנות נהדרת ליצרני ציוד ורכיבים סלולריים", הם מסכמים, ואומרים כי גם אם מדובר בהייפ, מי שירכב עליו ירוויח.