הנקראות ביותר

מירוץ שוורים

נתוני מאקרו חזקים סחפו את המדדים לעליות * ההכנסה לנפש עלתה בינואר ב-0.7%, מעל לצפי, ומדד מנהלי הרכש לפברואר עלה מרמה של 54.8 נקודות לרמה של 56.7 נקודות * בלטו בעליות: אלטרה עם קפיצה של 5.7%, ו-TI וברודקום עם זינוקים של 7.8% ו-7% בהתאמה

שלשום (ג') הדאיגה הכלכלה את מומחי וול סטריט והשוק ירד, אתמול (ד') שימחה אותם הכלכלה והשוק עלה. העובדות לעומת התיאוריות ממשיכות להוכיח שהכלכלה האמריקנית מתחזקת. הפעילות התעשייתית עלתה יפה בפברואר ומה שהכי מעניין הוא שמדד ההזמנות החדשות עלה מ-58% ל-61.9%, עלייה חדה למדי. הנתונים גם מראים שמקדם המחירים בתעשייה ירד מ-65% בינואר ל-62.5% בפברואר. לצד החדשות הטובות הללו מסתבר שהדאגות של ינואר לגבי תיאבון הקנייה של תושבי ארה"ב היה מוקדם. בפברואר עלתה הצריכה לנפש ב-0.9% וההכנסה לנפש עלתה 0.7%. הנפט המשיך לעלות, מה שבעצם אומר שהנפט משמש הסבר טוב לירידות אבל עדיין אינו מפריע בעליות. אם היו אומרים לנו לפני שלוש שנים שהכלכלה הגלובלית בכלל והאמריקנית בפרט ימשיכו לצמוח כשמחיר חבית נפט יהיה 62 דולר, היינו לועגים למספרים. העובדה שהכלכלות כן ממשיכות לצמוח, מצביעה על עוצמתן.

מה עושים עם הכסף שממשיך לזרום כנהר אדיר לוול סטריט (ולכל שוק הון אחר בעולם)? אותו קמצוץ של כסף שמוקדש לישראל ונראה לנו כחול אשר על שפת הים, מושקע היום בפרויקטים ובנכסים שבעבר איש לא חלם שישקיעו בהם זרים. תראו איך מתנפלים על הקופות, תראו איך נכנסים לקיבוצים. האמינו לנו שמוסדות יעמדו בתור להשקיע ברכבת התחתית בתל-אביב כאשר ימצאו היכן להתחיל לחפור בעוד 50 שנה. אנחנו לא חושבים שאי פעם בעבר רדפו כל-כך הרבה ירוקים אחרי כל כך מעט פרויקטים רציניים שקיימים בשוק, אם באמת עוד נותרו כאלה.

תוקם לתחייה תעלת הימים

אם למשל היה לממשלה זמן לחשוב בהגיון וברצינות, היו מתחילים לחדש את תוכנית תעלת הימים, זוכרים? אז הסבירו לנו שאם הנפט יגיע ל-30 דולר החבית, הפרויקט הופך כדאי. כנראה שב-60 דולר הוא כבר לא כדאי שוב, אחרת למה זה לא עולה שוב על הפרק? אם מדינת ישראל הייתה מבצעת היום את פרויקט התעלה הזאת, ומוסיפה לזה את תעלת ים-סוף לים המלח, שעליה דיברו כבר בשנות ה-70' ואולי פרויקט ענק לאנרגיית רוח במצפה רמון, מן הסתם היו הרזרבות הדולריות שלנו מוכפלות אבל מי צריך עוד רזרבות כשכבר כעת הקופה מלאה? הבעיה של המדינה שלנו היא שאין יזמים בכנסת או נכון יותר לומר, אין יזמים בעלי השפעה בכנסת. מי שיש להם השפעה מדברים היום על החזרת קצבאות ודברים מהסוג הזה. בנוסף, אם יאשרו תחנות רוח, תעלת ימים, רכבת תחתית בתל-אביב וגם חיבור ימי אילת-סדום ואולי רכבת לגליל, קצב הצמיחה הכלכלית בישראל יוכפל. אז הנגיד ירשה זאת? הרי זה יגרום לאינפלציה.

הנה מסתובב לו בארה"ב מיליארדר, משקיע ומנהל יהודי בשם קארל אייקן שכבר כיכב ברחבי העיתונות הישראלית. אייקן מתרוצץ בכל העולם ומחפש השקעות מעניינות לו ולחבריו שביחד מחזיקים בכמה מיליארדי דולרים פנויים. הוא ניסה להשתלט על טיים-ורנר ונכשל.

שלשום הודיעו לו הקוריאנים שהם דוחים את הצעתו לרכישת חברת KT&G, שמייצרת טבק משורש הגינזאק, שורש של צמח שהאסיאתים אוהבים ללעוס ולעשן, וכנראה שהוא נטול גורמי מחלות כולל ניקוטינים למיניהם.

לאחר שהקבוצה בראשות אייקן אספה בשוק 6.7% מהחברה והפכה לבעל המניות הגדול בה, הודיע יו"ר החברה הקוריאנית, קוואק יאנג קיאון, למשקיעים שאין בדעת מועצת המנהלים של החברה לאפשר השתלטות. "אנחנו מאוד מאוכזבים", אמר דובר קבוצתו של אייקן, וורן ליכטנשטיין, "אבל העניין לא נגמר ונחשוב מה לעשות, אולי לנסות השתלטות בכל מקרה".

ליכטנשטיין, אגב, אינו נופל ביכולותיו מאייקן ומרכז כמויות אינסופיות של כסף. הנהלת החברה הקוריאנית הודיעה שהיא אינה רואה סיבה למכור, וגם לא סיבה שבעלי מניות קוריאנים ימכרו; "מדוע?", שאל היו"ר קיאון, "המניה עלתה ב-204% בשנתיים האחרונות, ואיש אינו מתלונן". ב-17 במארס תתקיים אסיפת בעלי מניות, ועד אז הכל מחכים.

העובדה שקבוצה ספקולטיבית אמריקנית הולכת בכוח על חברה קוריאנית, מדגימה לדעתנו עד כמה הכסף קל בארצות-הברית ועד כמה רעבים בעלי הממון לתשואה. הכסף הזה כולו נועד לספקולציות והוא כסף שבתנאים אחרים היה הולך לקרנות גידור. קרנות הגידור מלאות בכסף, ופוטנציאל עשיית הרווחים שם הולך וקטן, במיוחד בהשוואה למה שעשו בשנים 2001-2004.

אם היו כאן אנשים עם מעוף, הם היו מסדרים לאנשים כמו אייקן רבע ממה שסידרו לאנשים כמו אייזנברג ז"ל אבל לפרויקטים ספציפיים, כמו אלו שהזכרנו. האמינו לנו שהוא וחבריו היו הופכים לציונים קיצוניים.

מה מריץ את סיליקום?

בהמשך מסענו בארץ המניות הקטנות בעלות הפוטנציאל, אנחנו מגיעים (או חוזרים) לסיליקום (SILC). נתחיל בכך שאין לנו מידע על מניה שעלתה יותר מזו בין אוקטובר 2002 להיום. בדצמבר 2002 צללה המניה לתחתיות של 20 סנט, והשבוע חצתה את רמת ה-11.5 דולר. זאת עלייה של פי 57. אורכית (ORCT) למשל עלתה פי 25 מנקודת השפל שלה, ואלדין (ALDN) עלתה פי 17 "בלבד". מי שיודע על מניה ישראלית שעלתה פי 57 מאז שפל סוף 2002 שיקום, אנחנו לא.

בואו וננסה להבין מה הריץ ומריץ את סיליקום. ראשית נציין שסיליקום היא מהחברות הוותיקות בוול סטריט. החברה הונפקה ב-1994 ועד כמה שזכור לנו זה היה לפי מחיר של 5 דולר למניה. כהדיוטות צריך להיזהר מאוד כשמנסים להגדיר מה החברה עושה. בגדול היא מייצרת כרטיסים אלקטרוניים חכמים שמשמשים כמתאמים, מחלפים, מעקפים ומעברים. באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב ויותר מובן. הכרטיסים שלה תומכים בתנועת האינפורמציה לסוגיה בין מחשבים, על גבי רשתות, ויש המתואמים לתוכנות בטיחות. למשל, אם יש מקרה של שבירה במסלול תנועת האינפורמציה (כתוצאה למשל מהפסקת חשמל) תוכנת המעקף של סיליקום נכנסת לפעולה והזרימה נמשכת.

החברה נוסדה בשנת 1987 על-ידי אבי אייזנמן, היו"ר הנוכחי והאחים זיסאפל. בסוף המאה שעברה צברה המניה פופולריות והגיעה לשיאים של למעלה מ-20 דולר. הרבה מניות אחרות שברו אז שיאים. הבעיה בסיליקום הייתה שהיא למעשה נזרקה מהמטוס ללא מצנח. מה זאת אומרת? שבמסגרת ההתלהבות הטכנולוגית של אותם ימים, החברה נטשה את עיסוקיה ההיסטוריים ועברה לתחום שנראה אז אדיר, תחום החיבור הסופי לבית הלקוח. החברה פיתחה מחברים, USB, שאמורים היו להיות רלבנטיים עם התפתחות ה-IT. בעודה עוסקת בחלומות התנפץ השוק וסיליקום נותרה ללא עסקים וכמעט ללא כסף.

היו"ר הנוכחי, אבי אייזנמן, הצליח איכשהו לייצב את החברה, להחיות אותה והתחיל לחפש דרכים כיצד להשתמש בידע שהצטבר בחברה הוותיקה על-מנת לנסות ולהציל את עסקיה. איך הצליח אייזנמן לקחת חברה בלי מכירות, עם 1.5 מיליון דולר בקופה, ולעורר אותה לחיים מחדש - אין לנו מושג, אבל זה מה שקרה. אנחנו חייבים לציין שבסוף 2002 חששנו לגורלה של החברה ועובדיה, מכיוון שאז לא היו קונים לעסק שהוערך בכ-800 אלף דולר בלבד. ב-2001, כשנראה היה שהחברה מפתחת מכשור חדש ושיש בה בכל זאת משהו, הובא לחברה מנכ"ל חדש, שייקה אורבך, ואייזנמן נשאר בתפקיד היו"ר. אורבך בא מאופ-גל, החברה הבת של רפאל ואל-אופ, שם שימש בתפקיד הנשיא והמנכ"ל. לפני כן ניהל את אדיוסופט. על-מנת שאדם כזה יעזוב את אופ-גל ויעבור לחברה כמו סיליקום אין שום ספק שאורבך פותה באיזשהו אופן, וזה לא הכסף. מאותו רגע שהוא התמנה לתפקיד הבנו שיש משהו בחברה הזאת, רק שאנחנו עדיין לא יודעים מה.

העליות עד תחילת 2004 לא היו קשורות כלל בסיליקום אלא היו פונקציה של מצב שוק, של התעוררות מדדי המניות הטכנולוגיות בכלל. שום מניה ישראלית, להוציא כאלה שהיו נתונות בצרות באופן גלוי, גילת לוויינים (GILTF) לדוגמה, לא נשארו במחירי סוף 2002; כולן עלו וכולן בעשרות ומאות אחוזים. סיליקום עלתה מסוף 2002 לסוף מארס 2004 בכ-1,300%. נכון, זה יותר מרוב החברות, אבל צריך לזכור שאף חברה אחרת לא ירדה לערך שוק של 800 אלף דולר ושרדה. אלדין עלתה ביותר, פי 18 בערך, אבל היא החלה אז להראות תוצאות. סיליקום עלתה על ריק. אפילו אם היו תוצאות התחלתיות, הרי שהציבור לא היה מודע לכך. אנחנו משייכים את העלייה של ה-1,300% לבורות יותר מאשר לידע, כי באותה תקופה הגיעו לשוק ה"ציידים" שפשוט אספו כל דבר שמתחת למחיר של דולר, וזאת בציפייה להמשך העליות במניות הטכנולוגיה. הציידים שאספו מניות סיליקום ב-20 סנט או אלדין בדולר, את אמדוקס (DOX) ב-4 דולר או את קומברס (CMVT) ב-6 דולר, העבירו (הכוונה ל"מכרו" כמובן) מן הסתם את מה שקנו לעדר, שנכנס למניות בגלל שהן עולות, היכנשהו במהלך 2003.

השאלה החשובה באמת היא מה גורם למניה כמו סיליקום להמשיך ולטפס בהתמדה מעוררת קנאה עד לרמתה היום, ואילו מניות כמו טופ אימאג' (TISA), אלטק (ELTK), מאינד (MNDO) או אלווריון ואודיוקודס (AUDC) "נתקעו", מאז אמצע 2004? רק אל תחשבו שזה בגלל התוצאות. התוצאות שהשיגה סיליקום מדהימות, אבל אנחנו יכולים להציג לכם כמה וכמה חברות שעשו לא פחות ומניותיהן נתקעו. במציאות של וול סטריט תוצאות עסקיות טובות בחברה טכנולוגיות הן דבר חשוב, אבל לא הכרחי לעליות. את זה למדנו עוד במהפכת הביו-טכנולוגיה של שנות ה-80'. בעבר לא היו בשטח כל-כך הרבה כספים ספקולטיביים כפי שיש היום, אבל עדיין שום דבר לא השתנה. אותו סוג כסף שהרים מניות מתחתיות אז, הוא שמרים אותן גם היום, וזה כסף ספקולטיבי בצורות שונות ובשמות שונים. הכסף הזה "עוזב" את המניה בהזדמנות הראשונה שנקרית בפניו, בדרך-כלל זה אחרי 200% ויותר של רווח. השאלה הגדולה היא למי עוברות המניות. אם הן עוברות לציבור והשוק מתחיל לגמגם, המניה תיעצר. אבל אם אותה המניה עוברת לידיים מוסדיות עם אינטרס, היא תמשיך לעלות עם החלום והתוצאות העסקיות. עכשיו בואו וננסה להבין את זה באמצעות המניה של סיליקום עצמה.

אם תעקבו אחרי תנועת המניה תגלו שגם סיליקום נעצרה לאחר הרבעון הראשון של 2004. למעשה, החל מסוף אפריל 2004 מניית סיליקום החלה להידרדר ועד לספטמבר 2004 היא איבדה ירדה ב-33% מ-2.7 דולר באפריל ל-1.8 דולר בספטמבר. במילים אחרות, במהלך 2004 התנהגה סיליקום בדומה לכל מניות הטכנולוגיה. בסוף 2004 המניה מתחילה לטפס שוב. מה קרה אז? סדרה של הודעות מרשימות, אבל לא ברורות. הודעות של הסכמי OEM התחלתיים עם ענקיות עלומות שם. נכון, האינפורמציה אינה שלמה, אבל אנשים שמסתכלים על החברה מגלים שלאחר כל העליות המסיביות, באמצע 2005, החברה מוערכת בסביבות ה-15-16 מיליון דולר בלבד. נכון, זאת עלייה משמעותית לעומת ה-800 אלף דולר, ובכל זאת. לדעתנו, במחצית השנייה של 2005 ואפילו קודם, החלה סיליקום לדבר עם חתמים על הנפקה ציבורית לגיוס משאבים שהיו חסרים לה. החתמים הבינו את הפוטנציאל והסכימו, וגם כאן מגיע קרדיט להנהלת החברה. במהלך 2005 עברו המניות לדעתנו מידיים פרטיות - ציידים, ספקולנטים וציבור עז נפש - לידיים מוסדיות.

נכון שההנפקה בינואר 2006 הייתה מיניאטורית, 6 מיליון דולר בלבד (מלבד האופציות) אבל ההנפקה הייתה בשוק ישראלי, רעב למניות, שבלע אותה בקלות. שימו נא לב שמחיר המימוש של האופציות שהונפקו, 8.63 דולר, נכנס ל"תוך הכסף" בתוך 10 ימים מההנפקה. שימו גם לב מה קרה למחזורים מאז סוף ינואר השנה - הם עלו פי חמישה לפחות. מי שנמצא בשוק יותר מיומיים יגיד לכם שהמניות החליפו ידיים, שאנשים המירו אופציות בשפע ושרבים עשו כסף. כל זה נזקף לזכותה של ההנהלה ויכולותיה, כולל "מכירת החברה לחתמים", כמובן. נא לזכור שכאשר הודיעה החברה על הנפקה ציבורית בתחילת ינואר 2006, איש לא ידע על התוצאות המצוינות של סוף 2005, אבל אין לנו ספק שכמה גופים השתכנעו שכך יהיה, והעריכו שכאשר יגיעו התוצאות הציבור יחזור ואכן כך היה.

האם כדאי להשקיע בסיליקום ברמה הנוכחית? מכיוון שלא ברור עדיין סוג ההסכמים, עם מי ולאיזה כיוון הם יתפתחו, קשה מאוד להעריך מה המצב האמיתי. אבל דבר אחד ברור, קצב ההתקדמות העסקית עד כה הוא כזה, שבשום אופן אינו מצדיק שווי שוק של 48 מיליון דולר. חבל מאוד ששום אנליסט רציני עדיין לא בדק את זה. למרות העליות עד כה אנחנו מאמינים שגם המחיר הנוכחי נותן סיכוי גדול בהרבה מהסיכון, אבל כעת כבר מדברים על השקעה לטווח ארוך יותר.

שבת שלום. "

הכותב משקיע בניירות ערך שונים ולכן עשוי להיות לו עניין בחברות עליהן הוא כותב בטור זה. מערכת "גלובס" אינה אחראית לתוכן המאמר ואין לראות בו משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו עקב פעולותיו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות