מהדורת גוגל ניוז בעברית - האם בכלל צריך אותה

גוגל ניוז העברי (news.google.co.il), במיטב המסורת היחצ"נית הקצרצרה של השלוחה הישראלית, מבטיח "לאפשר לגולשים דוברי עברית לחפש ולעיין ביותר ממאה מקורות חדשותיים בעברית מישראל ומהעולם... ובשפת אמם". עד כאן, החדשות הטובות.

אלא שהדרך מההבטחה השיווקית למציאות אינטרנטית פשוט אינה קיימת. נכון לבוקר הראשון לחייו, גוגל ניוז בעברית הוא שירות שנותן ערך שלילי לגולש יותר מאשר מסייע לו. וכן, אני מתכוון להסביר את זה.

בגוגל, כאן ובכל העולם, אומרים שלנגד עיניהם עומדת טובת הגולשים וטובת מפעילי האתרים. אני יכול להבין את ההיגיון שבעשיית סדר במדינות כמו ארצות הברית או בריטניה, שמשגרות לרשת אלפי אתרי חדשות, רבים מהם איכותיים ואמינים, אבל בישראל? עם שניים וחצי אתרי חדשות כלליות גדולים - YNET, "הארץ", NRG, - אין צורך אמיתי בסדר בבלגן מטעם גוגל.

ומפעילי האתרים? כן, בטח. לא סביר להניח ש"ניו יורק טיימס" או "וול סטריט ג'ורנל" זקוקים באמת לגוגל ניוז כדי למשוך קוראים חדשים באינטרנט - והם פועלים, כאמור, בזירה גדושת תחרות. אז איך ניתן לטעון לתועלת כלשהי מהשירות החדש לאתר חדשות ישראלי מוביל, נאמר YNET?

לגוגל ישראל יש רצון להוכיח סריקה של "מגוון רחב" של מקורות חדשותיים בעברית. אבל פשוט אין מגוון של מקורות כאלה. וכך קורה, שהשירות סורק עשרות מקורות סמי-עיתונאיים לצד אתרי החדשות המהימנים הספורים שכולנו מכירים.

התוצאה היא בלבול: לדוגמה, כותרת מאתר מחלקה ראשונה שמתחתיה לינק לידיעה זהה ב-YNET. ביטול ההיררכיה, תוך הצבה ממוחשבת ונטולת יד עורך של אתרים מכל שרשרת המזון של עולם העיתונות והיחצ"נות - מזיקה לגולש, המחפש לא רק עושר תוכני אלא גם - ואולי בעיקר - סדרי עדיפויות מנומקים. גוגל ניוז חייבת לשקול מתן העדפה לאתרי תוכן המייצגים מערכת עיתונאית פעילה ובועטת, ולא לאתרים קיקיוניים-למחצה שמעסיקים שלושה משכתבי קומוניקטים.

מלבד זאת, גוגל אמנם סורקת כל הזמן את הרשת, אך חוזרת, לפי הערכות, לאתרים ספציפיים רק אחת לכמה שעות. זה אולי מספיק בזירה האמריקנית מרובת האתרים, אבל נראה קצת מוזר ולא מעודכן במדינה מוטת חדשות כמו שלנו.

מי צריך שוטרי מדיה

מצד שני, אם מפסיקים להתייחס לגוגל ניוז בעברית ככלי מדיה פר אקסלנס ומתחילים לראות בו כלי חיפוש - "שירות משלים לאתרי החדשות", כפי שמנסח זאת מאיר ברנד - אפשר למצוא בו גם יתרונות. ביטול ההיררכיה, שהוזכר כאן כליקוי מרכזי, יכול בקלות להיתפס גם כשינוי חשוב בתרבות צריכת המדיה בישראל. הרי מי קבע, בעצם, שהסיקור של YNET מעניין את הגולשים יותר מעמדת NFC? וגם אם כן, למה שלא ניחשף לכל המקורות, ללא תיווך "שוטרי המדיה", ונחליט לבד מה מתאים לנו?

"גוגל ניוז היא מוצר טכנולוגי", מסביר ברנד. "אנחנו לא עוסקים בעריכה, ביצירה או בבעלות על תכנים. המטרה שלנו היא לאפשר לגולשים גישה להרבה מאוד מקורות, ומצידנו שכל גולש ישפוט בעצמו מה לקרוא ומה לא. הכוח שלנו הוא בהצגת פרספקטיבות שונות על אותו נושא חדשותי. לדעתנו, הצגת הנושאים באופן הזה מחכימה את הגולשים ומעודדת קריאה".

" אין בעיה בהצגת מאה מקורות מידע כאשר יש כאן בקושי עשרה אתרי תוכן מהימנים?

"התוצאות בגוגל ניוז מחוללות באופן ממוחשב, ללא מגע יד אדם, באופן דומה מאוד להצגת תוצאות במנוע חיפוש. אין לנו שיקול לגבי העמדות הפוליטיות של האתרים שאנחנו מפנים אליהם".

" עזוב אותך מעמדות פוליטיות, הבעיה היא איכות התכנים.

"גולש שמשתמש בגוגל ניוז מגיע אליו עם העדפות הקריאה שלו. אם אתה, למשל, מעדיף את YNET וחושב שהוא מספק תוכן איכותי, ברור שתחפש את הלינקים לידיעות המגיעות מאתר זה. אנחנו לא עושים את הבחירה במקומך, אלא מציגים בפניך את כל המגוון הקיים, ואתה בוחר".

ברנד, איש שיווק במהותו, לפחות לא מתיימר להרגיש בבית במגרש המדיה. הצניעות שלו מזכה אותו, לסיום, בבשורה: ב-YNET, אם אני מבין נכון את הלכי הרוח שם נכון להבוקר, לא מתכוונים לצאת למלחמות עורכי דין בגוגל ניוז, אלא פשוט להתעלם ממנו. למה? ככל הנראה מתוך הערכה שהמוצר גרוע, מיותר ונידון לכישלון.

יכול להיות שדווקא הזלזול הזה מחזק את סיכויה ההישרדות של גרסת הבטא לגוגל ניוז בעברית: לפעמים עדיף להתחיל בקטן, להיראות לא מאיים ולזחול אט-אט למרכז הבמה. האם זה יקרה לגוגל ניוז המקומית? ספק גדול, אבל בואו נשאיר לפחות שאלה אחת פתוחה. "