תבעו פיצויים בשל הפקעה במערב ראשל"צ וחויבו בהוצאות משפט בסך 100 אלף שקל

טענתם המרכזית של התובעים היתה, כי לא ניתן לפגוע במקרקעין של אדם מבלי להעניק לו פיצוי לשם החזרת המצב לקדמותו. המדינה טענה, כי אין בהלכה הפסוקה הוראה כללית בדבר חובת פיצוי בעקבות פגיעה במקרקעין של הפרט.

השופטת נורית אחיטוב, ציינה כי לדעתה התשובה לשאלה האם נכון, בהיעדר הלכה כללית הקובעת כך, לקבוע חובת פיצוי מקום שנעדרת הוראה כזו בדין בכלל ובתקנות ההגנה בפרט, היא שלילית.

לדעתה של אחיטוב פרשנותם הנכונה של דינים קודמים לחוק היסוד העוסקים בהפקעה של מקרקעין של פרט, או בפגיעה שלא על דרך של הפקעה במקרקעין של פרט, והנעדרים חובת פיצוי, אינה יכולה ליצור יש מעין חובה שכזו.

לדבריה, במקרה הנדון - בו לא נקבעה חובת פיצוי, המדובר "בהסדר שלילי" שעל בית המשפט לכבדו ואל לבית המשפט להשלים הסדר זה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם דבר החקיקה, ואף מנוגד לו.

עוד ציינה אחיטוב, כי זכויות היסוד וזכות הקניין ביניהן, אינן זכויות מוחלטות ויש כמו במקרה הנדון, שמוטלות עליהן מגבלות לפי דין.

(ת.א 2297/01).