"פרוטיאופטיקס תהפוך למרכז פיתוח שלנו בחיפה, ונצמח ברכישות נוספות"

זו עדיין לא נחיתתה בישראל של חברת תרופות גדולה, אולם הקמת מרכז הפיתוח של ביו-ראד בישראל, לאחר שרכשה כאן את חברת פרוטאופטיקס החיפאית, היא צעד נוסף בכיוון. ביו-ראד (Bio-Rad) היא חברה בינלאומית המבוססת בארה"ב, המגלגלת כ-1.2 מיליארד דולר בשנה ונסחרת ב-AMEX. היא עוסקת בשלושה תחומים: פיתוח מכשירים ושיטות עבודה למעבדות מחקר, פיתוח מוצרי אבחון ובדיקת תקינות מזון וסביבה. בין היתר מובילה החברה בעריכת בדיקות לצהבת ולאיידס והייתה הראשונה לפתח בדיקה למחלת הפרה המשוגעת.

פרוטיאופטיקס (Proteoptics), ששינתה שלשום רשמית את שמה לביו-ראד ישראל, נרכשה ככל הנראה עבור כמה מיליוני דולרים בלבד (בביו-ראד מסרבים לגלות את הסכום המדויק), אולם סגן נשיא לתחום מדעי החיים בחברה, ברדפורד קרוצ'פילד, ממהר להצהיר: "אנחנו מחויבים להשקעה נוספת, להרחבה של מרכז הפיתוח שלנו בישראל ולגיוס של עובדים נוספים". הוא מספר כי בביקורו בישראל נפגש עם כמה חברות צעירות נוספות. "אחת ממטרותינו היא להשתמש במרכז המו"פ בישראל כבסיס לביצוע רכישות ומיזוגים נוספים", הוא מצהיר. נכון ליום סגירת העסקה, בפרוטיאופטיקס כשלושים עובדים. לביו-ראד כבר יש מרכז בישראל, המעסיק שישים עובדים, אך זה עסק עד כה אך ורק בפיתוחים בתחום התוכנה.

לפי נתוני IVC פועלים בישראל כשמונה מרכזי פיתוח של חברות בתחום מדעי החיים. הגדולים הם מרכזי הפיתוח של חברות ההדמיה GE ופיליפס. כמו כן קיימים שני מרכזים של חברות מתחום פיתוח התרופות: דבלוג'ן (Develogen, שרכשה את פפטור) ופריגו (שרכשה את אגיס). בתחום הציוד לבדיקות ומעבדות, פועלות בארץ החברות Ankersmid (שרכשה את גלאי), Bio-Logic Systems, Invitrogen (שרכשה את אתרוג) ו-Orgenics (שנרכשה על ידי Inverness). ביו-ראד היא ככל הנראה המובילה והגדולה בין חברות ציוד המעבדה שהקימו מרכזי פיתוח בישראל. "עם רכישת המרכז החדש, הפכה ישראל לבסיס המו"פ השלישי בגודלו שלנו, אחרי ארה"ב וצרפת", מדגיש קרוצ'פילד את חשיבות הרכישה עבור החברה.

מגנים להתנהגות

פרוטיאופטיקס הוקמה על ידי קובי לביא ואריאל נוטקוביץ' מהטכניון, ועל ידי דן וילנסקי, לשעבר סגן נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, מנהל קרן בירד, יו"ר קבוצת PDC ודירקטור בחממת ניות. החברה פיתחה שיטה חדשנית למדידת תגובות בין חלבונים. "שאלת השאלות של הביוטכנולוגיה היום היא: איך מגיעים מגנים להתנהגות", מסביר קרוצ'פילד. "כדי לעשות זאת, צריך להבין את האינטראקציות בין חלבונים, שכן החלבונים הם אלה שמנהלים את התקשורת בתוך תא ואת התקשורת בין תא לתא. המוצר של פרוטיאופטיקס הוא חיישן אופטי שמודד תגובות בין חלבונים בזמן אמת".

"היום", מוסיף נוטקוביץ', "ניתן לבדוק בזמן אמת רק תגובה אחת או שתיים, בעוד המכשיר מאפשר למדוד ארבעים תגובות כאלה בבת אחת. כמו כן, רוב הבדיקות היום מודדות תגובות באמצעות הוספת תגים לחומרים השונים, אך הוספה של תגים כאלה עלולה גם לשנות את החומר. בבדיקה של פרוטיאופטיקס רק חשים את התגובה, אך לא מתערבים בה".

"הטכנולוגיה מוגנת בפטנט ולא נוכל להסביר לפרטי פרטים כיצד היא עובדת", אומר לביא, "אולם נגלה כי היא מנצלת תופעה אופטית הנקראת תהודת פלזמוני שטח (Surface plasma resonance). התופעה הזו גורמת לכך שאם מתרחשת תגובה בין כימיקלים על פני משטח דק, מתרחש שינוי באופן שבירת האור על ידי אותו כימיקל, ואת זה אנחנו קולטים. התופעה הזו היא מאוד מוכרת, אך השיטה של פרוטיאופטיקס למדוד אותה היא חדשה". לדברי קרוצ'פילד, המוצר נמצא קרוב מאוד ליציאה לשוק.

" מהן פריצות הדרך הצפויות בתחום המוצרים למחקר ודיאגנוסטיקה?

קרוצ'פילד: "אני מאמין שהרבה מן המחקר יהיה בכיוון של חקר תאים. היום, כדי להבין מה קורה בתא, צריך לפרק אותו לחתיכות ולבדוק מה קורה בכל חתיכה. אני מאמין שנוכל לפתח בקרוב מערכות שיוכלו להבין שינויים בתא בודד בלי לפרק אותו. יש לך השלכות מרחיקות לכת על עולם פיתוח התרופות.

"דבר נוסף שמרגש היום את כל העוסקים בתחום הוא רפואה מותאמת אישית, במסגרתה ניתן לערוך פרופיל מטבולי וגנטי של החולה ולהחליט לפי הפרופיל הזה מהי התרופה המתאימה לו ביותר, ובאיזה מינון. מנקודת המבט של חברות התרופות אפשר לומר שהרפואה המותאמת אישית תאפשר לדעת אילו אנשים יש לכלול בניסוי קליני כדי שהוא יצליח. גם כאן, שאלת השאלות תהיה איך מספר רב של חלבונים מגיבים זה לזה - אותה שאלה שעליה עונה פרוטיאופטיקס". "