תגובת עיריית ירושלים

1. "מצער שכותבי המכתב בחרו במילים קשות וחדות לתיאור מצב השימור בירושלים. מילים אלו רחוקות מלתאר את נושא השימור בעיר, וחבל. מסמך מדיניות מפורט בנושא שימור אתרים הוכן ע"י עיריית ירושלים לפני כשנתיים, והוגש לוועדה הממשלתית לבחינת השימור בירושלים. חלק ניכר ממסמך המועצה לשימור אתרים חוזר על הבחנות והמלצות שכבר נכתבו ופורטו במסמך זה, ואינו בבחינת חדש.

2. "שימור הינו נושא מורכב הקשור בשורה של היבטים ומרכיבים שיש ביניהם זיקה הדדית, כגון מודעות ציבורית, חינוך, ערכי תרבות ואסטטיקה, מימון ציבורי ופרטי, נהלי עבודה בין הגופים העירוניים והחוץ עירוניים העוסקים בשימור, פיקוח, אכיפה וכו'.

3. "בירושלים בעיית השימור מורכבת במיוחד, לאור המספר הגדול של האתרים לשימור (עפ"י הערכה מדובר ב-3,000 אתרים לשימור ובכללם עשרות שכונות). בנוסף, ירושלים בורכה במגוון של תקופות וסגנונות שאין לו דומה באף עיר אחרת בארץ, ואולי אף בעולם.

4. "עיקר המטלה על השימור בארץ נופל על הרשויות המקומיות, בעוד שהחוק מיעט לתת אמצעים חוקיים, פיננסים והאחרים, לקידום השימור משלב הסקרים המוקדמים, דרך הכנת תוכניות מתאר, תוכניות מפורטות וכלה בשלב היתרי הבנייה והפיקוח. על כך עמד גם דו"ח מבקר המדינה.

5. "לטענת המועצה לשימור אתרים בנושא תוכנית המתאר המקומית לירושלים, אבקש לציין כי ה"ה קמחי ושווקי היו חברים בוועדה שהוקמה על-ידי עמותת האדריכלים. נושא השימור כתוכנית מתאר נדון במספר ישיבות, ונוסח נייר עמדה מסכם שהוגש על-ידי ראש צוות התכנון בספטמבר 2005, ונמסר גם לנציגי המועצה לשימור.

6. "לנושא תוכנית חומש כוללת: אנו סבורים כי פעולותינו מצביעות על תמונה הפוכה, גם אם קצב העבודה אינו אופטימאלי עקב מגבלות תקציביות. בשלוש השנים האחרונות התחלנו במספר פעולות שתכליתן קידום הנושא:

א. השלמת רשימת השימור, מיחשובה, בניית ממשק בינה לבין מחלקות העירייה, הערכתה ע"י צוות יועצים ואישורה ע"י ועדת השימור. עד כה הוערכו שכונת רחביה (150 מבנים), מרכז העיר (כ-500 מבנים) ושכונת בית הכרם (35 מבנים). רשימת השימור של שכונת רחביה הועברה לוועדת השימור. נערך סיור של חברי הוועדה ב-8/11/05, ואנו מקווים לאישור הרשימה בשבועות הקרובים. בהקשר זה יש לציין, כי רכז המועצה לשימור אתרים חבר בצוות יועצי מהנדס העיר להערכת רשימת השימור, ויש לו מעמד של משקיף בוועדת השימור. לפיכך, עומדת בפניו אפשרות להציג את עמדות המועצה.

ב. היבט השימור מלווה ע"י מנהלת האגף לתכנון עיר ורכזת השימור, ולצידן עומדים 4 עובדים נוספים מהמחלקה למדיניות התכנון ומחלקת תכנון עיר. העירייה קונה שירות בנושא תיעוד מבנים החל מחודש ינואר 2006, וכן אושרה קניית שירות של אדריכל חיצוני שתופעל באמצעות תקנים אלו ונוספים מחודש אפריל 2006. משרת עובד נוסף שאושרה להמרה מתוך משרות העירייה תסייע בעתיד הקרוב להקמת יחידת שימור. לאור שינויים שהונהגו בשנה האחרונה בנהלי העבודה, קיים כיום תיאום בין כל הגורמים במינהל התכנון, לרבות המחלקה לרישוי, המחלקה לפיקוח על הבנייה ומחלקת מבנים מסוכנים, ומספר ה"תקלות" ירד למינימום.

ג. מחלקת הפיקוח על הבנייה עושה עבודה יעילה ונאמנה בכל הקשור לאכיפת החוק. יש לזכור כי מספר העובדים במחלקה זו הינו מוגבל, וצריך לתת מענה לפיקוח בכל העיר. בשנה הבאה תוקם יחידת פיקוח ייחודית לנושא השימור.

ד. עיריית ירושלים הכינה בעבר מספר רב של תוכניות שנושאן שימור. בשנתיים האחרונות אנו עמלים על הכנת תוכניות מתאר לשכונת רחביה ולשכונת בית הכרם. עלות הכנת תוכניות אלו, שיש בהן מרכיב חשוב של שימור, הינה קרוב ל-2 מיליון שקל, זאת בנוסף לתוכנית העיר העתיקה, מורדות העיר העתיקה והמע"ר המזרחי. בשנת 2006 האגף לתכנון עיר עומד להכין תוכניות מפורטות לשכונות תלפיות, הר ציון, נחלת אחים ואולי אף לשכונה נוספת.

ה. עיריית ירושלים, בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, המועצה לשימור אתרים, מכון ירושלים ואחרים, עמלה מזה למעלה משנה על הכנת תוכנית העשרה לתלמידי בתי ספר בנושא שימור ופיתוח. בשנת 2005 בוצעו שני פיילוטים, ולאחרונה בוצעה הדרכה למדריכים. בחודשים הקרובים אנו אמורים להדריך כ-40 כיתות בתי ספר, והיקף הפעולות צפוי להתרחב לשכונות נוספות בעיר.

ו. האגף לתכנון עיר פועל להגברת המודעות הציבורית לנושא השימור לעובדי האגפים שיש להם קשר לשימור, כגון רישוי, תכנון עיר, פיקוח על הבנייה, פיקוח עירוני, מידע וכן לגורמים נוספים בעלי זיקה לנושא: אדריכלים, יזמים, מקבלי החלטות והציבור הרחב.

ז. האגף לתכנון עיר הנהיג בשנה האחרונה נוהל של הכנת תיק תיעוד למבנים לשימור. אחרי עבודה של כחצי שנה הנושא הוטמע ונכנס לעבודה סדירה.

7. "חלק גדול מהפעולות הנדרשות לנושא השימור במסמך המועצה לשימור אינן פעולות באחריות העירייה, אלא המדינה. במקום לכתוב מכתבים, יפה אם תפעל המועצה בנחרצות ובנחישות לשינוי החקיקה ולהגברת המודעות, להעמקת הידע והחינוך בארץ בכלל ובירושלים בפרט. בכך תוכל לסייע המועצה באופן ראוי וכנדרש מתפקידה לנושא השימור".