מוסקבה: בית מלניקוב ניצב במרכז ויכוח משפחתי-ציבורי

הבית, השוכן ברחוב Arbat בבירה מוסקבה, עוצב על ידי מלניקוב ב-1927 ושימש אותו כבית מגורים וסטודיו לאורך חייו. הפרשה הנוכחית נסבה סביב שיפוץ הבית: בני משפחת מלניקוב נאבקים על אופי השיפוץ שיעבור אחד האייקונים של הבירה הרוסית.

בית מלניקוב הוא בן 3 קומות, ונחשב לאחד מסמליה הראשונים של הארכיטקטורה המודרנית ברוסיה ובברה"מ לשעבר. מלניקוב עצמו נחשב לגדול הארכיטקטים הסובייטים, ועל פי התקשורת הרוסית הוא האמן עליו נכתבה כמות הספרים הגדולה ביותר, מבין האמנים והארכיטקטים של ברה"מ, שחיו במאה הקודמת. מלניקוב עצמו נפטר בשנת 1974, ומאז חיו בבית בנו ובתו.

הבית משתרע על פני כ-2,700 רגל רבועה, וסובל כבר לאורך שנים רבות מסדקים נרחבים בקירותיו החיצוניים ומרטיבות הולכת וגוברת. מלבד זאת, תנופת שיפוצים מאסיבית שפוקדת את השכונה בה ממוקם הבית גרמה לאחרונה לנזקים רבים למערכות הביוב ולשלד של המבנה.

כלי התקשורת מציינים שעבודות רסטורציה נקודתיות שבוצעו בבית בסוף שנות ה-90 רק הרעו את מצבו.

הספרות המקצועית מגדירה את סגנונו של מלניקוב כמודרני, אך גם כשמרני ולא מתפרץ. הבית שעיצב משקף את סגנונו, ומפורסם בזכות עיצוב החלונות הייחודי, המזכיר תבנית של חלת דבש.

עד לאחרונה התגוררו בבית שני בניו של מלניקוב, ויקטור ולודמילה, אך האחרונים מתו ואת הזכויות בבית ירשו ילדיהם. המאבק הנוכחי מתנהל בין יקטרינה ומשפחתה, צאצאיו של ויקטור, לבין אלכסיי ומשפחתו, צאצאיה של לודמילה. בין היתר, הדעות חלוקות לגבי ייעודו העתידי של הבית, וכן לגבי הנצחת שמותיהם של בני השושלת על גבי הבית.

נכדיו של מלניקוב מסכימים באופן עקרוני, כי הבית צריך להפוך למוזיאון להנצחת עבודתו ופועלו של סבם, אך חלוקים לגבי סוגיית מתן האחריות למדינה במהלך תקופת השיפוצים. בנוסף, כל צד מעוניין להוסיף את שמות בניו ובנותיו ללוחיות ההנצחה המתוכננות. שורש הוויכוח בין בני המשפחה נעוץ בתדמית שנוצרה לרשות העירונית במוסקבה, שאמונה על נושא הארכיטקטורה והשימור.

"רסטורציה אינה הצד החזק של הרשויות. לאורך 20 השנים האחרונות נהרסו בעיר כ-300 בתים בעלי ערך היסטורי רב למורשת הסובייטית, ואיננו רוצים שזה יהיה גורל בית אבי המשפחה", הסבירו הצאצאים בהצהרה שהוציאו לאחרונה לתקשורת.

"בית מלניקוב, שהוכרז לאחרונה כאחד מאתרי המורשת הלאומיים שנמצאים בסכנה על ידי הקרן הבינ"ל לאומנות, צריך להיות מטופל בכפפות של משי.

הדבר הכי חמור שיכול לקרות לו הוא שייפול לידי הרשויות הידועות לשמצה בתחום השימור", הוסיפו כלי התקשורת ברוסיה, המכסים את הפרשה באדיקות.

האחרונים מסבירים עוד, כי הרשויות חסרות כל ניסיון בתחום הרסטורציה, ואינן מתורגלות לטפל במבנים עתיקים, אשר דורשים כוח עבודה מיומן למדי.

מלבד המעטפת החיצונית של הבניין, כולל החלל הפנימי מגוון רחב של עבודות אומנות וציורים של קונסטנטין מלניקוב, כמו גם ריהוט שאסף עוד משלהי המאה ה-19. לכשיושלם שיפוץ הבית, ייפתח במקום מוזיאון שצפוי להפוך לאחד הפופולריים בבירה הרוסית בקרב שוחרי האומנות הבינ"ל.