תוספי מזון מעגבניות ועכשיו גם פיתוח תרופות: ליקורד מתפתחת

"השוק של ליקורד - תוספי המזון והמזון המועשר - צפוי בשנים הקרובות לצמיחה משמעותית", כך אמר בשבוע שעבר דני בירן, יו"ר מכתשים אגן, החברה-האם של ליקורד, במסיבת העיתונאים שערכה החברה. "אנחנו מקווים כי התחום יתרום בעתים להצפת ערך נוספת לבעלי המניות. מכתשים אגן תמשיך לפעול להאצת המהלכים בליקורד ולהגברת פעילות החברה".

ליקורד רושמת כבר היום הכנסות של 45-55 מיליון דולר מפעילותה בתחום המזון ומזון הבריאות. עיסוקה המרכזי הוא מיצוי של מגוון חומרים פעילים מתוך עגבניות (ביניהם הליקופן, החומר שמעניק לעגבנייה את צבעה האדום וגם נתן לחברה את שמה). הליקופן וחומרים אחרים מתוך העגבנייה משמשים בהעשרת מזון, בצבעי מאכל וכתוספי תזונה. המוצרים משווקים הן כתוספים בתעשיית המזון העולמית והן באופן עצמאי, כמו למשל מותג הדגל של החברה, Lyc-O-Mato, המבוסס על מיצוי של רכיבים בריאותיים שונים בעגבנייה.

במקביל להתרחבות בעולם המזון החליטו בשנים האחרונות בליקורד שלא להסתפק בתחום זה, אלא להתפתח ולהתרחב גם לתחום הפרמצבטיקה הגנרית. "בתחום המזון אנחנו כבר מותג. כשמדברים על ליקורד בשוק המוצרים הטבעיים בסין, זה כמו לדבר על אינטל או מיקרוסופט בשוק הטכנולוגי", מספר מוריס זילכה, מנכ"ל ונשיא ליקורד.

"מפעילותנו בתחום המזון הבריאותי", הוא ממשיך, "למדנו כמעט את כל השלבים בפיתוח תרופה - החל מתהליך הפורמולציה, כלומר הפיכת מולקולה פעילה לתרופה יציבה ומוכנה לשימוש, דרך תהליכי ההכנה של מוצר לניסויים קליניים, המשך בניסוי עצמו וקבלת האישורים וכלה בייצור. אין שום סיבה שלא ניכנס לתחום הזה, ששיעורי הרווח בו הרבה יותר גבוהים מאשר בתחום המזון".

במעבדות החברה ביבנה כבר עובדים במרץ על פיצוח הרכבן של תרופות מובילות עם מנגנון שחרור מושהה, שהפטנטים עליהן עומדים לפוג. ליקורד משלבת בתרופות הללו מנגנון שחרור מושהה שפיתחה, המבוסס על כימוס (אנקפסולציה) של התרופה בתוך מעטפת, בתהליך ציפוי השונה מזה שבו מצופה החומר האתי הקיים. "כאשר אנחנו מצליחים לייצר מוצר על בסיס תרופה של חברה גדולה, אנחנו ניגשים לחברה גנרית ומציעים לה שיתוף פעולה", מסביר זילכה.

" כבר פניתם לחברות כאלה?

זילכה: "ודאי. יש לנו כבר שלושה הסכמים עם חברות כאלה. אנחנו מפתחים יחד איתם מוצרים שאם יצליח פיתוחם, עשויים לצאת לשוק כבר ב-2007 ו-2008. יש עוד כמה פיתוחים שעליהם אנחנו כבר עורכים משא ומתן עם החברות הרלוונטיות, ובמקביל אנחנו עובדים על פיתוח של מוצרים המבוססים על תרופות שהפטנטים עליהן עומדים לפוג בעתיד הרחוק יותר.

"כדי לשפר עוד יותר את פעילותנו בתחום הפארמה רכשנו כמה נכסים אסטרטגיים, ביניהם חברת קרמה פארם, העוסקת בתחום של תרופות בשחרור מושהה. אנחנו נמצאים במגע גם עם חברות סטארט-אפ מהתחום".

" עד כמה באמת מרכזית פעילות הפרמצבטיקה לעתיד העסקי של מכתשים-אגן בכלל וליקורד בפרט?

"הפעילות כרגע היא בחיתוליה. השקענו בה כמה מיליוני דולרים ומועסקים בה כ-14 עובדים. אנחנו מוציאים 8% מההכנסות שלנו על מו"פ, ולכן הפעילות הפרמצבטית עשויה להגיע תוך כמה שנים תגיע לרווחיות. השחרור המושהה הוא רק אחד מיתרונות החדשנות שנוכל להציע לחברות תרופות".

" נראה שיש לכם יכולות שמאוד חסרות לתעשיית הפרמצבטיקה בישראל, כמו פורמולציה, ייצור לקראת ניסוי וניסיון מול ה-FDA. האם תציעו את שירותיכם לחברות צעירות בתחום פיתוח התרופות?

"אלה אכן יכולות ייחודיות, ויכול להיות שנציע את השירות הזה בעתיד - הכל אפשרי. בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, הרבה יותר קשה לעבוד עם חומרים טבעיים מאשר עם חומרים פרמצבטיים. בחומר טבעי מדובר במאות מרכיבים שצריך לשמור על יציבותם ופעילותם, לעומת חומר או שניים בתחום התרופות".

" אילו מוצרים אתם משווקים במסגרת הפעילות המכניסה שלכם בתחום המזון?

"פעילות הליבה היא בעגבניות. ביחד עם פרופ' רפי פרנקל ז"ל ממכון וולקני פיתחנו זן חדש של עגבניות שמניב כמות כפולה של ליקופן מהזנים המיועדים לתעשייה ופי 4 מזנים המיועדים למאכל. אנחנו צורכים כ-30%-40% מהעגבניות הגדלות בישראל, ומפיקים מכל עגבנייה פי 5 הכנסות מכפי שמפיקים רוב אלה המשתמשים במוצרי עגבנייה בתעשייה.

"אנחנו מוציאים מגוון של חומרים בעלי תכונות בריאותיות מתוך העגבנייה ורוקחים מהם את מוצר הדגל שלנו - Lyc-O-Mato, שנמצא יעיל נגד מגוון בעיות בריאותיות. הרכיב העיקרי שבמוצר הזה הוא הליקופן, הרכיב האדום בעגבנייה המשתלב עם חומרים פעילים אחרים שמקורם בעגבנייה, המגבירים את פעילותו. Lyc-O-Mato משמש לתוספי מזון ולהעשרת מזון. מוצרי הלוואי המתקבלים מתהליך ההפקה שלו משמשים כמשפרי טעם בתעשיית המזון.

"בשנים האחרונות אנחנו פועלים גם במספר תעשיות שלא קשורות לעגבניות. יש לנו מפעל באנגליה לייצור של תערובות ויטמינים ומינרלים להעשרת מזון למבוגרים ולתינוקות. תהליכי הציפוי הייחודיים שיש לחברה נותנים פתרונות לבעיות היציבות של מספר סוגים של ויטמינים. באירופה נהוג היום לשים במזון פי 3 מהוויטמין שרשום על האריזה, כי הוא מתפרק עם הזמן. השיטה שלנו שומרת על היציבות ומאפשרת לשים בכל קופסה בדיוק את כמות הוויטמין שצריך.

"לפני כמה שנים קיבלנו מרשות המזון והתרופות האמריקנית (ה-FDA) אישור לשווק בארה"ב את הליקופן שלנו, הן בתוך הLyc-O-Mato- והן כחומר להעשרה של מזון. קיבלנו את האישור על בסיס שיטת העיבוד שלנו של המוצר. כמו כן השגנו אישור לשיווק צבע מאכל אדום על בסיס הליקופן. צבעי מאכל הם אחד המוצרים הכי קשים לרישוי בארה"ב. לנו זה לקח כחמש שנים.

" לאחרונה סירב ה-FDA לאשר לרשום על מוצרים מבוססי ליקופן מעגבניות כי הם עוזרים למנוע סרטן בפרוסטטה. אחד מיצרני הליקופן האמריקנים החליט לתבוע את ה-FDA על דחית הבקשה. אתם בעניין?

"לא, החלטנו שזה בזבוז של זמן. ממילא שיווק הליקופן דווקא כמוצר נגד סרטן בפרוסטטה, הוא רעיון שיווקי לא כל כך טוב. אנשים לא אוהבים להיכנס למכולת או לבית מרקחת ולרכוש מוצר שכתוב עליו 'פרוסטטה'. הליקופן, ועוד יותר מכך הLyc-O-Mato-, יעיל למגוון בעיות בריאות. בחרנו לשווקו כמוצר שעוזר להגנה על התא מנזקי DNA, שהם המנגנון בהיווצרות של מגוון מחלות, ביניהן סרטן. כמו כן, במחקרים שביצענו נמצא ש-Lyc-O-Mato מקנה לעור הגנה מפני נזקי השמש. אנחנו רוצים לשווק את היכולת הזו ולהסביר לאנשים כי רוב נזקי השמש לעור הפנים קורים דווקא כשהם לא מרוחים בקרם".

" ה-FDA מאשר לכם לכתוב את הדברים הללו על אריזת המוצרים?

"ה-FDA מגביל רק לטענות שמקשרות בין מוצר ספציפי לבין מחלה ספציפית, כך שלא ניתן להצהיר על המוצר "מונע נזקי שמש לעור", אך ניתן להצהיר 'מגן מנזקי DNA' מאחר ונזקי DNA אינם מחלה ספציפית. חשוב לזכור כי במקביל ל-FDA פועלת רשות נוספת, ה-FTC (Federal Trade Commission), שתפקידה להגן על צרכנים מפני פרסום מטעה. ה-FTC בוחנת אם להצהרה כמו מונע נזקי DNA יש בסיס מדעי ואם אין - זו עילה לתביעה של מיליוני דולרים נגד החברה וכל הגורמים המעורבים בה".

" הצרכן הישראלי הממוצע לא מכיר את המוצר שלכם.

"אנחנו לא שמים את המוצר שלנו ישירות על המדף, אלא משווקים חומרי גלם לשימוש של המשווקים. בכל מקרה, חברות תוספי המזון הישראליות משתמשות במוצר שלנו, אבל הן חייבות לייבא אותם מאחד הלקוחות שלנו מחו"ל. אנחנו פשוט מייצרים בכמויות גדולות מדי ולא ניתן לתת הקצאה מיוחדת לשוק הישראלי, שצריכתו מזערית". "