גם המשתייכים למשפחות עשירות ייהנו מהעלאתו של שכר המינימום ל-1,000 דולר

ניתוח דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי לשנת 2004 ולשנת 2005, שפורסם בינואר 2006, מראה, כי רק 31% מהשכירים בעלי שכר נמוך, חיים במשפחות עניות. יתר 69% מהשכירים המשתכרים שכר נמוך, חיים במשפחות מעל לקו העוני, ומקצתם הרבה מאוד מעל לקו זה.

עוד מתברר, כי העלאת שכר המינימום בהגדרה הנוכחית, יעצים את העיוותים. מתברר, כי שכר המינימום כיום מחושב לפי שכר יסוד, תמורת העבודה הרגילה בלבד. החישוב אינו כולל רכיבי שכר אחרים, כמו משכורת י"ג, משכורת י"ד ובונוסים שנתיים. שכר המינימום כיום מחושב גם לפי 47.5% מהשכר הממוצע במשק, אבל אינו מגלם את כל רכיבי השכר ותוספות השכר הייחודיות.

בנוסף לעיוותים, הכלכלנים חוששים, כי אם שכר המינימום יעלה בשיעור ניכר, ישפיע הדבר לשלילה על שיעור התעסוקה במשק, ולא יאפשר את היישום של מס ההכנסה השלילי עליו החליטו במשותף לפני חודש רה"מ בפועל, אהוד אולמרט, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כחלק מתוכנית כוללת למלחמה בעוני. הנחת העבודה היא, כי אם שכר המינימום יעלה בצורה מתונה, ועל-פי כללים כלכליים, במקביל לעלייה בשיעור הצמיחה - "זה בסדר".

יצוין, כי הדרישה של מפלגת העבודה להעלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר אינה חדשה. הדרישה הועלתה עוד בשנת 2000, לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, ע"י אפרים ז'ילוני מההסתדרות. גם אז דובר על העלאת שכר המינימום בשלוש פעימות. שר האוצר דאז, אברהם שוחט, התנגד לדרישה.