בנייה לא חוקית: כתב האישום בוטל עקב הגנה מן הצדק ורשלנות הוועדה המקומית

הנאשמים בנו ברמת השרון בנין בן ארבע קומות מעל מרתף ביעוד לתעשייה וקומת קרקע לשימוש מסחרי (שימוש חורג). במהלך הבנייה פיצלו הנאשמים קומה בבנין ע"י הנחת פלטות איטונג/בטון על גבי קורות פלדה, וכך יצרו שטח נוסף של 3500 מ"ר, בניגוד לתוכנית בנין עיר החלה ובסטיה מהיתר הבנייה.

מהחומר שהוצג בפני בית המשפט עלה, כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת השרון הוציאה היתרי בנייה שנמצאו כשרים, ולאחר מכן הציבה הרשות סימני שאלה על חוקיותם של ההיתרים וקבעה איסור גורף להמשך ביצועם. בהמשך הגיעה הועדה המקומית להבנות עם הנאשמים, שגובשו בכתב כהבטחה שלטונית, להכשרת השימוש בשטח הנוסף. לאחר כל דברים הללו, חזרה בה הוועדה המקומית, מבלי ליידע את הנאשמים ומבלי להביא את בקשתם המחודשת לדיון בוועדה המקומית במשך חודשים ארוכים.

בית המשפט קבע, כי התנהגות הוועדה המקומית במקרה הנדון הגיעה לכדי רשלנות בדרגה גבוהה, שגרמה לנאשמים נזקים כבדים. למרות שבית המשפט קבע, כי הנאשמים ביצעו עבירת בנייה חמורה, בחן בית המשפט את נסיבות המקרה הנידון על רקע התנהגותה של הוועדה המקומית רמת השרון, והחליט ליישם על המקרה הנידון את דוקטורינת ההגנה מן הצדק, אשר נקלטה במשפט הפלילי הישראלי בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, ולאחר מכן יושמה בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ.

על פי דוקטורינה ההגנה מן הצדק, נקבע מבחן תלת שלבי, שעל בית המשפט לבחון בשקלו אם לישם דוקטורינה זו:

א. זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם והערכת עצמתם במנותק משאלת אשמתו, כולל בדיקה אם מניעי הרשות נעשו בתום לב נקיים מזדון או רשלנות.

ב. האם ניהול ההליך הפלילי נגד הנאשמים חרף הפגמים, פוגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, כשנשקלים חומרת העבירה, הראיות המבססות אותה, חומרת הפגיעה בזכויות הנאשם, הנסיבות שהביאו לביצוע העבירה, מידת האשם הרובץ לפיתחה של הרשות שפגעה בהליך או בנאשם.

ג. מששוכנע בית המשפט, שקיומו של ההליך כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם ניתן להגיע לתוצאה צודקת ומאוזנת, באמצעים מתונים ומידתיים יותר, מאשר ביטולו של כתב האישום.

לאור הקריטריונים הנ"ל בית המשפט קבע, כי למרות שבניית 3500 מ"ר ללא היתר מהווה עבירת בנייה חמורה, העובדה שעשו זאת בהתאם להבטחה שקיבלו מהרשות, מביאה אותו למסקנה, שבנסיבות המקרה הזה, הפגיעה המצומצמת באינטרס הציבורי אל מול הנזקים החמורים שהנאשמים סבלו כתוצאה מהתנהלותה רצופת הפגמים של הרשות, קיומו של הליך פלילי נגד הנאשמים פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות, ובהעדר אמצעי מתון יותר, ביטל בית המשפט את כתב האישום וזיכה את הנאשמים כיוון שעומדת להם הגנה מן הצדק.

הכותב הוא ממשרד יחיאל-דרנס-קורן.