קפקא בגרמניה: הכפר יפונה, ולעזאזל התושבים והמורשת

בשבועות האחרונים הסתיים מאבק משפטי ממושך בן עשור, בין תושבי הכפר הרסדורף (Heurersdorf) שבמזרח גרמניה, לבין תאגיד של חברות כרייה שמעוניינות לפעול באזור. על פי פסיקת בית המשפט, במקום תתאפשר כריית פחת על פי חוק הכרייה הישן, מה שייאלץ את 120 המשפחות בהרסדורף להתפנות מבתיהן. המאבק המשפטי עצמו, ככל הנראה לא היה תופס כותרות כה רבות בתקשורת הגרמנית אילולא סיפורו הייחודי של הכפר, השוכן בסמוך לעיר לייפציג, כ-200 ק"מ דרומית לבירה, ברלין.

הכפר הרסדורף הוקם במקור לפני כ-700 שנה, ובמרכזו אחת הכנסיות העתיקות בגרמניה - Emmaus Chapel - בה נישאו לאורך השנים רבבות של זוגות שהתגוררו באזור. מלבד הכנסייה, בהרסדורף ממוקמים עוד כ-40 מבני ציבור המוכרים כבעלי מורשת תרבותית בחוקה הגרמנית.

כל המבנים, מיועדים לפינוי והריסה כבר בתחילת שנת 2008, בתקווה שפינוי התושבים יושלם עד אז.

חברות הכרייה ציינו כי עתודות הפחם שמתחת לכפר נאמדות בכ-52 מיליון טון מעוקב, ששוויים מאות מיליוני דולרים. פחם זה אמור להזין את תחנת הכוח הסמוכה Lippendorf, שמספקת חשמל לעיר לייפציג, במשך 5 שנים. "הפקת חשמל מפחם פועלת לתועלת הציבור. הפחם מהווה גורם חשוב בתמהיל חומרי הגלם שצורך שוק האנרגיה, וכרגע אין לפחם עדיין מספיק פתרונות חליפיים. זאת, מעבר לשיקולים העסקיים ולהוציא את העובדה שעבודות הכרייה בכפר ייצרו אלפי משרות חדשות לטובת תושבי האזור", נאמר בהודעה מטעם חברות הכרייה לאחר היוודע הפסיקה המשפטית.

בהרסדורף גברו מחאות התושבים, שמהוות חלק משגרת החיים שלהם לכל אורך השנים האחרונות.

עם תחילת הסכסוך, בנו התושבים במרכז הכפר פסל המספר את סיפורם המקראי של דוד וגולית, כאנלוגיה למאבק שהחל אז בחברות הכרייה. מי שמביט בפסל כיום, מגלה שלמרבה האירוניה המרגמה של דוד כבר נהרסה בגלל גשמים והשלגים העזים הפוקדים את האיזור מדי שנה, אך החרב של גוליית עדיין מונפת בתנועת ניצחון.

תושבי הכפר, רובם בגיל העמידה, סבורים שסיפורו של הפסל ממחיש יותר טוב מכל את סיפורם.

בתקשורת הגרמנית מעריכים, שיותר מ-300 כפרים בחבל סקסוניה, בו שוכן הרסדורף, פונו מתחילת המאה ה-120 על רקע מרבצי הפחם הגדולים באזור.

סיפורו של הרסדורף מעורר כאמור את הדים נרחבים ביותר על רקע הכנסייה העתיקה שבכפר, שמפורסמת בזכות אבנים נדירות בצבע כתום-צהוב, אשר הופקו בטכניקות ייחודיות לפני מאות שנים.

במסמכים ארכיאולוגיים שנמצאו באזור, נמצא איזכור ראשון לכנסיה כבר בשנת 1297 לספירה, אך תושבי המקום מציינים, כי לדעתם מדובר במיבנה עתיק יותר עוד מהתקופה הרומאית.