פרויקט גרנדיוזי נוסף מבית היוצר של מוטי זיסר יוצא לדרך: אלביט הדמיה הודיעה היום כי קיבלה אישור מהאסיפה הכללית של העיר בודפשט לבניית הפרויקט התיירותי באי אובודה שבנהר הדנובה בהיקף כולל של 1.5 מיליארד אירו. לחברה בעלות על 30% משטח הפרויקט.
האסיפה הכללית של העיר בודפשט הודיעה כי אלביט תקבל אישורים לבניית הפרויקט בשטח כולל של 346 אלף מ"ר, אשר יכלול 8-10 מלונות בני 6,000 חדרים, ארבעה מלונות-דירות, מרינה ליאכטות, קזינו שיכלול 150 שולחנות משחק, אולמות קונגרסים, אולם מופעים עם 5,000 מקומות ישיבה, בית אופרה שיכלול 3,000 מקומות ישיבה וכ-40 אלף מ"ר של שטחי מסחר. הבנייה צפויה להתחיל כבר בסוף שנת 2006 ותסתיים תוך 5-6 שנים. זיסר עצמו אומר שעדיין מוקדם לדבר על רווחים, אבל ההערכות בשוק הן שהפרויקט צפוי להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים.
- מוטי זיסר, לקח לכם הרבה זמן לקבל את האישור מעיריית בודפשט לביצוע הפרויקט.
"אני רוצה לספר לך קוריוז. לפני 12 שנה, כשהחלטתי להיכנס לתחום הנדל"ן בהונגריה, הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לרכוש את הזכויות בקרקע על האי אובודה. באותה עת לא קיבלתי את האישורים הנדרשים ונכנסתי לתחום המרכזים המסחריים בהונגריה רק כברירת מחדל, כך שאני מאוד מתרגש מהאישור המיוחל שהגיע היום. מבחינתי זו הגשמת חלום".
- למה דווקא הונגריה?
"אני רואה את ההצלחה הגדולה של לאס וגאס בארה"ב, ואף פעם לא הבנתי למה אנשים צריכים לטוס 12 שעות אם הם יכולים לקבל משהו מאוד דומה למתחמים בווגאס במרחק של שעתיים טיסה? נביא את וגאס לכאן. לא מצאתי תשובה לעניין הזה והחלטתי ללכת למקום שאני מכיר מצוין - הונגריה. אם תסתכל על המלונות בווגאס, הם כולם חיקויים של מלונות באירופה, אז למה לא לבנות דברים דומים באירופה? תעביר מחוגה סביב הונגריה ותגלה שבמרחק שעתיים טיסה נמצאים 400 מיליון תושבים, גם של אירופה המערבית וגם של אירופה המזרחית שמתעוררת מאוד בשנים האחרונות. אין אף פרויקט בסדר הגודל הזה באירופה, והייחודיות שלו תעזור לנו בהצלחתו".
- אבל אתה שוכח שהקהל האירופאי הוא לא הקהל האמריקני. ייתכן שההוד וההדר שמאפיין את וגאס אולי לא מתאים לקהל האירופאי הסולידי יותר.
"זה נכון, ולכן זה ייעשה בהתאמה מלאה לקהל האירופאי. כך למשל החלטנו לבנות בית אופרה שמתאים יותר לקהל אירופאי ופחות לקהל אמריקני. בקיצור, ברור שזה לא יהיה אחד לאחד כמו המתחמים בלאס וגאס, אבל הכוונה ברורה: מתחם ענק של בידור. אין מה לעשות, אנשים אוהבים להתבדר".
- מיהם השותפים בפרויקט?
"הפרויקט כולל שלושה שותפים בחלקים שווים פחות או יותר.
אלביט הדמיה, סר ברנרד שרייר (בעלים של מספר רשתות בתי מלון ובעל חברת זוקו שילובים הישראלית - ג.פ) ו-MKB, הבנק השני בגודלו בהונגריה MKB. אלביט הדמיה אחראית על הצד הביצועי של הפרויקט, יותר מאשר על הצד המימוני שלו: קבלת האישורים הנדרשים, הצגת תוכניות מתאימות ושיתוף הגורמים המתאימים בבניית הפרויקט".
- כיצד הולכים לממן פרויקט ענק שכזה?
"המימון יגיע רובו ככולו מהבנק שמלווה אותנו. גם ההון העצמי שיושקע בפרויקט על ידי השותפים יגויס באיגרות חוב שיונפקו בשוק האירופאי. אני מניח שבסך הכל יידרשו השותפים להביא 100-200 מיליון דולר מהבית, כך שבשורה התחתונה בשביל אף אחד מהם לא מדובר על סכומים ענקיים. הבעיה היא לא המימון, כי ברגע ששומעים קזינו וכל מה שסובב סביבו, יש רבים שעומדים בתור כדי לממן את הפרויקט. רק הזיכיון לאחת מחברות הקזינו הגדולות בעולם יכניס לפרויקט כאן כמה מאות מיליוני דולרים - בזה אתה יכול להיות בטוח".
- איך היית מגדיר את הפרויקט הזה מבחינת רמת סיכון? בכל זאת, לא כל יום בונים פרוייקט ב-1.5 מיליארד אירו.
"כל הזמן אומרים לי שאני הולך על דברים מסוכנים. הסיכון שאני לוקח כאן הוא נמוך לאין שיעור מהסיכון שלקחתי בפרויקטים אחרים שבנינו והצליחו. גם לחיות זה מסוכן, אז מה, אנשים לא חיים?"
- אם כבר מדברים על הסיכון, בוא נדבר גם על הסיכוי. מה הרווח הצפוי מהפרויקט לאלביט הדמיה?
"זה קצת מוקדם לדבר על רווחים, אבל אם תיקח בחשבון שהקרקע כאן נרכשה לפי פחות מ-100 אירו למ"ר, הרי שהיום לאחר קבלת האישור היא שווה 1,200-1,500 אירו למ"ר. זה כמו להפוך קרקע חקלאית לקרקע עם היתרי בנייה, והרווחים הם בהתאם. בסך הכל נרכשה הקרקע לפרויקט ב-27 מיליון אירו. כמובן שהיה הסיכון שלא נקבל אישור, אבל לשמחתי זה לא קרה. היו בחירות לפני שבועיים בהונגריה, ולשמחתי זה לא שינה כלום בהחלטה שהתגבשה שם לגבי עתידו של האי".
שנת המפנה
אין זה הפרויקט הענק הראשון אליו נכנס זיסר. קדמו לו בניית מספר מרכזים מסחריים בהונגריה בהיקף של מאות מיליוני דולרים, בניית קניון ארנה בישראל בהיקף השקעה של 150 מיליון דולר והשקעה של מיליוני דולרים בחברת אינסייטק, שאת פירות ההשקעה בה צפוי זיסר לראות כבר השנה עם הנפקתה של החברה בבורסה. בינתיים רושם זיסר הצלחה במימוש של חלק מהקניונים שנבנו במזרח אירופה.
אלביט הדמיה סיימה את שנת 2005 עם רווח נקי של כ-87 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 43.4 מיליון שקל ב-2004 ולעומת הפסד כבד של 112 מיליון שקל ב-2003. 2005 הייתה בבחינת שנת מפנה עבור אלביט הדמיה, שלא מעטים פקפקו ביכולתה לממש נכסים ולרשום רווחי הון. בשנה החולפת אלביט הדמיה עשתה זאת, כפי שניתן לראות בסעיף מכירת נדל"ן והשקעות שעמד בשנת 2005 על 281.6 מיליון שקל, לעומת 131.9 מיליון שקל ב-2004.
בעקבות רווחי ההון הגבוהים של החברה, ותזרימי המזומנים שהניבו המימושים, החליטו באלביט הדמיה להתחלק ברווחים עם כלל המשקיעים, והחברה חילקה דיבידנד בהיקף כולל של 290 מיליון שקל בגין רווחי 2005. כתוצאה מהעלייה ברווחי החברה והשיפור בתזרים המזומנים שלה, ירד החוב הפיננסי נטו של החברה לרמה של 1.6 מיליארד שקל, לעומת חוב פיננסי נטו של 2.3 מיליארד שקל ב-2004. במקביל, הגדילה החברה את הונה העצמי מרמה של 804 מיליון שקל לרמה של כמיליארד שקל. בסוף שנת 2005 היווה ההון העצמי של אלביט הדמיה כ-28% מסך המאזן, לעומת 17.7% בלבד ב-2004."
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
