ביהמ"ש המליץ לתובע: אל תיסע לעיר ההימורים וגאס עם כרטיס אשראי

"לאס ואגס הינה עיר שבה פיתויים רבים לתייר המזדמן, וטוב יעשה התובע אם לטיול הבא לעיר זו ייסע ללא כרטיס אשראי". כך המליץ שופט בית משפט השלום בת"א, מנחם קליין, לאנדי ברנשטיין, כשדחה תביעה שהגיש נגד חברת ישראכרט.

ברנשטיין הגיש נגד ישראכרט תביעה בסך כ-11 אלף שקל, לאחר שבאוקטובר 2004 נסע עם אשתו לעיר ההימורים וגאס שבנבאדה. לטענתו, ביום בו אמור היה לעזוב את בית המלון, הוא ניסה למשוך כסף מכספומט מקומי, אך סורב משום שעבר את תקרת האשראי.

לדבריו, בדיקה מעמיקה שביצע העלתה, שבכרטיס המאסטרקארד זהב שבבעלותו, בוצעו באותו יום שתי משיכות מזומנים בסך כולל של 2,500 דולר.

ברנשטיין טען, כי משיכת מזומנים מכרטיסו בוצעה ללא ידיעתו ותוך "שימוש לרעה" בכרטיס, ומשכך דרש מחברת האשראי להשיב לו את הסכומים.

ישראכרט אישרה, כי המשיכות אכן בוצעו בכרטיס שנשא את הפס המגנטי המלא של הכרטיס שהונפק לברנשטיין, ותוך שימוש בקוד הסודי שנמסר לידיעתו ושאסור היה לו לגלותו לאיש.

ואולם, לדבריה, לא ידוע בעולם כולו ובכל חברות האשראי ולו מקרה מוכח אחד של פיצוח הקוד בסודי של כרטיס האשראי, בצורה הנטענת ע"י ברנשטיין. לכן, הוסיפה, המסקנה המסתברת היא שברנשטיין בעצמו או מי מטעמו ביצעו את משיכת הכספים ואין מדובר ב"שימוש לרעה".

הצדדים הסכימו, שאנדי ברנשטיין ורעייתו, ויויאן, יישלחו לבדיקת פוליגרף שתבדוק את אמינותם גירסתם. ואכן, אנדי ברנשטיין אובחן בבדיקה כדובר אמת. אך למרבה המבוכה, דווקא אצל רעייתו המצב היה הפוך. ניכרו סימנים לאמירת שקר וחוות דעתו של המומחה היתה, שהיא שיקרה בתשובותיה.

השופט קליין כתב בפסק הדין, כי "משמסר התובע את הכרטיס והקוד הסודי לרעייתו, הפר מבחינה פורמאלית את החוזה עם ישראכרט, מצד אחד, ומצד שני נטל על עצמו הסיכון כי סכומי כסף כאלו ואחרים (עד לתקרת האשראי האפשרית) יוצאו מחשבונו".

בשל הרגישות המובנת, קליין רמז בעדינות כי רעייתו של ברנשטיין התפתתה ובזבזה כספים בהימורים, בלא ידיעת בעלה. "לא מצאתי לנכון להעלות על כתב את השערותיי באשר לממצאים שנתגלו בבדיקת הפוליגרף שבוצעה, ולהפר בכך את שלום הבית במשפחה בישראל. רק אומר, כי לאס ואגס הינה עיר שבה פיתויים רבים לתייר המזדמן, וטוב יעשה התובע אם לטיול הבא לעיר זו ייסע ללא כרטיס אשראי".

הוא דחה את התביעה, לאחר שברנשטיין לא הוכיח שימוש לרעה בכרטיס, וחייב אותו ב-1,000 שקל הוצאות משפט. (ת.א. 30870/05).