בג"ץ קבע על חודו של קול: חוק האזרחות - תקין; פלשתינים הנשואים לאזרחי ישראל לא יקבלו אזרחות

חשין: יש לדחות את זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בארץ - מפני זכותם של כלל תושבי ישראל לביטחון * ברק בדעת מיעוט: החוק פוגע בזכויות במידה שעולה על הנדרש

בג"ץ דחה היום (א') ברוב של שישה שופטים נגד חמישה, את שבע העתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל, המונע מבני זוג פלשתינים לקבל אזרחות ותושבות ישראליים.

את דעת הרוב בהחלטת בג"ץ כתב השופט מישאל חשין, אשר קבע, כי התועלת שמביא החוק לבטחונם ולחייהם של תושבי ישראל גוברת על הפגיעה במקצת מאזרחי ישראל, שנישאו לתושבי השטחים ומבקשים לחיות עימם בארץ.

חשין קבע עוד, כי יש לדחות את זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בארץ, לנוכח זכותם של כלל תושבי ישראל לחיים וביטחון. לדבריו, זו חובתה של כל מדינה להגן על תושביה ולכן היא רשאית למנוע הגירתם של נתיני האויב לתוכה, גם אם הם בני זוג של אזרחי ישראל וזאת, כל עוד המדינה מנהלת עימות מזוין עם אותו אויב.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בדעת המיעוט, סבר, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ושוויון במידה העולה על הנדרש ויש לבטלו.

ברק אומר, כי יש להגן על זכויות האדם, הן בשעת שלום והן בעת מלחמה. לדבריו, המטרה הבטחונית איננה מקדשת את כל האמצעים.

עם השופט חשין הסכימו השופטים אשר גרוניס, מרים נאור, יהונתן עדיאל אליעזר ריבלין ואדמונד לוי, אשר היה בדעה כי יש להשאיר לפי שעה את ההסדר הקיים על כנו, למרות שהוא פוגע בציביון הדמוקרטי של המדינה. עם השופט ברק, בדעת המיעוט, הסכימו השופטים דורית בייניש, סלים ג'וברן, אסתר חיות ואילה פרוקצ'יה.

פסק דין של כ-260 עמודים

בפסק הדין המחזיק כ-260 עמודים, בו כל אחד מהשופטים כתב חוות דעת והצטרף בצורה זו או אחרת לשתי הדעות המרכזיות שנכתבו על-ידי השופטים חשין וברק, נדחו העתירות המבקשות את ביטולו של החוק.

חשין באחד מפסקי הדין האחרונים שהוא כותב לאחר שכבר יצא לגמלאות, מביע עמדה הפוכה לדעתו של ברק ולמעשה, ניתן להגדירה כ"ביטחוניסטית".

לדבריו, אזרחי המדינה לא קנו זכות חוקתית לביטול חוק של הכנסת, שיאפשר לבני זוגם הזרים להגר לישראל, בעקבות הנישואים.

הוא מדגיש, כי הזכות לכבוד האדם אינה מטילה על המדינה להתיר כניסה לאזרחים זרים וזו רשאית להגביל את הגירתם לארץ ובכלל זה בני זוג של אזרחי ישראל.

חשין אומר, כי פני המדינה הם כפני תושביה ותושבי המדינה הם המעצבים את דמות החברה. "כניסתו של אזרח זר למדינה כתושב קבע משנה את הסטאטוס-קוו בין אזרחי המדינה ולכן, הבאת בן זוג ארצה עשויה לשנות את פני החברה", הוא מבהיר - "כבוד האדם של אזרחי ישראל מחייב, שלא תינתן יד חופשית לכל אזרח ברמה של זכות חוקתית לשנות את הסטאטוס קוו החברתי.

עוד אומר חשין, כי המדינה היא במצב מלחמה אל מול הרש"פ וארגוני הטרור. במלחמה, הוא מבהיר, רשאית מדינה למנוע כניסתם של נתיני אויב לשטחה, גם אם אלו נישאו לאזרחי המדינה. זאת, על מנת להגן על תושביה. "לכן, יש לדחות את הטענה לאפליה ולפגיעה בשוויון והאבחנה שיוצר החוק בין תושבי האיזור לאזרחי המדינה, שכן זו אבחנה בין אזרחי המדינה שנישאו לאזרחים זרים שהם נתיני אויב, לבין אזרחי המדינה, שנישאו לאזרחים זרים שאינם נתיני אויב".

לדברי חשין, החוק עומד גם במבחן פסקת ההגבלה, שכן התועלת שהוא מביא לבטחונם ולחייהם של תושבי ישראל, גוברת על הפגיעה בחלק קטן של האזרחים שנישאו לתושבים פלשתיניים, המבקשים לחיות עימם בארץ.

חשין ציין, כי כל עוד ממשיך הטרור הפלשתיני להכות ללא אבחנה בישראל ומקפח את חייהם של ישראלים שלווים ותמים וכל עוד מתקשים שירותי הביטחון להבחין בין המסייעים לצרינו לבין מי שאינם כאלה יש לדחות את זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בארץ מפני זכותם של כלל תושבי ישראל לחיים וביטחון.

השופטת מרים נאור קובעת, כי החוק איננו פוגע בזכויות אדם חוקתיות ואם הוא פוגע, הרי שהוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה. "זכות חוקתית לחיי משפחה איננה טומנת בחובה את הזכות למימוש חיי משפחה עם בן זוג זר בישראל דווקא", היא מציינת ומבהירה: "לא מדובר באפליה על רקע מוצא או גזע, אלא בשוני רלוונטי על רקע המאבק בטרור שכן מהשטחים יוצאות פעולות איבה נגד ישראל".

עוד היא קובעת, כי החוק הוא זמני ואינו לוקה באי חוקיות. עם זאת, היא מבקשת מהמדינה להוסיף לחוק חריג, המתיר מעמד לתושבי השטחים במקרים הומניטריים ולהעלות באופן ניכר את גילם של הקטינים עליהם לא יחול האיסור שבחוק.

השופט אדמונד לוי אומר, כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ושוויון במידה, העולה על הנדרש. עם זאת, יש לאפשר למדינה פרק זמן נוסף של תשעה חודשים, על מנת לגבש הסדר חקיקתי חלופי ולכן, במצב זה יש לדחות את העתירות.

הנשיא ברק, בדעת המיעוט, אומר, כי גם בשעת מלחמה יש מקום לביקורת חוקתית על החוקים. הוא מציין, כי הזכות לחיי משפחה ושוויון הן זכויות המעוגנות בחוק כבוד האדם וחירותו.

ברק סבור עוד, כי החוק מונע מבני זוג ישראליים לממש את זכותם לחיי משפחה בארץ, פוגע בזכויות תושביה הערבים ובכך גם פוגע בזכותם להיות אזרחי ישראל שווים.

למרות שהנשיא ברק אומר כי תכליתו של החוק היא ראויה, שכן מדובר בתכלית בטחונית, הוא הגיע למסקנה, כי החוק אינו עומד במבחן המידתיות. "המטרה הביטחונית איננה מקדשת את כל האמצעים", הוא כותב - "והיא איננה מקדשת פגיעה קשה בחייהם של אלפי אזרחים ישראליים".

לדברי ברק, אין לקיים דמוקרטיה וזכויות אדם מבלי לקחת סיכונים. ברק אומר כי על המדינה היתה מוטלת חובה להסתפק בבדיקות פרטניות גם ביחס לבני הזוג האחרים ולהגדיל את יעילותן.

השופטת דורית בייניש הסכימה עם ברק ביחס למתכונתו הנוכחית של החוק. לדבריה, החברה בישראל חייבת לעמוד על דמותה כחברה המכבדת את זכויות יחידיה גם בעיתות חירום ומלחמה. (בג"ץ. 7052/03).

חוק האזרחות - "הוראת שעה" המונעת איחוד משפחות

מדובר בחוק, שהתקבל בכנסת בקיץ 2003 ואשר עיגן בחקיקה החלטת ממשלה משנת 2002. הכנסת החליטה בקיץ האחרון להאריך את תוקפו של החוק, המוגדר כ"הוראת שעה" ואשר במסגרתו נעשו בו תיקונים והקלות מסויימות.

החוק מונע את כניסתם של פלשתינים תושבי יהודה ושומרון לתחום ישראל ובכך הוא מונע איחוד משפחות בין בני זוג ישראליים לבני זוג תושבי הרשות.

לחוק מספר סייגים, אך למעשה, הוא מונע את איחוד המשפחות. כנגד חוק זה בשנת 2003 הוגשו לבג"ץ שבע עתירות ובכלל זה עתירה של האגודה לזכויות האזרח ושל עדאלה.