בזבוז של מיליארדי שקלים, חריגות מהותיות בלוחות הזמנים, העדר נהלים אחידים, קבלת החלטות שלא על בסיס מסמכים מנומקים, פגיעה חמורה בסביבה ובבריאות הציבור. אלה חלק מהבעיות העולות מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שבדק את פרויקט הגז הטבעי.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2006 מצביע על שורה של ליקויים בקידום הפרויקט. המבקר בחן את הפעילות של משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי, חברת נתיבי גז, חברת החשמל ובז"ן, והמימצאים חמורים.
לפי המבקר, הנזק הישיר הוא בעיקר בעלות הכספית הגבוהה למשק ופגיעה באיכות הסביבה. גם חברת החשמל, כקבלן צינורות וכצרכן גז, מקבלת ביקורת נוקבת. אפילו בז"ן, צרכנית הגז, לא נשארת נקייה עקב התמהמהות בחיבור מתקן הזיקוק באשדוד לגז טבעי, עובדה בגללה הפסידה כספים ופגעה בבריאות הציבור.
כניסתו של הגז הטבעי לישראל היא בשורה חשובה למשק הישראלי ולמשק האנרגיה בפרט. הגז הטבעי נותן מענה טוב מאוד ביחס לנפט ולפחם, בהיבט של המחיר, איכות סביבה ונגישות האספקה.
ב-1997 החליטה ממשלת ישראל לפתח את ענף הגז הטבעי. מהדו"ח המסכם את הפעילות ב-10 השנים האחרונות מתברר, כי נעשה מעט מדי, יקר מדי, מסובך מדי תוך גרימת נזקים חמורים מדי. המטרה היא חשובה ביותר, התכנון והביצוע לקויים מאוד.
" עלויות המקטע הימי: חריגה של פי 3 בעלות ביחס לאומדן המקורי. ב-1999 הכינה רשות הגז מסמך הנקרא תוכנית אב לגז טבעי ל-2025. במסמך זה נקבע אומדן לעלות ההקמה של מערכת החלוקה.
באוקטובר 2002 נבחן האם לקדם את מערכת ההולכה במקטע הימי או היבשתי. באותו מסמך נקבע, כי התוואי הימי שמגיע עד דרום חיפה, יעלה 90 מיליון דולר והמקטע היבשתי 70 מיליון דולר. בפועל העלות של הקמת הצינור הימי על ידי חברת החשמל היתה 270 מיליון דולר.
הביקורת קובעת, כי החלופה הימית נבחרה מבלי שהיה תחשיב מנומק של עלויות ההקמה של כל אחת מהחלופות ולא היה דיוק בכל אחד מהאומדנים.
עוד נקבע בדו"ח, כי משרד התשתיות לא הציג מסמך מנומק הכולל את היתרונות והחסרונות של כל חלופה. המסמך שהוגש היה מסמך כללי ובסיסי, בו לא נלקחו בחשבון תרחישי סיכון ועלויות בלתי צפויות ועלויות תפעול ותחזוקה.
" הבזבוז הגדול: במעבר לגז טבעי צפוי המשק לחסוך מאות אם לא מיליארדי דולרים בכל שנה. לפי חישוב של חברת החשמל החיסכון הפוטנציאלי השנתי הצפוי לה מהשימוש בגז טבעי הוא 640 מיליון דולר בשנה.
בפועל חברת החשמל מייצרת בגז טבעי רק בתחנת הכוח אשכול שבאשדוד. תחנות כוח אחרות, רדינג וחגית למשל, שהיו אמורות לפעול בגז טבעי ב-2004 וב-2005 עדיין פועלות על דלקים יקרים.
על-פי חישוב של חברת החשמל, עלות דלקים אלה יקרה ב-300 מיליון דולר בשנה. נזק נוסף שנגרם לחברת החשמל הוא כתוצאה מרכישת יחידות ייצור להפעלה בגז שנועדו לתחנת הכוח בחיפה. מדובר בהשקעה כוללת של 130 מיליון דולר. דחיית הפעלת יחידות הייצור האלה גרמה לחברת החשמל נזק ישיר מצטבר של 60 מיליון דולר, כתוצאה מהארכת תקופת האחריות של הספק, עלויות מימון והוצאות איחסון ושימור.
בית הזיקוק באשדוד יכול היה לחסוך ולצמצם את הנזקים הסביבתיים לו היה פועל לקבלת הגז הטבעי עוד קודם. בז"ן אשדוד החלה לפעול בגז טבעי רק בנובמבר 2005, למעלה משנה וחצי לאחר הגעת הגז לאשדוד.
מבקר המדינה קבע, כי בז"ן היתה צריכה להיערך לקבלת היתרים מרשות הרישוי במקביל למו"מ שניהלה עם ספק הגז, כך שעם החתימה על הסכם לאספקת גז היא תימצא בהליכים מתקדמים לקבלת הרישוי. בז"ן אשדוד יכלה להתחיל לעבוד בגז טבעי מוקדם יותר ולהביא לחסכון כספי ולמזעור הנזקים הסביבתיים, אמר.
" לוחות זמנים: באוגוסט 1997 הוחלט על פיתוח משק הגז הטבעי בישראל, אך רק בינואר 2002 נחקק חוק משק הגז הטבעי בישראל. ביולי 2003 הוקמה חברת נתיבי הגז לישראל, שתפקידה הוא להקים את מערכת ההולכה. חברה זו הוקמה לאחר שהמכרז לבחירת זכיין פרטי להקמת המערכת נכשל.
ביולי 2003 נקבע, כי חברת החשמל תקים את המקטע הימי של מערכת ההולכה מאשדוד ועד חוף דור. המבקר קובע: "רק 10 שנים מאז החל משרד התשתיות לעסוק בנושא, וכשש שנים לאחר החלטת הממשלה מ-1997 על פיתוח משק הגז הטבעי, נקבעו הגורמים שיקימו בפועל את מערכת ההולכה והוחל בביצועה".
המבקר קובע עוד, כי מן הראוי שלקראת קבלת החלטה על פרויקט בעל חשיבות לאומית שכזו, ינהלו כל הגורמים הממשלתיים תהליך של הפקת לקחים כדי למנוע כשלים במימוש פרויקטים לאומיים בעתיד. בפרויקט זה, קובע המבקר, היו עיכובים שנבעו מארגון לקוי.
לוחות הזמנים שנקבעו להשלמת התוואי היבשתי הדרומי הם יוני 2006, ולוח הזמנים להשלמת שלב ב' בתוואי הדרומי נקבע ליולי 2007. לדברי המבקר, לוחות הזמנים שנקבעו לנתיבי גז אינם תואמים את לוחות הזמנים שנקבעו לחברת החשמל לסיום פרויקט הצינור הימי. לא ניתן היה לשלב את הפעילות בלוחות הזמנים בין הגורמים השונים.
מבקר המדינה קובע, כי כל הגורמים המשתתפים בפרויקט היו צריכים לגבש לוח זמנים מפורט המשלב את הפעילות של כולם ולקבוע מערך בקרה לניהול הפרויקט. לדבריו, ראוי לעשות זאת גם היום, למרות שפרויקט ההולכה נמצא בעיצומו.
" הכשל במקטע הימי: בפרויקט המקטע הימי, שהקימה חברת החשמל, התגלתה תקלה שקשורה בהקטנת קוטר הצינור. עד היום, חברת החשמל לא הגישה לגוף המוסמך דו"ח כנדרש על-פי ההסכם ולא ביצעה תחקיר כדרישת חברת נתיבי גז.
המבקר קובע, כי עם תחילת הפרויקט צריך היה לקבוע נוהל לטיפול באירועים חריגים - תקלות או תאונות במהלך ההקמה. לדבריו, בנוהל כזה יש לפרט את כל הפעולות שכל אחד מהגורמים צריכים לעשות בעת התרחשות אירוע.
" איכות הסביבה: אחד הכשלים המהותיים המפורטים בדו"ח הוא עיכוב השימוש בגז טבעי, שיפחית באופן משמעותי את פליטת המזהמים.
בתהליך ייצור החשמל נפלטים חומרים רעילים הפוגעים בדרכי הנשימה: גופרית דו-חמצנית, תחמוצת חנקן וחלקיקים של פחמן דו-חמצני. המעבר לשימוש בגז טבעי יקטין באופן משמעותי את הפליטות של חומרים אלה ויפחיתו את מפגעי זיהום האוויר.
דו"ח בינמשרדי שהוכן בנושא קבע שהעלויות החיצוניות, הקטנת הפגיעה בזיהום האוויר הכרוכה בהמשך הפעלת תחנות הכוח רדינג וחיפה במזוט, היא 60 מיליון דולר בשנה. עלות כספית זו משקפת בין היתר את הנזק הבריאותי הנגרם לציבור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
