חברת החשמל מפגרת בשמונה שנים בהקמת פרויקט להקמת מערכת שליטה ובקרה שאמורה להקטין את משך הפסקות החשמל. העיכובים המתמשכים גורמים לנזק של 17 מיליון דולר בשנה - נזק מצטבר של 136 מיליון דולר, בגלל ההפסקות.
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בחן את תכנון הפיתוח של חברת החשמל בהיבט של רציפות אספקת החשמל. חברת החשמל מתהדרת בשנים האחרונות בירידה בהפסקות החשמל, אך בדו"ח מוצגת התנהלות בעייתית בפרויקט שיקטין את התקלות עוד יותר.
בסוף 1994 ניתן אישור עקרוני לפרויקט להקמת מערכת אינטגרטיבית לשליטה ובקרה לרשת. הפרויקט שכונה D.M.S הוצג ונדון במשך שנים בדירקטוריון החברה, ורק בסוף 2000 אושר הפרויקט כפרויקט תפעולי. חברת החשמל תכננה במקור להתקשר עם קבלן להקמת המערכת בדצמבר 1996 והפעלת המערכת תוכננה לינואר 2000. רק בספטמבר 2002 נחתם חוזה בין חברת החשמל לספק, ארבע שנים מעת פרסום המכרז. מדובר בפרויקט להקמת חמישה מרכזי פיקוח, רשת קשר ו-717 יחידות קצה. האומדן התקציבי של הפרויקט הוערך ב-75 מיליון דולר. הביקורת קובעת, כי לחברת החשמל היתה גם בעיה בלוחות הזמנים, בחריגה מעלויות ועמידה בנהלים.
המבקר קבע, כי לא היה מקום לדחות את מימוש הפרויקט משעה שנקבעה כדאיותו הכלכלית ולאחר שהוכנה תוכנית למימושו. בתגובתה לדו"ח ציינה החברה, כי העיכוב בבחירת הספק נבע בשל הצעות שלא ענו לדרישותיה, וצורך במספר רב של סבבים לקבלת הצעות ברמה הנדרשת.
המבקר קובע עוד, כי פרויקט הקמת מערכת שליטה ובקרה עלה 102 מיליון דולר. תקציב זה לא כלל את ההשקעות שנעשו בפרויקט ביניים, 40 מיליון דולר, וגם לא את תקציב הפינוי של חדרי הפיקוח של המחוזות בסך 5 מיליון דולר.
ע"פ הדו"ח, חברת החשמל צפויה להשקיע בפרויקט 150 מיליון דולר - פי 2 מהתקציב המקורי. חברת החשמל לא קבעה מהם הגורמים לגידול בעלות ולא בדקה את ההשלכות של תוצאת הדחייה בלוחות הזמנים.
בדו"ח יש ביקורת גם על הרגולטורים של חברת החשמל - משרד התשתיות ורשות החשמל. המבקר מציין, כי האחריות לקביעת מדיניות משק החשמל ופיתוחו היא בידי שר התשתיות. לדבריו, שרי התשתיות לא קבעו מדיניות בנושא האמינות, שרציפות האספקה הוא אחד ממרכיביה.
משרד התשתיות לא בחן את ההשלכות הכספיות למשק האנרגיה כתוצאה מאי-רציפות אספקת חשמל. לדבריו, רק באמצע 2006 צפויה להסתיים בדיקה שהזמין המשרד.
רשות החשמל מצידה, קובע המבקר, דרשה מחברת החשמל לעמוד ביעד של 100 דקות אי-אספקה בשנה, מבלי שבחנה יחסי עלות תועלת. המבקר קובע, כי בעת קביעת מדיניות בעניין רמת האמינות הרצויה במשק החשמל, ראוי לבחון את תוספת התועלת הצפויה למשתמשים ביחס להשקעות ועלויות האחזקה והתפעול.
לדבריו, ראוי שמשרד התשתיות ורשות החשמל ינקטו באמצעים שהחוק מקנה להם כדי לגרום לחברת החשמל לעמוד ביעדים שנקבעו.
בשולי הדו"ח מציין המבקר, כי על חברת החשמל להפיק במהירות לקחים מהקמת הפרויקט ולשפר את התארגנותה ונהליה כדי למנוע פיגורים נוספים בביצוע הפרויקט. חברת החשמל צריכה לבצע מהלך של הפקת לקחים כדי שלא לחזור על הטעויות בפרויקטים עתידיים, אמר המבקר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
