הבייבי החדש של ה"גאון" ליבסקינד

"כל חלקי הבניין התאפיינו בקווים בלתי-לינאריים, ולכן היינו צריכים להתעלות על הרבה מאוד בעיות ולהזדקק גם 'לסיוע רוחני' כדי להשלים את הפרוייקט" - בניית אגף במוזיאון לאומנות של דנבר

האדריכל הכוכב הישראלי-בינלאומי דניאל ליבסקינד ממשיך לבסס את מעמדו כאחד הארכיטקטים הפעילים המובילים כיום בעולם, בזכות קווי העיצוב הייחודיים שלו והפרוייקטים הרבים עליהם הוא מופקד.

הפרויקט האחורן עליו הוא חתום ואשר יושלם בחודשים הקרובים הוא בניית אגף חדש במוזיאון לאומנות של דנבר (Denver Art Museum - DAM) בהשקעה של כ-90 מיליון דולר.

האגף החדש, Frederic C. Hamilton Building, שבנייתו החלה לפני כ-5 שנים, ייפתח לציבור בחודש אוקטובר הקרוב, וכבר עכשיו מסומן כאטרקציה האמיתית של מדינת קולורדו בארה"ב.

לקראת הסיום הרשמי של עבודות הבנייה, בחודש אוגוסט, מנהל ה-DAM לואיס אי.שארפ (Lewis I. Sharp) מספר, כי ליבסקינד קיבל את הפרוייקט בשנת 2001, ומאוחר יותר התוודה, כי את הסקיצה הראשונה של המיבנה שרבט על גב כרטיס-טיסה במהלך אחת מנסיעותיו.

שארפ מציין עוד, שהבניין של ליבסקינד מזכיר עבודת אוריגמי בצורתו, ומוסיף כי למהנדסים שהיו אמונים על עבודת הבנייה היו לא מעט קשיים בביצוע הפרוייקט. מה שהוא לא מציין, זו העובדה שהבניין מזכיר במיוחד את עבודותיו הקודמות של ליבסקינד - המוזיאון היהודי בברלין והאודיטוריום החדש באוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן.

הבניין עצמו מתנשא לגובה 5 קומות וצפוי להכיל אגפים של אומנות מודרנית, אומנות עכשווית, יצירות ארכיטקטוניות, חפצי אומנות ושרטוטים.

הבניין מורכב ממספר חללים שמחולקים בצורה יוצאת-דופן ואינם כוללים רצפה וקירות במתכונת המקובלת.

הרחבת ה-DAM היא למעשה הפרוייקט הציבורי הראשון שמתבצע בדנבר לאחר שינויים בחוק העירוני. לפיכך, מומנה בניית האגף החדש בעיקר באמצעות גיוס אג"ח של עיריית דנבר בהיקף של כ-60 מיליון דולר, כשאת יתרת המימון השלימה קרן ממשלתית.

השלמת הפרוייקט היתה צפויה עוד בשנת 2004, אך עקב תכנון קלוקל של מתחם החנייה באזור המוזיאון, התעכבו העבודות.

הייחוד של האגף החדש שעיצב ליבסקינד הוא העובדה שהוא יוצר אשליה של תלת מימד. "היינו צריכים הרבה סבלנות על מנת לעמוד בדרישות התובעניות של ליבסקינד", סיפר טים וולש (Tim Walsh), סגן נשיא חברת ההנדסה מורטנסון (Mortenson) שניהלה את מלאכת הבנייה.

"שיתוף הפעולה לאורך הדרך, במסגרתו קיימנו התייעצויות שבועיות עם המעצבים שהצריכו התאמות של מספר פרטים, איפשר לבסוף לצלוח את המכשולים.

"השתמשנו בתוכנות מחשב מיוחדות, ששילבו בין מודלים של בנייה למודלים של עיצוב, וכך הצלחנו ליצור שיתוף פעולה שהחליף את הספקנות הראשונית שלנו ביישום המודל.

"כל חלקי הבניין התאפיינו בקווים בלתי-לינאריים, ולכן היינו צריכים להתעלות על הרבה מאוד בעיות ולהזדקק גם 'לסיוע רוחני' על מנת להשלים את הפרוייקט".

בדנבר מייחלים ל"אפקט בילבאו" שיגדיל את תנועת התיירות לעיר ומעריכים, כי האגף החדש במוזיאון עשוי למשוך כמיליון תיירים בשנה הראשונה לפתיחתו, ולהביא להכפלת מספר חבר הנאמנים של המוזיאון לכ-60 אלף איש.

מלבד האגף החדש שעיצב ליבסקינד, שמוגדר היהלום שבכתר, כולל המוזיאון בניין נוסף שנבנה ב-1971, ועוצב על ידי הארכיטקט האיטלקי, ג'יו פונטי (Gio Ponti) והארכיטקט האמריקני, ג'יימס סודלר (James Sudler).