ילידי האי דייגו גרסיה שבאוקיאנוס ההודי מממשים את זכות השיבה

בית משפט פסק שגירושם לא עלה בקנה אחד עם רוח חוקי זכויות האדם. בפסיקתם, קבעו השופטים, שהילידים רשאים לחזור למחוז מולדתם, ממנו גורשו על ידי השלטון הבריטי במקום. לאחר הגירוש הוחכר האי לטובת האמריקנים, שהפכו אותו לבסיס צבאי, ולעזאזל התושבים.

"הממשלה אינה מעל לחוק", אמר Richard Gifford, עו"ד שייצג את אחד התובעים. "אין לה את הסמכות לבטל זכויות יסוד". בא כוח התובעים אמר זאת בעקבות ניסיונות חברי ממשלתו של טוני בלייר לעקוף את הפרלמנט, ולהפוך על פיה החלטה לטובת הילידים. עו"ד John Howell המייצג את משרד החוץ הבריטי, טען בדצמבר האחרון, שבאזורים שמעבר לים - כדוגמת דייגו גרסיה - סמכויות הכתר הבריטי הם כמעט בלתי מוגבלות.

את האי גילו הפורטוגזים בתחילת 1500. הוא הגדול ביותר מבין 52 איים בארכיפלג Chagos והוא שוכן בלב האוקיינוס ההודי. ב-1700 גילו אותו הצרפתים והשתלטו עליו. הוא נותר בידיים צרפתיות עד למלחמות נפוליאון ב-1814, עת עברה השליטה באי לידי האימפריה הבריטית. מכאן מעמדו הנוכחי - מושבת כתר בריטית. רה"מ בלייר התייחס לצו, חתום על ידי המלכה, המורה להפוך על פיהן כ-2,000 פסיקות, שהכירו בזכות השיבה של הילידים למחוז מולדתם.

הצווים, שקדמו ל-Magna Carta (הצהרה ראשונה של המלך "ג'ון בלי ארץ" - אחיו של ריצ'ארד לב הארי - שמכירה בכך ששלטון המלך אינו שרירותי לחלוטין, והופכת אותו לשווה בין שווים. ההצהרה מכירה במגבלות השלטון המלכותי היחיד. ההצהרה שימשה אבן דרך לקראת גביושה של מונרכיה חוקתית בבריטניה - המערכת) משנת 1215, שימשו גם את המלך ג'ורג ה-III נגד המושבות האמריקניות לפני המהפכה.

הילידים לא ביקשו לחזור לצמיתות לדייגו גרסיה - המשמש כיום בסיס לחיל הים האמריקני. כל שביקשו הוא לחזור להתגורר ב פרוס בניוס וב סלומון, המרוחקים כ-100 ק"מ מדייגו גרסיה. גורמים אמריקנים רשמיים הביעו התנגדות לחזרתם של הילידים לאזור. דובר משרד החוץ האמריקני אמר בינואר האחרון, שמסיבות ביטחוניות הוא מנוע מלפרט מדוע מתנגדת ארה"ב לחזרתם.

ארה"ב מאחסנת מפציצי B-52 ומטוסי סילון B-2 בדייגו גרסיה, אשר שימשו אותה במלחמה בעיראק ואפגניסטן. כ-40 אנשי צבא בריטים, 1,000 אמריקנים ו-2,000 עובדי תמיכה ממדינות שונות מתגוררים שם כיום, על פי עדויות הפרלמנט בלונדון.

הילידים, צאצאי עבדים אפריקנים ופועלים הודיים, עבדו במפעלים לעיבוד פרי הקוקוס עד שנות ה-1970 המוקדמות. הם גורשו כשהבריטים קנו את המפעלים, סגרו אותם, ושלחו אותם למושבות הכתר הבריטי הסמוכים, מאוריציוס וסיישל. הילידים מבקשים ליישב את פרוס בניוס ואת סלומון, איים לא מיושבים, בסיוע הממשלה הבריטית.

Howell אמר, שהתיישבות ארוכת טווח תהיה מסובכת ותדרוש הקצאת משאבים רבים. בעבר הממשלה בלונדון פיצתה את מאוריציוס וגם את הילידים, כך שלדבריו, איש לא חייב להם מאומה.

כ-800 ילידים, שגורשו בזמנו עודם בחיים, וכ-4,300 נוספים נולדו מאז הגירוש הכפוי. כ-25 מהם נסעו בדצמבר האחרון ממאוריציוס להפגין נגד ממשלת בריטניה.