לא על המוזיקה לבדה

יהודה כהן, מנהל מכללת "הד", למוסיקה עכשווית, מאמין שפיתח קונספט נכון להתמודדות עם המצב. "הפתרון הוא הפיכת המוזיקה למקצוע כזה שמתאים לדרישות התעשייה והחברה. אם כיום קטן הצורך במוזיקאים שמתאימים לתזמורות או להרכבים מוזיקליים, הרי שמוזיקאים צריכים ללמוד להתברג במקצועות עכשוויים בתחומי הפקה, פרסום, חינוך מוזיקלי. מדובר במקצועות מגוונים, כרכזי תרבות, מנהלי מוסדות אומנותיים, התאמת ג'ינגלים".

" מה לגבי אומנות לשמה והגשמה?

"העובדה שאנו הופכים את המוזיקה למקצוע, אינה פוגעת ברמה האומנותית, אלא הופכת את הנושא למציאותי יותר. אנחנו מסבירים לתלמידים כי אמנם רוב בתי-הספר לאמנות מוכרים להם את החלום שנקרא "כוכבות", אבל מי שבאמת רוצה לשרוד בשוק, צריך להיות חלק מהתעשייה ומהחברה, כשסדר יומו צריך לנוע בשלושה עד ארבעה תחומים במקביל".

" אתה מצליח להוכיח את הקונספט?

"הקמפוס עצמו בנוי ממספר תחומים, ביניהם: מכללה, מועדון, חנות קטנה ועוד, כשהרעיון הוא שבסופו של תהליך הקמפוס יזין את עצמו. כיום המכללה כגוף עוזרת לתזמורת להתקיים בשל חוסר בתקציבים. חדרי החזרות מושכרים לזמרים מקצועיים, ביניהם: שלום חנוך, שרית חדד, אייל גולן ועוד, וזה מספק לנו מעט רווח. "בנוסף, בימים אלו אנו נמצאים בתהליך מתקדם עם המועצה להשכלה גבוהה, ולהערכתי תוך פחות משנה נקבל הכרה אקדמית, הליך ביורוקרטי שבסופו אני מצפה שהמדינה תתמוך בנו".

יהודה כהן עוסק במוסיקה מגיל צעיר. בגיל 16 הוא כבר ניצח על תזמורת הנוער של יהוד, מאוחר יותר הקים וניהל את הקונסרבטוריונים למוזיקה יהוד ואור-עקיבא. בשנת 86' חל מפנה: "באיזשהו שלב נמאס לי, ונסעתי לארה"ב כדי ללמוד כל מה שהוא שונה ממוזיקה קלאסית. המפגש עם מוסדות אמריקניים הבהיר לי, שצריך לחשוב אחרת, שצריך לפתח קונספט פרקטי, כזה שישתלב עם מצב השוק".

חדור התלהבות חזר כהן לארץ, אולם אז גילה שאף גוף אינו מתעניין בהצעתו. "בארץ שלנו, במקרה הלא טוב לא עוזרים לך, ובמקרה הרע מפריעים לך. פניתי לגופים שונים, וכל אחד מהם אמר לי, ש'זה לא יעבוד'".

בסופו של דבר, פנה כהן לעיריית יהוד, ושם זכה לתמיכה. "הקונסרבטוריום הקיים שימש אותי כמבנה. גייסתי מורים, קניתי ציוד משוכלל, ובניתי תוכניות לימודים. לשם כך נעזרתי במט"י, לקחתי הלוואות מחברים, ונעזרתי בסיוע כספי של אנשים, שאח"כ הפכו למועצת-המנהלים של המכללה".

בד-בבד, כדי להעניק למכללה לגיטימציה אקדמית, פנה כהן לאוניברסיטת אוקלהומה, ארה"ב. "נוצרו עימם קשרי עבודה טובים, וגם הקהילה היהודית תמכה בסטודנטים שהגיעו לשם בנושאי מלגות ומגורים".

עד מהרה התמלאה המכללה בתלמידים. כהן: "הסברתי לכל תלמיד, שמדובר בתפיסה הוליסטית של המוזיקה, כזו שתאפשר להם לראות את התמונה כולה, וכבר בהתחלה נרשמו תלמידים רבים".

שנתיים לאחר מכן, הקים כהן גם תזמורת ג'ז "הד-ביג-בן". לדבריו, בשנות ה-90' הגיעה העלייה הגדולה מרוסיה, ופנו אליי מוזיקאים שרצו לנגן ג'ז. זו התקופה בה הוקמו רוב התזמורות הסימפוניות, וזה נתן לי את הרעיון לבנות תזמורת מקצועית שמנגנת מוזיקה קלה ועובדת באופן מסודר. הופענו בעשרות בתי-ספר בכל הארץ במסגרת 'סל-תרבות' ו'אמנות-לעם', אבל היה חסר לנו מקום".

בשנת 98' נמצא המקום הנכסף בתל-אביב. "איתרנו מבנה שהתאים למכללה, ולידו מבנה שהיה ארכיון מוזנח של מס-הכנסה. לקחתי הלוואות מהבנקים, כשמדובר בהשקעות של מיליונים, ובנינו לתזמורת מועדון".

כיום המכללה מונה כ-150 תלמידים. מחירי הלימודים נעים מ-16,000 שקל לשנה, ללימודי מוזיקה אלקטרונית או סאונד, ועד ל-27,000 שקל לשנה לתואר. החודש נפתח במכללה גם קמפוס מוזיקלי המיועד לאנשי היי-טק ולאנשי-עסקים. כהן: "פנו אליי אנשי-עסקים שניגנו או ששרו בצעירותם, והתעניינו אם ישנה דרך שבה הם יוכלו לחזור למוזיקה 'בשביל הנפש', או לקבל הדרכה אישית. הרמתי את הכפפה, ויצאתי במיזם חדש של לימודי מוזיקה לאנשי-עסקים בהתאמה אישית, הן בהדרכה והן בשעות. היום יש לנו כבר 15 תלמידים כאלה". "