לשכת המסחר קנדה-ישראל נחנכה מחדש באוטאווה

לשכת המסחר קנדה-ישראל נחנכה מחדש בשבוע שעבר באוטאווה על רקע צמיחה בהיקף הסחר בין שתי המדינות וגיאות "חולות הנפט" בפרובינציית אלברטה.

בעוד שלשכת המסחר ישראל-קנדה, בראשות יהודה רווה, פועלת ברציפות בתל-אביב זה שנים רבות, הארגון התאום, לשכת המסחר קנדה-ישראל, התנוון בסוף שנות ה-80 והמאמצים להחיותו בשנות ה-90 כשלו.

בשנים האחרונות החלו להבשיל פירות הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, שנחתם ב-1996. ב-2005, הסתכם הסחר בין ישראל לקנדה ב-800 מיליון דולר קנדי וב-2006 יגיע היקף הסחר לכמיליארד דולר קנדי, לפי נתוני הרבעון הראשון השנה. (השער עתה הוא כ-1.07 דולר קנדי לדולר אמריקני).

לשכת המסחר המחודשת, שתפעל מטורונטו, המרכז המסחרי של קנדה, תנסה להבליט את הזדמנויות הסחר בין שתי המדינות וליצור הזדמנויות חדשות, אמר ל"גלובס" רונן גילאור, מס' 2 בשגרירות ישראל באוטאווה. הלשכה תשתמש במודלים של כמה מהחברות הקנדיות הגדולות ביותר, כאאקון, בומברדיה ונורטל, שפועלת בהצלחה בישראל. במקביל, לחברות ישראליות כאמדוקס וטבע יש דריסת רגל משמעותית בקנדה.

בשלב זה, סובלת קנדה מגירעון בסחר עם ישראל: היצוא הישראלי (בעיקר מוצרי היי-טק, מכונות ויהלומים מעובדים) הסתכם אשתקד בכ-505 מיליון דולר, בעוד שהיצוא הקנדי (בעיקר ציוד תחבורה ומוצרים כימיים) היה כ-300 מיליון דולר.

מעבר להסכם הסחר החופשי, מקבלים היחסים הכלכליים בין דחיפה מהקרן למו"פ תעשייתי שמשותפת לשתי המדינות, כשכל צד תורם מיליון דולר בשנה. עד עתה הניבה הקרן 35 פרוייקטים משותפים לחברות קנדיות ועצמאיות.

גילאור אמר, כי ישראל פועלת עתה לפתח קשרים כלכליים עם הפרובינציות השונות של קנדה, במידה רבה במתכונת היחסים הכלכליים בין מדינות מסוימות בארה"ב לבין ישראל. ב-2005, כאשר כיהן כשר התמ"ת, חתם אוהד ואלמרט על הסכם מו"פ בין ישראל לפרובינציית אונטאריו. אך עתה מושם דגש חזק בפיתוח הקשרים עם פרובינציית אלברטה, שנהנית מגיאות כלכלית חסרת תקדים.

באלברטה יש ריכוזים עצומים של "חולות נפט", שמהם ניתן להפיק נפט באיכויות דומות לאלה של נפט מקידוחים רגילים מתוך האדמה. ובעוד שהנפט שמופק באלברטה עדיין יקר יותר מזה שטמון באדמה, הפער הולך ומצטמצם, הן בגלל המשך העליות של מחירי הנפט מקידוחים והן בגלל ירידה נמשכת בעלויות ההפקה שלו.

בתהליך ההפרדה בין הנפט מהחולות, נעשה שימוש מסיבי במים. ממשלת אלברטה חתמה עם קק"ל על הסכם לניצול טכנולוגיות של מים ויישומן בתהליך עיבוד הנפט. במקביל, יש באלברטה ביקושים לטכנולוגיות להגנה על הסביבה וכן לטכנולוגיות נאנו. לדברי גילאור, במערב קנדה יש פתיחות לרכוש טכנולוגיות כאלה מישראל בגלל יחסים של חיבה ואפילו הערצה לכל מה שקשור בישראל (בניגוד ליחס פושר הרבה יותר במזרח קנדה).

בטקס חנוכת הלשכה השתתפו שגריר ישראל באוטאווה, אלן בייקר, השגריר יוסי גל, סמנכ"ל לענייני כלכלה במשרד החוץ, גילאור ומנהלי חברות גדולות בקנדה.