לוחמה זעירה. כסף גדול

תעשיות הביטחון הישראליות יציגו השבוע את עוצמתן בתערוכת הנשק יורוסטורי שנפתחה ליד פריז. 36 חברות ישראליות ינסו לשכנע 144 מדינות, ש"שלנו יותר קטן, חכם וטוב". מנגד, ייחשף בה גם פצע פתוח: במקום להתחרות בשוק העולמי, החברות הישראליות נלחמות זו בזו > אמנון ברזילי

לתעשיות הביטחוניות והנשק הישראליות תהיה השבוע הזדמנות לגלות את עוצמתן ואת ייחודן הטכנולוגי. בפארק התערוכות יורוסטורי, פרבר קטן וירוק, מצפון לפריז, נפתחה ביום שני השבוע תערוכת הנשק הגדולה בעולם לצבא היבשה. אמנם מבחינת גודלה היא נחשבת לאחות הקטנה של הסלון האווירי לה-בורז'ה, אך התעשייה הביטחונית הישראלית סבורה, שהעניין המרכזי הוא כאן. ההשתתפות הישראלית ביורוסטורי גבוהה בככ-50% מאשר בלה-בורז'ה. והשנה תהיה הנוכחות הישראלית ביורוסטורי חסרת תקדים.

36 חברות ישראליות, אחת יותר מאשר בתערוכה הקודמת שהתקיימה לפני שנתיים, מציגות בה את מוצריהן. האורחת הראשונה בביתן הישראלי בתערוכה הייתה שרת ההגנה של צרפת, מישל אליוט מארי, שהשתתפה גם בטקס הפתיחה של הביתן. את השרה קידמו השגריר בפועל, רפי ברק; ראש אגף סיוע יצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, אלוף (מיל') יוסי בן-חנן; ראש משלחת משרד הביטחון בצרפת, אלי פינקו; ונספח צה"ל, אל"מ יוסי אדירי. ברק, הדגיש את שיתוף הפעולה בין המדינות, שתחום הביטחון הוא רק אחד מהם ומרשים בהיקפו ובאיכותו.

התערוכה, שמשתתפות בה תעשיות נשק מכ-140 מדינות, ושנערכת אחת לשנתיים, היא אירוע בעל חשיבות גבוהה. השנה, כבפעם הקודמת היא מעוררת עניין רב, כי היא מתקיימת בעיצומה של המלחמה שמנהלת ארה"ב בעיראק. בעידן הטרור העולמי לרבות פיגועי הטרור בארה"ב, והופעת סוגי מלחמה חדשים: אורבנית, א-סימטרית ולחימה בעצימות נמוכה, יש סקרנות לראות אם התעשייה הביטחונית האמריקנית תחשוף טכנולוגיות חדשות שהיא מפתחת כדי להתמודד עם האיומים החדשים.

בכל מקרה, השינויים בשדה הקרב ותפיסת הפעלת הכוח וההשלכות שיש לכך על בניין הכוח של צבא היבשה, כבר באו לידי ביטוי בתערוכה ביורוסטורי. עד מחצית שנות ה-90 ריכזו את מרב תשומת הלב, הדגמים החדשים של הפלטפורמות היבשתיות הגדולות: טנקים, נושאי גייסות משוריינים (נגמ"שים), ארטילריה, תותחים מתנייעים, רכב לוגיסטי. הסיפור הזה נגמר. הפלטפורמות הגדולות הן "אאוט". המערכות הממוזערות שמותקנות על גבי הפלטפורמות הן "אין".

מאז תחילת שנות האלפיים, עוסקות התעשיות הביטחוניות המובילות בעולם בפיתוח קדחתני של מוצרים חדשים בתחום מערכות קשר, פיקוד, שליטה ובקרה (שו"ב), רשתות נתונים, מערכות ראייה, מיגון אקטיבי, מטוסים ללא טייס (מל"טים), וחימוש מונחה מדויק (חמ"ם). אלה מערכות המוגדרות כ"מכפילי כוח". מצד אחד, הן מאפשרות הורדה דרמטית בסדר הכוחות של הצבא, ומצד שני, מגדילות את עוצמתו. אלה התחומים, אומרים ראשי סיב"ט, ערב פתיחת התערוכה, שבהם התעשייה הביטחונית הישראלית נחשבת למובילה בעולם.

תעשייה אווירית ללחימה יבשתית

אתר האינטרנט של מארגני האירוע מפרט עשר סיבות טובות מדוע כדאי להגיע ליורוסטורי. הנה כמה מהן: זה הכינוס הגדול ביותר בעולם של יצרנים של נשק יבשתי, ומערכות הגנה נגד מתקפות אוויר. לתערוכה יגיעו 125 משלחות מהעולם, 45,000 מקבלי החלטות מ-144 מדינות יבואו לתערוכה. 1,100 חברות מציגות, 72% מהמציגים הם חברות בגודל בינוני וקטן. ואחרון חביב, התערוכה נמצאת במרחק של דקות אחדות נסיעה ברכבת ממרכז הבילויים של פריז.

אחד מרגעי השיא של האירוע יהיה ארוחת ערב מפוארת שעורכים מארגניה למציגים, במבואה הראשית של ה"לובר". אנשי הביטחון והצבא, ויצרני הנשק הקטלני יוכלו, אם ירצו, לסייר בלוויית המדריכים המוסמכים של המוזיאון בכל פינותיו, ולצפות במהלך הערב בכל שכיות החמדה שלו.

"התעשייה האווירית (תע"א) מציגה בתערוכה פתרון מערכתי כולל בתחום הלחימה היבשתית", אומר סמנכ"ל השיווק החדש של החברה, המהנדס יאיר רמתי, שהיה בעבר מנהל מפעל הטילים מל"מ. הפתרון המשולב ללוחמת יבשה, שפיתחה תע"א ושתציג בתערוכה, בנוי על שלושה רבדים מרכזיים: חדר מלחמה אחד, שכולל מערכות שו"ב ואיסוף נתונים; חיישנים ופלטפורמות לאיסוף מידע המזרימים מידע לחדר המלחמה ומערכות נשק ותקיפה הפוגעות במטרות.

המוצר החדשני בחדר המלחמה הוא ה"טוויסטר", מערכת שו"ב רב משימתית ברמת הפיקוד הטקטי ומעלה. שם המשחק הוא מעגלי ירי קצרים (sensor to shooter). רמתי: "כמו שחיל האוויר עבר מזריקת פצצות ברזל טיפשות לשימוש בפצצות מונחות חכמות, אנחנו צופים שבהדרגה יתרחש מהפך דומה גם ביבשה. כלומר, לא עוד יריות פראיות לעבר עזה, אלא שלכל פגז שנורה לעבר ישראל, תהיה כתובת".

לעוצמה הטכנולוגית הצבאית הישראלית, כפי שתיחשף ביורוסטורי, יש יתרונות שאין למרבית התעשיות הביטחוניות בעולם. מלבד התעשיות הביטחוניות האמריקניות, התעשיות הישראליות הן היחידות שמציעות מענה טכנולוגי לצבא עם ניסיון כה עשיר במגוון של מתארי לחימה. נגד גייסות גדולים, לחימה בשטח בנוי, לחימה בטרור, סיכול ממוקד והפעלת כוחות גדולים המתואמים ביניהם.

מתחרות בינן לבין עצמן

חברת אלביט מערכות תחשוף בתערוכה קטעים ממערכות השו"ב הדיגיטלי (צבא יבשה דיגיטלי). רפא"ל תציג את מערכת ההגנה האווירית "ספיידר", שכוללת שלושה סוגי מערכות ירי נגד מטוסים. היכולות הישראליות יוצגו בשלושה ביתנים. אולם חלק מהמוצרים, בעיקר אלה של רפאל, יוצגו גם בביתנים של תעשיות ביטחוניות אחרות, שפועלות בשיתוף פעולה עם רפאל.

תערוכת הנשק יורוסטורי תחשוף גם את נקודת החולשה של התעשייה הביטחונית הישראלית. המבקרים יגלו, כי במקום להתחרות בשוק העולמי, החברות הישראליות מתחרות בינן לבין עצמן. חלק גדול ממאמצי המחקר והפיתוח (מו"פ) של החברות הישראליות מושקעים בתחומים דומים או מקבילים.

ארבע חברות, תע"א, אלביט מערכות, אירונאוטיקס ורפא"ל, מציגות ביורוסטורי דגמים שונים של מל"טים טקטיים עד לרמת החטיבה. תע"א תציג, בין השאר, את ה"מוסקיטו", מל"ט בגודל של כף יד. אלביט מערכות חשפה בתערוכה את ה"סקיילארק" 2, מל"ט טקטי לטווח של עד 50 קילומטר, שיספק למפקדת החטיבה או הגדוד מודיעין חזותי צבעוני, ביום ובלילה.

לפחות ארבע חברות, תע"א, רפאל, אלאופ וקונטרופ, מציגות מערכות צילום אלקטרו-אופטיות, פרי פיתוחן, המיועדות להתקנה על מל"טים. כמו כן, לפחות ארבע חברות יציגו מערכות לייזר.

סולתם מערכות, מהמובילות בעולם בפיתוח מערכות ארטילריה, מציגה מרגמה ממוחשבת בקוטר 120 מ"מ ("קרדום"), שמוצבת על גבי רכב. מנכ"ל המפעל, משה חרש, אומר כי עד כה התקבלו 400 הזמנות לרכישת ה"קרדום" והמערכת פועלת בצה"ל, בצבא ארה"ב ובצבאות אירופיים. סולתם מערכות מתמודדת בימים אלו על מכרזים בהיקפים של 80 מיליון דולר לאספקת המערכת לכמה צבאות, ביניהם: סלובניה, קרואטיה וצ'כיה.

אולם, גם התעשייה הצבאית (תעש) מציגה בתערוכה מרגמה בקוטר 120 מ"מ. כמו סולתם מערכות, גם תעש מייצרת תותח בקוטר 155 מ"מ, ושתיהן יציגו אותו בתערוכה.

התחרות בין תעש לרפאל

תע"א מציגה את הטיל "לורה", שהוא נשק ארטילרי ארוך טווח. החברה טוענת, כי הטיל מסוגל לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב, בדיוק מרבי של עשרה מטרים. לפי פרסומים שונים, הטיל מגיע לטווח של יותר מ-200 קילומטר. תעש מציגה, יחד עם תע"א, את הרקטה "אקסטרה", שמסוגלת להגיע לטווח של 130 קילומטר, ושגם היא, לטענת היצרניות, מגיעה למטרה בדיוק של מטרים בודדים.

תע"א ורפאל מציגות סדרה של טילים לטווחים קצרים. הראשונה את "להט", טיל מונחה לייזר. רפאל מציגה את הטילים נגד טנקים (נ"ט) ממשפחת "גיל".

תעש חושפת עמדת נשק מיוצבת על נגמ"שים, הכוללת מגוון כלי נשק, הנשלטת מרחוק עם אפשרות מעקב. רפאל מייצרת את ה"קטלנית" עם יכולות דומות.

הסיפור הישראלי החם ביורוסטורי הוא התחרות שפרצה בין תעש לבין רפאל בתחום פיתוח המיגון האקטיבי המיועד לרכב קרבי משוריין (רק"מ). לפני יותר משנה חשפה רפאל את המערכת "מעיל-רוח", שמגינה על נגמ"שים ומסוגלת ליירט טילים נגד טנקים (נ"ט). צבא ארה"ב, שבחן בניסוי מיוחד את המערכת הישראלית, אמור להכריע בשבועות הקרובים אם לחתום על חוזה אספקה עבור הנגמ"שים מסוג סטרייקר שפועלים בעיראק.

השבוע חושפת תעש את המערכת "אגרוף-ברזל", שפיתחו מהנדסי החברה והמיועדת אף היא להגן על רכב משוריין מפני טילי נ"ט. מהנתונים שחשפה תעש לקראת התערוכה על "אגרוף-ברזל" עולה, כי המערכת שפיתחה מותאמת לא רק לרק"מ אלא גם לכלי רכב רכים דוגמת ג'יפים. בעוד שמערכת "מעיל-רוח" של רפאל אמורה לפגוע בטיל הכתף נ"ט (פגיעת ברזל בברזל), במערכת שפיתחה תעש, יש "מרעום קירבה" שמתפוצץ בקרבת הטיל, ושאינו חייב לפגוע בו כדי להשמידו ולנטרלו.

בתעש גאים לומר, כי המערכת שלהם טובה נגד כל מגוון הטילים. מנכ"ל תעש, המהנדס אבי פלדר טוען כי מחירה של מערכת אגרוף-ברזל ינוע בין 100-200 אלף דולר, ואילו מחיר מערכת מעיל-רוח היא יותר מ-300 אלף דולר.

רפאל משתפת כיום פעולה עם חברה אמריקנית, במטרה לשווק את "מעיל-רוח" לצבא ארה"ב. וגם תעש, אומר פלדר, שוקלת לפעול במשותף עם חברה אמריקנית כדי לשפר את כושר התחרות והחדירה לשוק האמריקני. לשתי החברות הישראליות, שפיתחו במקביל שתי מערכות, יש שותף. שתי מערכות המיגון פותחו יחד עם מינהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) של משרד הביטחון.

השאלה המתבקשת היא, מדוע משרד הביטחון מעודד תחרות פרועה בין שתי תעשיות ביטחוניות מובילות, ולמה במקום לפזר את ההשקעה במו"פ לא תבע המשרד, שתמורת הכסף שהוא משלם ירוכזו טובי המדענים של שתי החברות, כדי לפתח ביחד את מערכת המיגון של הדור הבא.

ליורוסטורי יגיעו אלפי מפקדים וקצינים מכל צבאות העולם, ומערכות המיגון האקטיבי הישראליות יהיו אטרקציה - מוקד משיכה ועלייה לרגל. יו"ר מועצת המנהלים של תעש, עובדיה עלי, אומר, כי "אגרוף ברזל" הוא פרי פיתוח רב שנים, שמציב את תעש בחזית קידמת הטכנולוגיה הביטחונית. אבל במקום שהתעשיות הביטחוניות יתאחדו בפיתוח מערכת מיגון משותפת, הן ינקרו זו לזו את העיניים במכרזים בינלאומיים, כדי לשכנע את הלקוחות שהמוצר של יריבתן נחות יותר. "