מחיר שיא תמורת ציור: רון לאודר רכש דיוקן פרי מכחולו של גוסטב קלימט תמורת 135 מ' ד'

הבעלים החדשים של הציור הוא איל הקוסמטיקה רון לאודר, המושקע בנכסי תקשורת בישראל ושידוע בפעילות ובנדבנות בממסד היהודי בארה"ב. הוא רכש את יצירת האמנות ממריה אלטמן, בת 90, מלוס-אנג'לס, אחייניתה של האשה המונצחת בציור: אדל בלוך-באואר, אשתו של תעשיין סוכר יהודי מווינה, אשת החברה הגבוהה בזמנה ולפי שמועה, שהעלתה אלטמן, מאהבתו של קלימט.

ניו יורק טיימס, החושף היום (ב') את העסקה, מדווח כי הציור היה נשוא מאבק משפטי רב-שנים בין אלטמן לבין ממשלת אוסטריה. אלטמן טענה, כי הדיוקן, יחד עם ארבעה ציורים אחרים של קלימט, נגזלו ממשפחתה ע"י הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה. בינואר השנה פסק בית-משפט אוסטרי כי הציורים אכן שייכים לאלטמן ולבני משפחתה.

הציור, "אדל בלוך באואר I", צוייר ביזמת בעלה של אדל, פרדינאנד בלוך-באואר. האשה מתה מדלת קרום המוח ב-1925, בהיותה בת 43. בצוואתה דרשה האשה, שהציור, יחד עם ארבעה ציורים אחרים מפרי מכחולו של קלימט, שהיו בבעלות המשפחה, ימסרו לאומה האוסטרית לאחר מות בעלה (לבני הזוג לא היו ילדים). אולם לאחר שגרמניה הנאצית כבשה את אוסטריה ב-1938, נמלט האלמן לשווייץ והותיר אחריו את כל רכושו. הנאצים השתלטו על כל נכסי המשפחה, לרבות ציורי קלימט, הפקידו שלושה בגלריה אוסטרית ומכרו את האחרים.

זמן קצר לפני מותו ב-1945, בשווייץ, ביטל בלוך-באואר את כל צוואותיו הקודמות וניסח צוואה חדשה, שבה ציווה את כל נכסי המשפחה לשלושת ילדיו של אחיו, גוסטאב: רוברט, לואיזה ומריה. רק מריה, שלימים נישאה לפריץ אלטמן והיגרה לארה"ב, נותרה בחיים. יש לה עוד כמה קרובי משפחה רחוקים.

ניו יורק טיימס מציין, כי הסכמי סודיות אוסרים על לאודר לחשוף את המחיר ששילם תמורת הדיוקן, אך מומחים שמודעים למו"מ בין לאודר לאלטמן אמרו לעיתון, כי המחיר הוא אכן 135 מיליון דולר. בראיון לטיימס לא הכחיש לאודר כי שילם מחיר שיא תמורת הציור, יותר מהשיא הקודם, 104.1 מיליון דולר, תמורת ציור של פיקאסו, "נער עם מקטרת", מ-1905, שהושג במכירה פומבית של סותבי ב-2004.

"זו המונה ליזה שלנו", אמר לאודר. "זו רכישה שאפשר לעשות רק פעם בחיים". לדבריו, בית המכירות הפומביות כריסטיס סייע לו לנהל את המו"מ עם אלטמן.

לאודר מתכנן להציג את הציור ב"נויה גלארי" (Neue Galerie), מוזיאון קטן בשדירה החמישית, שאותו יסד. המוזיאון מוקדש כולו לאמנות גרמנית ואוסטרית.