ציונות של דו-קיום ברווח

מילצ'ן, שהונו נאמד ב-2 מיליארד דולר, נעתר לבקשת ראש הממשלה, ונציגיו הישראלים החלו לחפש מיזם עסקי להקמה באזור התעשייה בעיר.

במקביל החלו האחים נעים, עיסאם ואלברט עבוד, ערבים-נוצרים מחיפה ובעלי מפעל פולי פלקס, לייצור גלופות פולימרים לאריזות דפוס, לחפש שותף אסטרטגי. "היינו מפעל גדול ומוכר, גלגלנו אז כ-15 מיליון שקל בשנה ורצינו להתרחב", מספר המנכ"ל, נעים עבוד, "אלא שבתחום שלנו כל התרחבות דורשת הון עצום והיה ברור שאנחנו זקוקים למשקיע חיצוני".

הבנקים אליהם פנו לא קפצו על המציאה והאחים המשיכו לחפש. כל אותו זמן נהנינו מקשרי ספק-לקוח הדוקים עם חברת מילצ'ן תקשורת, מהם קנו את חומרי הגלם למפעל. בשיחות חולין עלה רעיון שיתוף הפעולה.

"הקשרים האישיים סייעו לכולם אבל המוטיבציה שקבעה את השורה התחתונה היתה עסקית לחלוטין", אומר אילן בניזרי, נציגו של מילצ'ן בישראל וסמנכ"ל מילפול. "בארץ פעל אז מפעל אחד שייצר גלופות לאריזות מתוחכמות מחומרים מורכבים. המפעל סיפק 40% מהצריכה, וה-60% הנותרים יוצרו במדינות כמו יוון, טורקיה, ספרד, איטליה ואפילו סין. הבנו שיש פה חלון הזדמנויות נפלא - השוק זקוק למפעל נוסף בישראל, האחים עבוד היו אנשי מקצוע המסוגלים לתפעל גם את הנושא הזה, ואנחנו חיפשנו להשקיע במיזם חדש הדורש ידיים עובדות".

בלי גזענות

התנאי לחיבור בין מילצ'ן לאחים עבוד היה אחד: המפעל חייב להיות בעכו. "אני רציתי להקים מפעל נוסף בחיפה" אומר נעים עבוד, "במרחק חמש דקות מהבית. אבל ציונות זו ציונות. לא רק שמילפול (חיבור בין השם מילצ'ן ופולי פלקס) הוקמה בעכו, אלא שגם פולי פלקס עברה לשם, והעיר זכתה בשני מפעלים".

היום, עובדים בבניין הכולל את שתי החברות 35 איש, מהם 20 במילפול. העובדים מגיעים מעכו, נהריה והקריות, כולם ישראלים, ללא עובדים זרים וללא תושבי השטחים. ללא יד מכוונת מתחלק מספרם ל-50% יהודים ו-50% ערבים. את המפעל מתפעלים ביד רמה שלושת האחים, ובניזרי, ידו ועיניו של מליצ'ן, מנהל את תחום הרכש, חוזים מול ספקים חדשים, טכנולוגיה וייצוא.

עבוד: "גם בימים קשים של פיגועים לא נרשמו אצלנו תופעות של גזענות או פגיעה כלשהי בדו-קיום. משפחת עבוד חיה כבר הרבה דורות בחיפה, במהלך מלחמת השחרור פנה למשפחה ראש העיר, אבא חושי, וביקש שתישאר, הדוד שלי הוא בעליה של מסעדת מקסים שנפגעה על-ידי מחבל מתאבד.

"למעט העובדה שלא עשיתי צבא, כי בחרתי לעשות במקום זה כסף, אני ישראלי לכל דבר. אצלנו במפעל מנהלים מערכת יחסים הרמונית, מדברים את שתי השפות, עובדים ביחד ולא מחפשים בעיות במקום שאינן".

שמירה על אדמה ומי תהום

18 חודשים חלפו מרגע ההחלטה ועד שעמדה מילפול על רגליה. את המכונות הכוללות שני קווי יצור ייבאו מגרמניה, בפיקוחם הצמוד של מהנדסים גרמנים. ההשקעה הראשונית נאמדה ב-5 מיליון דולר, ובמהלך חודשי ההקמה הושקעו 5 מיליון דולר נוספים. על-פי התוכנית העסקית אמורה מילפול לשאת רווחים כבר במהלך 2007.

הבעלים התעקשו לשמור על הסטנדרט הגבוה ביותר בנושא איכות הסביבה. "מפעל חדש מנסה בדרך כלל לחסוך בהוצאות. אנחנו, שעוסקים בחומרים מסוכנים וחומצות, לא חסכנו אגורה בתחום הזה כיוון שגם השמירה על איכות הסביבה היא חלק מן האג'נדה המתחשבת במקום", מסביר בניזרי. "אנחנו רוצים לסייע לאוכלוסייה בעכו על-ידי צמצום האבטלה, תשלום מסים עירוניים, תרומה לשירותים הנלווים וכן סיוע אינטנסיבי בתרומות לפעילויות שיוזמת העירייה. במקביל אנחנו שומרים גם על אדמת עכו ומי התהום שלה. אין לנו כל כוונה להזיק גם בתחומים שלכאורה נסתרים מן העין". בניזרי ועבוד גאים לספר, כי הפכו מוקד עלייה לרגל לאנשי המשרד איכות הסביבה ואורחיהם, שבאים ללמוד כיצד הדברים צריכים להיעשות.

המונופול נשבר

כבר במהלך חודשי ההקמה החלו לקוחות פוטנציאלים לגלות עניין. בניזרי: "כשעשינו בדיקת היתכנות דיברנו עם בתי דפוס גדולים, והסתבר לנו כי השוק צמא לשבירת המונופול. העובדה שהיה בארץ רק מפעל אחד, פיוניר, שנתן את השירות יצרה מצב טבעי של סדר עדיפויות: עבודה של לקוח גדול דחתה עבודה קטנה יותר. לפעמים זה התקבל בהבנה אבל כששתי חברות מתחרות גדולות - שטראוס-עלית ונסטלה למשל, יוצאות במקביל בקמפיין ענק לארטיקים, המוצרים חייבים להיות ארוזים על המדף. תעשיית המזון הבינה כי הקמת מפעל נוסף תאפשר גמישות, הענקת שירות טוב יותר ותמנע את הצורך בחיפוש פתרונות בחו"ל".

" אתם מתחרים גם ברמת המחיר?

בניזרי: "לייצור אריזה אחת נדרשים 5 צילינדרים של צבע לפחות. אם בעבר ייצור צילינדר עלה 800-1,000 דולר, הרי שהיום שני המפעלים מבקשים בעבור צילינדר 600 דולר. אנחנו לא עוסקים בדמפינג אלא בתחרות על שירות ומקצועיות. שוק המזון הבין שהאריזה מוכרת, לכן הדרישות הגראפיות היום גבוהות מאוד, ואנו חייבים להוכיח מומחיות ביצועית מחד, ויצירתיות מאידך".

" איך ביצעתם את החדירה לשוק?

עבוד: "למרות שהשוק ציפה לנו בדריכות עדיין היינו צריכים להוכיח, כי אנו מסוגלים לבצע עבודה טובה. התחלנו בווליום נמוך והצענו פיילוט, עבודה קטנה שתאפשר לנו להוכיח יכולות. בתוך שלושה חודשים הבינו הלקוחות שהעבודה פה מקצועית וההזמנות החלו לזרום". היום בין לקוחות מילפול אפשר למצוא ענקים כשטראוס-עלית, יוניליוור, טמפו, זוגלובק וגם חלק קטן מאריזות אסם ותנובה. המפעל עובד בתפוקה מלאה - שני קווי הייצור פועלים בשלוש משמרות, 24 שעות ביממה 6 ימים בשבוע. בכל שעה משעות היום מייצר המפעלי 30-40 עבודות במקביל וקנייתו של קו ייצור שלישי נשקלת ברצינות. "על-פי הנתונים שבידינו" אומרים מנהלי המפעל, "98% מהעבודות נשארות היום בארץ ומתחלקות בין שני המפעלים. רק 2% של לקוחות שמרנים ממשיכים עם הקשרים בחו"ל".

" ייתכן מצב בו לא תהיה לכם עבודה?

בניזרי: "לשמחתנו לא. התחרות בין רשתות השיווק על המדפים בסופרמרקט מייצרת עבורנו הרבה מאוד עבודה. סל המוצרים של חברות המזון גדל בקצב מהיר וכל שינוי דורש ייצור של אריזה חדשה לחלוטין. המונדיאל, למשל, שהופיע על הרבה מאוד אריזות, מבצעי קיץ שונים או המיתוג המחודש של רשת סופרמרקטים גדולה, כל אלה מחייבים ייצור אריזות חדשות. גם אם מדובר בשינוי קטן מאוד כמו הכשר שהשתנה, מספר טלפון חדש לשירות הלקוחות וכדומה, גם אז אנו נדרשים להתחיל מהתחלה. כל זמן שהתחרות קיימת הדרישה לאריזות מעניינות ומתוחכמות רק תגדל".

" אתם מייצרים אריזות למפעלים מתחרים. איך שומרים על סודיות?

עבוד: "לפני כל הזמנה מגיעים לכאן הקב"טים של החברות ומאשרים את סביבת העבודה, ולעיתים גם עושים לנו ביקורי פתע. הגישה לרצפת הייצור ולחדר הגרפיקה אפשרית רק לעובדים החתומים על הסכמי סודיות. העבודות מאוחסנות בחדרים נפרדים אליהם נכנסים רק בעלי גישה לקוד הכניסה, כך שאין מצב בו איש השיווק של אסם יראה אריזות שאנו מייצרים עבור עלית. עד היום לא נתקלנו בדליפת מידע שיכול לשמש מתחרים, ואני מאמין שעם הסדרי הביטחון שלנו זה לא יקרה".

" מה התוכניות לעתיד?

בניזרי: "חקר שוק שעשינו במדינות כמו אנגליה, אירלנד, רוסיה וצ'כיה גילה השירות שאנחנו נותנים הוא יקר מאוד בצפון ומזרח אירופה. מול מדינות היורו והפאונד אנחנו יכולים להציע עבודה מקצועית במחיר דולרי נמוך. כבר היום אנו מקבלים הזמנות מחו"ל, והמטרה היא להגביר את הווליום ובתחילת 2007 לפרוץ החוצה".

" הייתם ממליצים לבעלי מפעלים להגיע לעכו?

עבוד: "מאוד. למרות החשש הראשוני, הסתבר כי מדובר בצעד כלכלי נבון. בעיר כמו עכו אתה נהנה מתנאי אזור פיתוח א' ומקבל הרבה מאוד תשומת לב והתייחסות לדרישותיך. בשנה האחרונה נוצר קשר חם עם ראש העיר שעוזר לבעלי מפעלים חדשים. כחלק מן הנתינה ההדדית אני משתתף בפורום אנשי עסקים שבודקים פיתוח מיזמים נוספים במקום".

בניזרי: "ההצלחה פה מעודדת את קבוצת מילצ'ן להמשיך ולחפש השקעות ומיזמים באזור הצפון. התנאים הם שניים: סיוע לקהילה וכלכליות". "