סולל תקבל בקרוב אישור לבניית התחנה הסולארית הראשונה בנגב

"באנרגיה חלופית יש לנו יתרון יחסי. הגודל של ישראל - אפשר להשתמש בו כי אפשר לעשות ניסוי בהיקף מספיק רחב בשטח מספיק קטן. אין כאן הרבה לאן לנסוע. חוץ מזה, אנחנו משלמים 2 מיליארד דולר בשנה על נפט". דברים אלה אמר בשבוע שעבר ל"גלובס" שי אגסי, חבר ההנהלה הבכירה של ענקית התוכנה SAP. מטבע הדברים צפוי היה שאגסי ידבר על מגמות בשוק התוכנה הגלובאלי, אבל דחוף היה לו יותר להעביר לקהיליית ההיי-טק הישראלית מסר, לפיו ישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים בתחום האנרגיה הסולארית. ואכן, חברת סולל תקבל בקרוב אישור לבניית תחנת כוח סולארית ראשונה בנגב.

לא ברור איך עדיין לא הוקמה תחנה כזאת, אבל בעיקר תמוה מה עיכב את הקמתה עד היום. עידו גדעון, דובר גרינפיס ים-תיכון בישראל, מספר, כי רה"מ אולמרט, בהיותו שר התמ"ת, דחף ועזר לגרינפיס בקיץ 2005 להעביר את נושא הקמת תחנת הכוח הסולארית בנגב כמה שלבים במעלה סולם הבירוקרטיה, "ולפני כמה חודשים התבשרנו שזה עניין של שנה וחצי שנתיים עד שהתחנה תהיה פעילה", מספר גדעון. "כרגע הנושא עומד בשלב התכנון והבנייה. מה שקריטי בתחנת כוח סולארית הוא הקרקע, והקרקע בנגב כבר הופשרה, ומחכה לקבלן שיבוא להתחיל בעבודות", הוא מציין.

אז מתברר שלכאורה אדמות כבר יש (למעט אי-אילו בעיות שאמורות להיפתר במשרד לאיכות הסביבה), וגם חברה יזמית עם נכונות ומוניטין כבר יש. מה שנותר, לדברי יו"ר רשות החשמל, דוד אסוס, הוא לקבל מסמכים ספורים חסרים מחברת סולל, ואז לתת לה רישיון ראשוני להתחלת תהליך הקמת התחנה. מסולל נמסר שהמסמכים החסרים יהיו מונחים על שולחנו של אסוס "בתוך כמה ימים". מרגע שסולל תקבל את הרישיון, צפוי תהליך ההתארגנות לארוך כשנה, ומתחילת ההקמה צפוי לקום השלב הראשון שלה בתוך שנתיים.

בחשבון פשוט: התחנה צפויה להתחיל לפעול בתוך שלוש שנים מהיום, אם לא יחולו עיכובים בלתי צפויים.

לישראל יש נתוני פתיחה מצוינים ליישום נרחב של אנרגיה סולארית, וכן כי ביכולתה לפתח ענף ייצוא משגשג. מה שחבל בנושא הזה הוא שחברות ישראליות מאוד מפותחות מבחינה טכנולוגית בייצור אנרגיה סואלרית, מצליחות בחו"ל, ופה בארץ השמש אין להן שוק. חברת סולל, היצואנית הגדולה בישראל של אנרגיה סולארית, חתמה מתחילת 2006 חתמה על חוזים ב-80 מיליון דולר.

תחנה סולארית שצפויה לקום בנגב היא הסיפור הגדול של תחום האנרגיה בישראל. התחנה מיועדת להתפרס על שטח של 9,000 דונם, ולייצר בתוך כמה שנים מרגע התחלת פעולתה, 500 מגה-וואט בשנה. חשוב להבין, כי מדובר בבנייה הדרגתית של תחנת הכוח, ובשלב ראשון אמורה התחנה לייצר 100 מגה-וואט בשנה בלבד. החברה שמיועדת להקים את התחנה, היא סולל, שהיא החברה היזמית היחידה שפנתה עד כה אל רשות החשמל בבקשה להשתתף בהקמת התחנה.

ביום ד' התנהל בכנסת קמפיין של השדולה הסביבתית ביחד עם ארגונים סביבתיים, בקריאה לעבור בישראל לשימוש באנרגיה חלופית, ולאנרגיה סולארית בפרט, גם על רקע הפסקות החשמל שחווינו באחרונה. ברחבת הכנסת הוצבו פאנלים סולאריים של חברת סולארפאוור, והח"כים קיבלו הסברים על הטכנולוגיה ושמעו נתונים על התפתחות המגזר הסולארי בעולם.

הכותרת הראשית של הקמפיין הייתה להתחיל בהקמה הדרגתית, לאורך 20 שנה, של תחנת כוח סולארית עם כוח ייצור של 2,500 מגה-וואט (25% ממשק החשמל כיום), מתוכם 500 מגה-וואט אנרגיה מבוזרת ו-2,000 מגה-וואט תחנות כוח תרמו-סולאריות. באופן זה בשנת 2025 תהווה האנרגיה הסולארית 10% ממשק החשמל הצפוי.

עפ"י בחינת הכדאיות הכלכלית שמופיעה בדו"ח של גרינפיס, מהלך זה יביא לתועלת של מעל 2 מיליארד דולר במשך 20 שנה, 180 מיליון דולר בשנה. זאת, תוך יצירת 5,000 מקומות עבודה חדשים ישירות מהפעלת הטכנולוגיה, ועוד אלפי מקומות עבודה נוספים בשיווק וביצוא. כל זאת, בנוסף לתועלות בריאותיות וסביבתיות שלא נכללו בחישוב זה.

" עידו גדעון, יש מי שטוענים שלקחת שטח כל-כך גדול בנגב בשביל תחנה סולארית זה לוקסוס.

"זאת דרך לא נכונה להסתכל על הדברים. לדוגמה, הרחבת תחנת הרוח בגולן 'נתקעת' במידה רבה בגלל שהיא מהווה פגיעה במסלול המעוף של ציפורים, והארגונים הירוקים מתנגדים לכך. אבל אי אפשר לעשות משהו בלי לפגוע במשהו אחר, ובחשבון הסופי, צריך לראות מה יביא תועלת רבה יותר. התועלת שבהקמת תחנת כוח סולארית תהיה גדולה לאין שיעור לעומת הפגיעה שבהקצאת השטח בנגב".