בית המשפט המחוזי בת"א קובע, כי הודעת הקיזוז על תביעת חוב יכולה להימסר בשיחה בה מודיע צד אחד לרעהו על רצונו בקיזוז. לדבריו, אין הכרח שההודעה תהיה בצורה פורמאלית מסוימת, ובנסיבות מתאימות - אפילו התנהגות יכולה להוות הודעה מספקת. זאת, כיוון שלפי ההלכה הפסוקה אין לנקוט גישה מחמירה בנוגע לדרך מתן הודעת הקיזוז.
לדברי נשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, הן סעיף 19 לחוק ההוצל"פ והן סעיף 53 לחוק החוזים אינם קובעי דרך מסוימת או אופן ברור למסירת הודעת קיזוז. על כן, לדבריו, ברירת המחדל היא סעיף 60 לחוק החוזים, הקובע כי ההודעה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין. לדעתו של השופט, שיחה ספציפית בה מודיע צד אחד לרעהו על רצונו בקיזוז יכולה להיות הדרך המקובלת בנסיבות העניין.
השופט החליט לדחות את הערעור שהגישה "החברה הישראלית לשקילה" על החלטת ראש ההוצל"פ, בה קיבל את את טענתו של צח אורני, הבעלים של חברת "צח אורני שירות מכירה וייצור, מאזניים", לפיה הוא פטור מלשלם את החוב לחברה הישראלית לשקילה בגין קיזוז חובות (טענת "פרעתי"). החברה ציינה כי ראש ההוצל"פ קבע כי בין באי הכוח של הצדדים התקיימה שיחה שנושאה קיזוז, בה הביע אורני את רצונו לקזז את החוב. לטענתה, ראש ההוצל"פ טעה כשקיבל את טענת הקיזוז.
השופט גורן קבע כי שיחה זו יכולה להיות הדרך המקובלת בנסיבות העניין לצורך עמידה בדרישת מתן הודעת קיזוז, ועל כן ראש ההוצל"פ לא טעה בהחלטתו לקבל את טענת "פרעתי" של אורני. (ע.א. 2655/04).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
