"הסכמי אוסלו ערערו למעשה את היסוד לחרם הערבי"

הליגה הערבית הודיעה על כוונתה להחרים את חברת "נסטלה", יצרנית המזון הגדולה בעולם וכן בעלת השליטה באסם. ההודעה פורסמה על רקע מה שכונה בליגה הערבית, "שיתוף הפעולה של נסטלה עם ישראל", אפרופו ההתלקחות ברצועת עזה.

" דוקטור יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מה משמעות ההודעה?

"החרם הערבי היה ונותר ביטוי לזיקה בין המישור העסקי הכלכלי לבין ההתפתחויות בסכסוך הערבי ישראלי. למשל לפני הסכם אוסלו כיכבו ברשימה של החרם מאות חברות בינלאומיות. התפיסה הייתה שחרם כזה מפעיל לחץ על ישראל ושהפגיעה במשק הישראלי תהווה מנוף לחץ על מקבלי ההחלטות. באחרונה חלה הסלמה והתדרדרות ביחסים, וזה הרקע להסלמה ולקריאות המחודשות להשתמש בחרם, בהמשך לחרם האקדמי על ישראל".

" זה לא נועד לפגוע כפשוטו בחברות שעובדות עם ישראל?

"המסר הוא שתיפגעו כלכלית בשווקים הערביים הגדולים אם תשתפו פעולה עם ישראל, או שאם תשתפו פעולה דרך העסקים שלכם עם ישראל - תפסידו שווקים של מאות מיליוני צרכנים".

" העולם הערבי הוא לא שוק מנצח? תמיד הערבים יהוו רוב ביחס לישראל.

"זה לא תמיד עובד כך, הדוגמא לכך היא ההתהפכות של המגמה לאחר 1993 וחתימת הסכמי אוסלו. הסכמי אוסלו ערערו למעשה את היסוד לחרם. ברגע שמדינות ערביות כמו מצרים, ירדן והפלסטינים החלו בשיתוף פעולה מדיני, מסחרי וכלכלי מסוים עם ישראל, זה שמט למעשה את הקרקע מתחת לעקרון בסיסי של החרם, של להחרים את ישראל ולא לשתף איתה פעולה. נכון הוא שעדיין הרבה מאוד גופים עסקיים ערביים דוחים שיתוף פעולה עסקי עם ישראל, אבל העיקרון הוא שיש הסכמים מדיניים, כלכלים ומסחריים בין מדינות ערביות לבין ישראל ולכך יש השפעה על חברות בין לאומיות זרות.

"לדוגמא, בעקבות הסכמי אוסלו עשרות חברות בין לאומיות הגיעו לישראל, ההשקעות והיקפי המסחר גדלו באופן ניכר, כל זאת בניגוד למגמה של החרם. השנה, שנת 2006, אנחנו עדים לניסיון להחזיר את השימוש בנשק החרם והביטוי לכך הוא בהחלטת הליגה הערבית מהימים האחרונים להחרים את נסטלה".

" נסטלה קיבלה "אורכה" של שנה, על פי לשון ההודעה, במטרה לתת לה הזדמנות לצאת מהשותפות עם אסם.

"אני מעריך שלחרם על נסטלה תהיה השפעה מאוד מצומצמת אם בכלל. מכיוון שיש הרבה מאוד התקשרויות עסקיות בין ישראל למדינות ערבית ולחברות בין לאומיות. שנית, מנקודת המבט של הצד המחרים, הם מנסים להרוויח מעצם האיום, ומהשימוש בחרם האקדמי נגד ישראל, כפי שיזמו באנגליה. יש איזו הנחה שלסנקציות ולחרם יכולה להיות השפעה אפקטיבית על מדיניות ישראל ועל יחס הקהילה הבין לאומית כלפיה. אני מעריך שלא נראה כמו בעבר התגייסות של כל מדינות ערב לחרם על נסטלה, ולקריאה להחרים חברות ענק נוספות. אני לא אופתע אם נראה שרק מדינות כמו סוריה, מצדדות בו ולעומת זאת מדינות ערב אחרות לא ינקפו אצבע כדי ליישם אותו".

" נסטלה תתכופף לדעתך?

"להערכתי לא. השיקול העסקי תמיד לקח בחשבון את ההתפתחויות בסכסוך, כמו אחרי הסכמי אוסלו. להערכתי זה לא יוביל חברות כמו נסטלה לשנות את השותפות העסקית שיש להן, למשל עם אסם".

" מתי תהיה סיבה לדאגה?

"השאלה הפתוחה היא מה יקרה אם ההידרדרות בין ישראל לפלסטינים תלך ותחריף ואולי תגיע למימדים של כיבוש מעשי מחדש של השטחים. במצב כזה אפשר שהלחץ של החרם הערבי על חברות בין לאומיות יהיה אפקטיבי יותר". "