המחוזי: על המחוקק לאסור משכון דירת מגורים שלא לצורך רכישתה

השופטת נדרשה לסוגייה בעתירה שהגישה נורית גילמן להצהיר על ביטול שטר המשכנתא שנחתם על ידה במאי 1995 בכל הנוגע לבית מגוריה. בשטר המשכנתא מישכנו גילמן ובעלה לשעבר לטובת בנק הפועלים את בית מגוריהם ברמת השרון. גילמן טענה כי חתימתה השטר בטלה בשל מחדלי הבנק בכל הקשור להחתמתה על השטר ולמתן הסברים אודות החוב הנערב.

השופטת שבח דחתה את בקשתה של גילמן וציינה כי היא נכשלה בניסיונה להניח תשתית עובדתית שתתמוך בטענותיה לכשלים מצד הבנק. השופטת ציינה כי "ליבה על העותרת על כי תאלץ לפנות את בית מגוריה בשל מימוש שטר המשכנתא, אולם היא חתמה על שטר זה בעיניים פקוחות. מדובר באשה אינטליגנטית, אשר הבינה מהי משמעותו של שטר המשכנתא, לצורך מה נועד ומהן השלכותיו". עם זאת, הדגישה השופטת כי לא נותר לה אלא לצפות להתערבות המחוקק שיאסור משכון דירת מגורים שלא לצורך רכישתה. (ה.פ. 1162/05).