המפץ לא כזה גדול

אדריכליה של רפורמת בכר הבטיחו לציבור כי מיד לאחר אישורה כחוק נתעורר לאחר מפץ גדול לשוק הון משוכלל ונקי. בדיוק שנה מאז יצאה לדרך, אפשר להתחיל לבחון מה עשתה הרפורמה ובעיקר - מה לא עשתה

שנה עברה מאז הפכו המלצות ועדת בכר ל"חוק להגברת התחרותיות וצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון". לפרויקט המיוחד של "גלובס": שנה לרפורמת בכר.

במוקד המלצות הוועדה, שעברו כחוק בשבוע הראשון של אוגוסט 2005, עמדו שלושה נושאים: לכפות על הבנקים למכור בפרק זמן קצוב את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שבבעלותם; להפוך את הבנקים ליועצים אובייקטיבים שימכרו לציבור מוצרים פיננסיים ופנסיוניים תוך מתן BEST ADVICE וללא אינטרס. ואגב כך, להפוך את הבנקים בהליך הדרגתי למפיצים של מוצרי ביטוח פנסיוני ובעתיד מוצרי ביטוח בכלל.

בחודשים שלפני כן התנהל מאבק נוקב, מיעוטו פומבי ורובו סמוי מן העין, על הנוסח של החקיקה. הוויכוח היה בוועדת הכספים שדנה בכך מספר חודשים וגם בתקשורת. כל אחד מבעלי העניין, בנקים גדולים, בנקים קטנים, סוכני ביטוח, חברות ביטוח, ברוקרים, לוביסטים ואנשי האוצר, ניסה למשוך את החבל לכיוון הרצוי לו.

ועדת בכר הבטיחה לציבור לו כי בעקבות העברת הרפורמה נתעורר לאחר מפץ גדול לשוק הון משוכלל ונקי. יבוטלו ניגודי העניינים, הריכוזיות תתפוגג, הדואופול הבנקאי ייחלש והצרכן יקבל ייעוץ פיננסי ופנסיוני אובייקטיבי.

המשווק הגדול מכולם היה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. הנה דברים שאמר בבוקר ההצבעה על החוק בוועדת הכספים: "מהפכה עומדת להתחולל, הרפורמה שוברת את הריכוזיות של המערכת הבנקאית ויוצרת מערכת פיננסית אחרת, מתחרה. השוק ייפתח לתחרות על ידי ביטול מונופולים, במקרה זה הדואופול של שני הבנקים הגדולים. תופחת במידה ניכרת הריכוזיות הדורסנית בשוק ההון, האזרח יוכל להתמקח על עמלות נמוכות יותר, ישלם פחות ויקבל שירות טוב יותר".

נכון שאולי מוקדם מדי לבחון את הצלחתה או אי הצלחתה של רפורמה רק שנה אחרי שיצאה לאוויר העולם, אבל במקרה של רפורמת בכר חלק מהבעיות כמו גם כמה הצלחות, ניכרות לעין כבר בשלב מוקדם זה.

העובדות ברורות: הרפורמה לא תפתור את ניגודי העניינים אלא תעביר אותם מצד לצד. במערכת הבנקאית יצטמצמו מאוד ניגודי העניינים, אך הם יעברו לחברות הביטוח ולברוקרים - גופים שאינם שונים בתרבות הארגונית מהבנקים אך פחות שקופים ופחות מפוקחים מהם. לא רק שהאזרחים לא יוכלו להתמקח על עמלות נמוכות ולא ישלמו פחות, אלא שגובה עמלת ההפצה ייקבע על ידי האוצר וזו בכלל לא תהיה שקופה לאזרחים.

יתרה מזאת, האזרחים ישלמו יותר דמי ניהול כיוון שקופות הגמל וקרנות הנאמנות נרכשו על ידי גופים שגובים כבר היום דמי ניהול גבוהים יותר מאלו הנגבים במערכת הבנקאית.

גם צמצום עוצמתו של הדואופול הבנקאי לא קרה ולא יקרה. להפך, הרפורמה מחזקת את הבנקים הגדולים. היום לאומי ופועלים הם דואופול פיננסי, הרפורמה מעצימה את כוחם והופכת אותם לדואופול שיווקי דורסני לא פחות וחזק הרבה יותר.

כיום, ממרחק של שנה, אפשר להתחיל לבחון מה קרה פה באמת. לראות מה עמד מאחורי הספינים והאשליות שניסו למכור לנו, להביט שוב באמירות והטיעונים שהעלו הצדדים ולבדוק מה עשתה הרפורמה ובעיקר מה לא עשתה.

לפרויקט המיוחד של "גלובס": שנה לרפורמת בכר