"יש לנו עשרות מיליארדים - השקעות בתשתית מניבות תשואה טובה"

בשבוע שעבר כוסו עמודי העיתונות הכלכלית בהודעת תודה שפרסמה חברת נתיבי היובל, שבבעלות דניה-סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל. את התודה מיענה החברה, בין היתר, לגופים המוסדיים אשר לקחו חלק במימון פרויקט כביש 431. מדובר במכרז מסוג PFI בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. הכביש הוא כביש רוחב באורך 22 ק"מ, שיחבר בין ראשל"צ ומודיעין.

הפרויקט מהווה אבן דרך במימון פרויקטי תשתית בישראל. עד כה מומנו פרויקטים אלו בעיקר באמצעות מערכת הבנקאות הישראלית, כאשר ההלוואות לזמן ארוך נמשכו לאורך תקופת ההקמה ונפרעו במשך כל תקופת ההפעלה.

הפרויקט חולק לשני שלבים - שלב ההקמה שממומן ע"י הבנקים, והשלב הארוך אליו נכנסים הגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה). עכשיו, ובניגוד לעבר, פרויקטים אלו קורצים למשקיעים המוסדיים.

חמישה גופים מוסדיים לקחו חלק במימון השלב הארוך בפרויקט 431: כלל ביטוח; קרן הפנסיה מבטחים הוותיקה; חברת הביטוח הראל; חברת הביטוח מנורה וקרן הפנסיה מבטחים החדשה.

"תחום התשתיות (ייצור ואספקת חשמל, התפלה, כבישי אגרה וכו') נחשב לתחום שמאפייניו הם השקעות הוניות גדולות, ביקושים עם צמיחה סולידית, יציבות הכנסות גבוהה יחסית, ובדרך כלל עם רמת סיכוני שוק נמוכה יחסית הגוררת תשואה סולידית", כך אומר מנהל ההשקעות במבטחים הוותיקה, גיל גרשלר.

לדבריו, "השקעה בתחום זה מתאימה לגופים עתירי הון המעוניינים בהשקעות סולידיות ארוכות טווח. גופים כאלו הם גופי חיסכון ארוכי טווח, דוגמת קרנות פנסיה".

מנכ"ל כנף מקבוצת כלל ביטוח, רועי יקיר, מסכים עם גרשלר בנוגע להתאמה בין השקעות מעין אלו לבין הגופים המוסדיים. "התשתיות מתאימות למשקיעים לטווח ארוך משתי סיבות: האחת, מדובר בהשקעה לטווח המתאים להתחייבויות של הגופים המוסדיים; הסיבה השנייה נוגעת לכך שבדר"כ ההשקעה היא ברמת סיכון יחסית נמוכה".

מנהל ההשקעות של מנורה-מבטחים, יוני טל, מאיר בפנינו סיבה נוספת: "יש לנו מקורות כספיים עצומים בעשרות מיליארדי שקלים. אפיק ההשקעות בתשתיות מניב בדר"כ תשואה טובה בנוסף להיותו בסיכון נמוך יחסית".

המבול הגדול של פרויקטי תשתית הפונים למימון של המשקיעים המוסדיים נמצא רק בתחילת הדרך. דוגמא טובה לפרויקט עתידי הוא כביש 531 שעלותו 3 מיליארד שקל.

לדברי יקיר, "באופן כללי כל תחום התשתיות מעניין אותנו, אם במסגרת חוב בכיר, מזנין או אקוויטי. עם זאת, נרצה גם פיזור בהשקעותינו. לכן אני לא מניח שבכל פרויקט יוכלו המשקיעים המוסדיים המקומיים לתת את אותו המימון שניתן בכביש 431".

לדברי מנהל תחום האשראי במנורה מבטחים, חיים הויזמן, מדובר בפעילות משלימה למימון הבנקאי. הויזמן מוסיף ומציין, כי "עד כה המימון הבנקאי ניתן ברובו על-ידי בנקים ישראליים, אולם ניתן לצפות שמעורבות הבנקים הזרים תגבר והיא עשויה להשפיע על גיוון המקורות והתחרות".

השליטה המימונית של הבנקים מעורערת גם בגלל כניסתם של בנקים זרים לישראל. לדוגמא, הבנק האירופי להשקעות, EIB, פנה לקבוצות המתמודדות במכרז רכבת הקלה בת"א והביע כוונה ראשונית להלוות 400 מיליון אירו.

"כיצד תשפיע פעילות הבנקים הזרים בתחום?

גרשלר: "מרבית המימון ניתן על-ידי המערכת הפיננסית הישראלית וזאת מכיוון והמממנים הישראלים אינם דורשים פרמיית סיכון בגין פעילות בישראל, דבר שנדרש על-ידי הגופים הזרים ומקטין את כושר התחרותיות שלהם.

"כניסת גופים זרים מממנים, בעלי ניסיון, מבורכת לאור העובדה שהם יכולים להביא עימם את הניסיון הרב שצברו בתחום בחו"ל וזאת למרות שכניסתם עלולה להגדיל את התחרות בין המממנים".

יקיר: "ברמה של המשק, כניסת הבנקים הזרים עושה רק טוב. מימון מבנקים זרים יכניס תחרות למממנים המקומיים. כמו כן, אפשר והבנקים הזרים יכניסו שפיות לתחום בארץ, ולא יעבדו במרווחים נמוכים. כמו כן, מתוכננים הרבה פרויקטי תשתית בארץ, כך שבטווח הארוך עשויה להיות בעיית מקורות למשקיעים המוסדיים ולבנקים המקומיים, לכלל הפרויקטים".

" ומה ההתייחסות לתחום שנפתח לשוק הפרטי?

גרשלר: "שתי השיטות BOT ו-PFI מאפשרות לממשלה לחלוף על משוכת מגבלת התקציב בהווה ולבצע מיקור חוץ של ההקמה והתפעול".