נסגר התיק נגד גלעד שרון ויעקב נמרודי בשל חוסר ראיות מספיקות

מדובר בחקירה בה פתחה היאחב"ל לפני יותר משנתיים, בעקבות עיון במסמכים אותם העביר בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, למשטרה במסגרת צו לגילוי מסמכים בחקירת פרשת "האי היווני".

חלק מהמסמכים התייחסו להעברת כספים בסך כ-325 אלף דולר ביוני 99', מהחברה הבורסאית הכשרת היישוב, שיעקב נמרודי היה היו"ר שלה, לחברת "השקמים" שבבעלות גלעד ועמרי שרון, שאביהם היה אז שר התשתיות.

הרקע היה התקשרות משותפת של הכשרת היישוב עם חברת "ש.פ. הנגב", שהיתה בבעלות משותפת של "פרץ בוני הנגב" ובניו של שרון, בהסכם עם קיבוץ חולדה לבניית 138 יחידות דיור. במאי 99' רכשה הכשרת היישוב אופציה לתקופה של 42 חודשים למניות ב"ש.פ. הנגב", שאחד מנכסיה היה חלקה בפרויקט, שלטענת הכשרת היישוב היה נראה מבטיח באותה עת ובעל סיכוי רב להצליח.

בנובמבר 2000 ויתרה הכשרת היישוב על מימוש האופציה, ומהמסמכים שמסר גלעד שרון עלה, כי הכספים ששולמו כמקדמה לא הוחזרו עם פקיעת האופציה, כך שבידי משפחת שרון נותרו 1.3 מיליון שקל.

להשלמת התמונה יש לציין שרק חודש לפני כן, הגיש אריאל שרון לבית משפט השלום בת"א, עדות אופי לגבי יו"ר מועצת המנהלים של מעריב, יעקב נמרודי, שהורשע בעבירות שונות ודינו עתיד היה להיגזר. שרון ונמרודי התיידדו בעת שירותם המשותף בצה"ל, וקשריהם ההדוקים נמשכו גם לאחר שחרורם.

החשד של המשטרה היה, שהכספים ששולמו היו למעשה שוחד לאריאל שרון או צינור למימון פעילות פוליטית, שהוסווה כרכישת אופציה בחברה של בניו. החוקרים בחנו, האם הוויתור על האופציה נעשה ממניעים עסקיים. בהכשרת היישוב טענו, כי האופציה לא מומשה משום שהפרויקט התעכב מסיבות שאינן תלויות בחברות או בקיבוץ.

גלעד שרון שמר בחקירתו על זכות השתיקה, ואילו יעקב נמרודי, שנחקר בביתו בשל בריאותו הרעועה, טען שאינו זוכר את רוב פרטי הפרשה בשל מצבו.

בפרשה נחקרו גם מנכ"ל הכשרת היישוב, עפר נמרודי, גיסו רון וייסברג, המכהן כמנכ"ל משותף בהכשרת היישוב וכיו"ר חברות הבת הכשרה ביטוח וב.ס.ס.ח, וכן איש העסקים אריה גנגר, מקורבו של שרון, שבבעלותו חברה השותפה עם בניו של שרון ב"ש.פ. הנגב".