חסרים 31 חברי הנהלה

מ שרד התחבורה, בשקט בשקט, הפך לאחד המשרדים החשובים ביותר. הרפורמות המבניות, לצד גיבוש ואישור תוכניות פיתוח בהיקף של עשרות מיליארדים, מיצבו את המשרד כמשרד מפתח בתחום פיתוח תשתיות, עם תקציבי ענק המסתכמים ב-68 מיליארד שקל: עבור הרכבת, מע"ץ, הנמלים, רשויות מקומיות ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי.

אישור תקציב ואישור תוכנית עבודה אופרטיבית הם תנאים הכרחיים ליישום התוכניות. מי שאמור להכין את הפלטפורמה לביצוע המורכב והיקר הן ההנהלות הבכירות, הדירקטורים במועצת המנהלים של החברות, יושבי הראש שאמורים להתוות מדיניות אסטרטגית, והמנכ"לים, שתפקידים לבצעה הלכה למעשה. תנאי הכרחי זה הוא עקב אכילס של משרד התחבורה והעומד בראשו, השר שאול מופז.

בדיקת "גלובס" מגלה, כי במועצות המנהלים של חברות ממשלתיות שהן תחת אחריות משרד התחבורה, חסרים 31 חברי הנהלה. בחלק מהחברות, כמו רכבת ישראל וחברת נמלי ישראל, אין יו"ר למועצת המנהלים מזה חודשים ארוכים. אמנם בשבועות האחרונים מתקיימים דיונים בנושא, אך תמונת המצב עדיין עגומה.

הרכבת, חברת הדגל של משרד התחבורה, חביבת הפוליטיקאים גוזרי הסרטים, פועלת בחוסר של שבעה חברי דירקטוריון. איך אפשר במצב שכזה לקדם תוכניות פיתוח? להבטיח בטיחות נסיעה? לפתור חסמים מול ועדות? לבקר ולפקח על הפעילות בחברה, לדון בממצאי הביקורת ולדרוש התייעלות? התשובה פשוטה: אי אפשר. לא ברכבת, לא בחנ"י, שפועלות ללא קוורום וללא יו"ר. גם לא בנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים, המקדמת את פרויקט הרכבת הקלה בת"א), בחברת נמל אשדוד ובחברת חוצה ישראל, שגם בהן חסרים שני חברי דירקטוריון.

עם כניסתו לתפקיד האזרחי קיבל מופז מתנת אלוהים: משרות בכירות ופנויות בחברות שתחת אחריותו. מה יותר מזה צריך פוליטיקאי, שמבקש לסלול לעצמו את הדרך להנהגת המדינה? ובכל זאת, לא ברור מדוע לוקח לשר התחבורה זמן כה רב לבחור מועמדים ולאייש את המשרות. יש לקוות שהנימוק איננו הלחימה בצפון, כיון שמחויבותו למינויים היא מיום כניסתו לתפקיד, והדחיפות בערה עוד טרם נחת במשרד.

במקום להתרכז במשימה, בחר מופז דווקא להתעכב בשוליים. כך למשל, ניסה להדיח את שי ברס, מנכ"ל נתיבי איילון, שנבחר כדת וכדין אך לא אושר ע"י שר התחבורה. גם ברכבת - משה ליאון, היו"ר האחרון, עזב בתום הכהונה, מבלי שמופז יחליט אם להאריך או לא להאריך את כהונתו, אלא נתן לדברים להתמסמס.

מאז מופז בחן מועמדים שונים, ויצא בהודעה מפתיעה: "אני מחפש לתפקיד אישה". זה נחמד וזו גם כותרת, וכל הכבוד לשר שפועל לקידום נשים, ואפילו מצא מועמדת ראויה, עו"ד רחל זכאי, אבל גם בבחירה זו הכניס את עצמו למגבלה מראש.

מופז מצטייר כשר שיש לו קשיים בקבלת החלטות מהירות. הנימוק של בדיקות יסודיות לא יעמוד לו. מחויבותו הראשונה במעלה של מופז היא לדאוג מיידית לאיוש המשרות באנשי מקצוע מוכשרים ורציניים, על מנת להבטיח את ביצועה המוצלח של התוכניות. נכון שיש לחצים מבית, ממרכזי המפלגות, מלשכת רה"מ וממשרד האוצר, שיש לו זכויות בבחירה ומנסה להציע אנשים משלו - אבל מופז הוא זה שחייב להוביל את המהלך ולהכריע. עכשיו אם לא אתמול.