במכרז הרכבת אין סעיפים סביבתיים

א מנם הרכבת נחשבת לחלופה התחבורתית המועדפת על כל ארגוני הסביבה, שכן היא מפחיתה את כמות כלי הרכב בדרכים, מונעת סלילת עוד ועוד כבישים על חשבון שטחים פתוחים ובעיקר מפחיתה את הזיהום הרב שיוצרות המכוניות, אבל למרות זאת, לא אחת עולים הרכבת וארגוני הסביבה על פסי ההתנגשות, כמו במקרה של הרכבת לירושלים.

בשבוע שעבר הודיעה החברה להגנת הטבע שהיא דורשת להקפיא באופן מיידי את המכרז לעבודות בתוואי הרכבת לירושלים. לטענת החברה להגנת הטבע, המכרז פורסם בניגוד להוראות מפורשות של הגוף המיוחד שמינתה המועצה הארצית, שתפקידו לאשר את התוכנית תוך התעלמות מהנזקים הסביבתיים שגורמת התוכנית. אך לא רק זאת, למרות כל אלה פרסמה הרכבת מכרז לקבלנים בו לא מופיעים סעיפים סביבתיים רבים, ועובדה זו, לטענת הארגון, תגרום בעתיד לקבלנים לתבוע את המדינה, כאשר את המחיר ישלם כמובן הציבור.

בארץ הכפירה, בה מתוכנן לעבור קו הרכבת, נמצאים נחל יתלה והקניון השחור, שהם השטחים השמורים ביותר בהרי יהודה. האזור, שהוא בעל חשיבות אקולוגיות רבה, מתאפיין בריבוי בתי גידול ומינים נדירים של צומח וחי, ערכי נוף רבים בעלי משמעות אסתטית והיסטורית, וכן באתרי מורשת קדומה. האזור גם מהווה מוקד משיכה למטיילים רבים הפוקדים את האזור. האזור כולו מיועד להפוך לשטח יער ושמורת טבע איכותיים במיוחד.

למרות נתונים מרשימים אלה, החליטה המועצה הארצית להעביר את הקו בליבו של השטח, ודחתה חלופה שהציעה החברה להגנת הטבע. במקביל להחלטה זו, ומתוך מטרה לספק הגנה לאזור, הודיעה המועצה הארצית בספטמבר 2005 על הקמת גוף מאשר, שתפקידו לדאוג לכך שהנהלת הרכבת ומתכנני התוואי לא יתעלמו, למרות הכל, מהנושאים הסביבתיים, וכי אלה יילקחו בחשבון בכל אחד משלבי התכנון והביצוע.

כך קבעה המועצה, שהמכרז שיופץ לקבלנים יכלול סעיפים מפורשים של ניקוז ושיקום נחל יתלה, וכן הוראות נוספות שמטרתן אחת: הגנה על השטח. בנוסף, הודיע הגוף המאשר בפברואר 2006, שאין לפרסם מכרזים לקבלנים אלא לאחר קבלת החלטות לגבי הפתרונות הסביבתיים.

לטענת החברה להגנת הטבע, למרות הוראות מפורשות וחד-משמעיות אלה, פרסמה הנהלת הרכבת ביוני 2006 מכרז שנעדרו ממנו הסעיפים שנועדו להגן על הסביבה. לא רק זאת. לטענת החברה להגנת הטבע, הנהלת הרכבת לא טרחה ליידע את הגוף המאשר בדבר פרסום המכרזים, ואף לא העבירה תוכניות לגבי מיזעור הנזקים הסביבתיים. לדעת החברה להגנת הטבע, עובדה זו מהווה הפרה ברורה ובוטה של החלטת המועצה הארצית.

כך למשל, המכרז מתעלם לחלוטין מבעיית עודפי עפר העצומים שייווצרו כתוצאה מהעבודות. התוכנית אינה קובעת את דרך הגישה לנחל. אין תוכניות הנדסיות ושיקומיות לאתרי התארגנות ועבודות הקבלן. התוכנית גם אינה כוללת סעיף של שיקום סביבתי. בהעדר תוכניות לדרכי גישה, מחנות עבודה ועבודות שיקום, העלות הכספית שהגיש הקבלן הזוכה אינה נכונה, וברור שעלות העבודות תהיה גבוהה בהרבה מהמתוכנן. על טעות זו עלולה המדינה לשלם לקבלן סכומי עתק מכספי הציבור.

לדברי היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע, חגית לוז-און, טוב תעשה הנהלת הרכבת אם תקרא שוב את דו"ח מבקר המדינה 55ב' מ-2005, בו מותח מבקר המדינה ביקורת קשה על הנהלת הרכבת ועל שיטת פרסום המכרזים. מהדו"ח עולה, שהרכבת מסתמכת על נתונים המוטים כלפי מטה, על אומדן לא שלם של הוצאות, הטלת מטלות תכנון על קבלנים והתחלת פרויקט ללא הכנה מספקת. בדברי הסיכום שלו דרש המבקר מהרכבת להפיק לקחים, ולהבטיח שהליקויים לא יישנו בפרויקטים עתידיים. לדברי לוז און, למרות הוראה מפורשת זו הלקחים לא נלמדו, והרכבת ממשיכה לפרסם מכרזים לקויים, שחסרים בהם סעיפים רבים, שיש להם משמעות כלכלית וסביבתית רבה.

הנהלת הרכבת מסרה בתגובה, שהיא פעלה ותפעל גם בעתיד בהתאם להנחיות ולהחלטות הגוף המאשר, שהוקם במסגרת אישור תוכניות המתאר הארציות לתוואי הרכבת. במכרז שפורסם ביוני 2006 הובהר לקבלנים שעדיין לא התקבלה החלטה סופית של הגוף המאשר, ולכן הקבלן מחויב לביצוע בכפוף ובהתאם להחלטות גוף זה.

נשאלת השאלה, מדוע הזדרזה הנהלת הרכבת לפרסם מכרזים לפני שהגוף המאשר קיבל החלטה? האם אין כאן חזרה מדויקת על כשלים אותם ביקש המבקר לתקן?

בשבוע שעבר (ג') ובעקבות תלונת החברה להגנת הטבע, הודיע הגוף המאשר להנהלת הרכבת שעליה לדחות את מועד הגשת ההצעות למכרז ולהבהיר לכל המשתתפים בו, שבהכנה נמצא מסמך השלמות וכי ככל הנראה יהיה צורך לשנות את לוחות הזמנים שהוצעו במכרז.

במכתב להנהלת הרכבת מודיעה ראש הגוף המאשר, עפרה לבנה, שהופתעה לגלות את דבר פרסום המכרז, שלא הועבר לאישורה. לדבריה, היא אינה דורשת את ביטול המכרז בשל חשיבותו, וזאת למרות שמן הראוי היה לעשות זאת.