חולשה במרכז השדה

להלן פריט מידע שיכול לגרום הלם קל לאגו שלכם, אז אנא הכינו את עצמכם. כשסבתא שלכם אמרה לכם שאתם הילדים הכי יפים בעולם, יש סיכוי שהיא ראתה אתכם ככתם מטושטש במרכז החדר, ויכלה להבחין בקושי בצורתכם הכללית ובמיקומכם פחות או יותר. כ-30% מהאוכלוסייה בגיל 75 ומעלה סובלת מבעיית ראייה בשם "ניוון מקולרי תלוי-גיל". הידרדרות הראייה היא הדרגתית, כך שגם כשהמבוגרים מפסיקים לראות פרטים קטנים, הם עדיין מצליחים להסתדר במרחב ולחיות את חייהם פחות או יותר על פי אותה השגרה כבעבר, אבל את האף הקטן והחמוד שלכם הרבה סבתות יכלו רק לנשק, לא להעריץ מרחוק.

רובנו יודעים שהראייה מתדרדרת עם הגיל, אך מעטים יודעים בדיוק כיצד היא מתדרדרת ואת המעט שניתן לעשות כדי להאט את התהליך. לא כל התדרדרות ראייה נובעת מאותן סיבות ולא אצל כולם מתנהגת המחלה באותה צורה. הגורם המוביל להתדרדרות הראייה הוא ניוון תלוי בגיל של מרכז הראייה ברשתית. ה-AMD (Age-related Macular Disorder), בו נדון היום. עם זאת, אם אתם מרגישים שינויים בראייה שלכם ועברתם את גיל 50, אל תניחו מראש כי זו המחלה בה אתם חולים. כהרגלנו נמליץ לכם להגיע לרופא עיניים טוב כדי לקבל אבחנה נכונה.

ה-AMD היא מחלה הקשורה בהרס הדרגתי של המקולה, האזור במרכז רשתית העין האחראי על החדות שבה אנחנו רואים את מרכז שדה הראייה. רשתית העין נמצאת בחלק האחורי של העין ואחראית על תרגום האור לסימנים חשמליים שהמוח יכול לפענח, והיא מורכבת מהמוני תאים כאשר מקבצי תאים שונים אחראים על סוגים שונים של ראייה. אזור המקולה אחראי ספציפית רק על המרכז ורק על החדות. כאשר התאים הללו מתחילים להתפרק או להתנוון, התוצאה היא ראייה מטושטשת במרכז השדה לעומת ראייה סבירה של הפריפריה. המצב מתרחש בהדרגה וללא כאב ולכן לעתים עובר זמן עד שאדם מתעורר ומבין שהוא בעצם רואה באופן שונה לגמרי מבעבר וכבר אינו מסוגל להבחין בפרטים. ההכרה במחלה מתרחשת בדרך כלל כאשר האדם מבחין שקשה לו לנהוג או לקרוא.

מחלת ה-AMD נחלקת לשני סוגים - "יבש" ו"רטוב". מדובר בשתי סיבות שונות להופעת המחלה. ה-AMD הרטוב (10% מהמקרים) מתרחש כאשר כלי דם מאחורי המקולה מתחילים לצמוח באופן לא נורמלי. כלי הדם החדשים האלה הם בדרך כלל שבריריים והדם דולף מהם. הצטברות הנוזל דוחפת את המקולה כלפי מעלה ודי מהר נגרם לה נזק. הסימן הראשון של המחלה הוא שקווים ישרים נראים כגליים. אם חשתם בתסמין הזה, עליכם לגשת לרופא העיניים. ה-AMD הרטוב הוא פחות נפוץ מה-AMD היבש, אך אחראי לרוב המקרים של אובדן ראייה בדרגות חמורות.

ה-AMD היבש (90% מהמקרים) מתרחש כאשר התאים במקולה שרגישים לאור פשוט מתנוונים בהדרגה ומתחילים להתפרק. התסמין הראשון הוא נקודה מטושטשת יותר במרכז של שדה ראייה רגיל. עם הזמן הטשטוש מחמיר ומתרחב. ייתכן ותחושו הרעה ביכולת שלכם לזהות פנים, תידרשו ליותר אור לשם קריאה ומלאכה עדינה. עם הזמן, נותר קושי לתפקד.

סימן לוואי הקשור ל-AMD (יבש ורטוב גם יחד) הוא הופעה של הפרשות צהובות מתחת לרשתית (רטינה). הנקודות הללו נקראות 'דרוזן' (Drusen - אין קשר לעדה הדרוזית בישראל). ניתן לאבחן אותן אצל רופא עיניים במהלך בדיקת ראייה מקיפה. לעתים מופיעות הפרשות הדרוזן ללא קשר לאובדן הראייה, אך הן שכיחות יותר ורבות יותר אצל חולי AMD - לא ידוע עד היום מדוע.

כאמור, ה-AMD הרטוב נוצר ומתפשט במהירות בעוד ה-AMD היבש הוא הדרגתי יותר וניתן לחלק את התפתחותו לשלבים. בשלב הראשון מופיעות מעט נקודות דרוזן, אך עדיין לא ניכר אובדן ראייה. בשלב השני מופיעות הרבה נקודות דרוזן בינוניות ולעתים גם נקודות דרוזן גדולות, החולה נדרש ליותר אור לשם קריאה והוא מבחין בנקודה מטושטשת. בשלב השלישי נקודות הדרוזן כבר נפוצות, וניתן להבחין אצל רופא העיניים בהתפרקות תאי המקולה ובתאים התומכים בהם ברשתית. במרכז שדה הראייה מופיעה נקודה מטושטשת משמעותית שהולכת וגדלה. במצב כזה עדיין ניתן לתפקד, אך פחות בנוחות. עדיין אפשר לקרוא ולזהות פרצופים, אך רק כשהספר או הנכד נמצאים מאוד קרוב אליכם. לעתים הבעיה מתרחשת רק בעין אחת, והחולה משתמש במנגנוני פיצוי שונים זמן רב לפני שהוא הופך מודע לחומרת הבעיה.

זה לא (רק) הגיל

מלבד הגיל, קיימים כמה גורמי סיכון נוספים ל-AMD. עישון והשמנה (כרגיל), השתייכות לעדה האשכנזית, היסטוריה משפחתית ומין (נשים נפגעות יותר). נמצא כי הקפדה על משקל תקין, לחץ דם תקין והפסקת עישון מפחיתים את הסיכון ללקות ב-AMD גם אצל מי שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה. תזונה עשירה בירקות ובדגים עשויה גם היא לתרום להאטת התהליך.

אם אתם מעל גיל 60 וסובלים מבעיות ראייה, AMD הוא חשוד מיידי. ניתן לאבחנו באמצעות בדיקת חדות הראייה, בדיקת יכולתכם לראות קווים ישרים, באמצעות מבט ישיר של הרופא לתוך הרשתית וכן בבדיקת הלחץ התוך עיני.

אם אתם חשודים כלוקים ב-AMD רטוב, ייתכן והרופא ירצה לבדוק האם ישנה דליפה של נוזלים מתוך נימי העין שלכם. במסגרת בדיקה של הדגמת כלי הדם בחומר "זורח" (Florescein Angiogram) יוזרק חומר צבעוני לדם דרך וריד בזרוע. כאשר מחזור הדם יביא את החומר אל העין, תצולמנה תמונות של פנים העין שלפיהן ניתן יהיה לראות באם קיימת דליפה.

בשנים האחרונות חלו התקדמויות רבות בטיפול בשני סוגי ה-AMD. הטיפולים הללו בדרך כלל רק מאיטים את התקדמות המחלה ואינם עוצרים אותה לחלוטין, אולם הם עשויים לשמר תפקוד רגיל של החולה למשך מספר שנים. אחד הטיפולים החדשים יותר הוא טיפול בלייזר, שנועד להרוס ולסתום את כלי הדם החריגים כך שלא יעבור בהם דם וממילא לא יזלוג החוצה. הבעיה היא שלעתים הורס הלייזר גם רקמה בריאה המקיפה את האזור הבעייתי. לכן מומלץ להתייעץ עם מומחה מיוחד לתחום ה-AMD, שיאמר לכם האם מבנה צמיחת כלי הדם החריגים אצלכם מצדיק ניתוח או אינו מצדיק. לעתים, גם אחרי טיפול בלייזר צומחים כלי דם חדשים והמחלה מתקדמת למרות הטיפול. לעתים ניתן לחזור על הטיפול במצב כזה, ולעתים לא ניתן.

במסגרת טיפול, המכונה "טיפול פוטודינמי", מוחדרת תרופה למחזור הדם בהזרקה ומטיילת עד ההגעה לכלי הדם החריגים והפגועים בעין. התרופה הזו נוטה להידבק לכלי דם חדשים. כאשר מקרינים אור לתוך העין, התרופה משנה הרכבה ותוך כדי כך פוגעת בכלי הדם להם נצמדה. הטיפול אינו פוגם בכלי הדם הוותיקים והנורמליים. תופעת הלוואי האפשרית היא פגיעה בכלי דם בשאר חלקי הגוף עם חשיפתם לשמש, ולכן המטופלים בשיטה זו חייבים להימנע באופן מוחלט מחשיפה לשמש או מחשיפה לאור מלאכותי חזק בימים שלאחר הטיפול. גם הפרוצדורה הזו מאיטה את תהליך איבוד הראייה אך אינה עוצרת אותו לגמרי. גם כאן, יש לעתים לחזור על הטיפול.

קיים דור חדש של טיפולים ב-AMD רטוב הכולל הזרקה של תרופות ישירות לתוך העין. התרופה העיקרית מבין אלה נקראת anti-VEGF, והיא נלחמת בבעיה דרך טיפול בהורמון הגדילה VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor). הורמון זה יושב בשכבה הפנימית של העורקים ואחראי לסמן להם להצמיח מתוכם כלי דם חדשים. ה-VEGF אחראי גם למידת החדירות של התאים, כלומר למידה בה יוכל נוזל לדלוף מהם. התרופות שחוסמות את פעילות ה-VEGF מונעות את הצמיחה של כלי דם חדשים ומקטינות את מידת הדליפות של כלי הדם החריגים הקיימים. הטיפול הזה יכול להאט מאוד את התקדמות המחלה ולעיתים אף להחזיר את הגלגל לאחור. החיסרון הוא שיש להזריק את החומר כל חודש, כשבכל טיפול יש תחילה לאלחש את העין ואחרי הטיפול נדרש זמן כדי לחזור לראייה תקינה.

במקרה של AMD יבש ישנו מחסור גדול בטיפולים אפקטיביים. האבחון המוקדם הוא חשוב ביותר - בשלבים המאוחרים של המחלה כבר כמעט ואין מה לעשות. באשר לשלבים הראשונים, המכון הלאומי האמריקני למחלות עיניים סיים לאחרונה מחקר מקיף שהראה כי צריכה של תמהיל מוגדר של נוגדי חמצון (ויטמינים C ו-E ובטא קרוטן) יחד עם אבץ ונחושת, עשוי להאט את התקדמות המחלה בין השלבים. התייעצו עם הרופא שלכם לגבי נטילת תמהיל תוספים זה אם אובחנתם כלוקים ב-AMD בשלבים התחלתיים או אם יש לכם היסטוריה משפחתית של המחלה. אם אתם נוטלים ויטמינים נוספים או שיש לכם תפריט מיוחד בגלל מחלה אחרת, חשוב להגיד זאת לרופא טרם נטילת התמהיל. אם אין לכם AMD אבל אתם חוששים, תוכלו להשיג רמות גבוהות של נוגדי חימצון על ידי אכילת ירקות עליים ירוקים (תרד וכדומה).

אם לקיתם ב-AMD יבש עליכם להגיע לבדיקת עיניים מקיפה לפחות פעם בשנה. במקרה כזה מומלץ להיבדק גם ל-AMD רטוב, שהוא שכיח יותר אצל הלוקים ב-AMD יבש מאשר אצל כלל האוכלוסייה המבוגרת. מעבר לכך, השתדלו לקבל ייעוץ לגבי שיטות לשימוש ביכולות הראייה הקיימות שלכם כדי לפצות על טשטוש מרכז שדה הראייה. קיימים גם עזרים מיוחדים כמו משקפיים או טלסקופים העוזרים לחדד עבורכם את האזור המטושטש. אובדן ראייה עם הגיל בשל AMD הוא תופעה מאוד לא נעימה ומפריעה לאיכות החיים, אך רק לעתים רחוקות מתפתח המצב לכדי עיוורון מוחלט. לרוב ניתן להמשיך בשגרת החיים בשינויים ההכרחיים - אולי תוך ויתור על נהיגה ותוך הגדלת הפונט במחשב, אולם החיים עם ה-AMD בהחלט נמשכים. "

יועץ למדור: ד"ר אבי וינר, מנהל המכון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במרכז הרפואי רמב"ם