"שמאות - מקצוע עם יח"צ גרועים"

המלחמה בצפון פגעה גם במשרד השמאים של משפחת המאירי. "תיקים כמו בתי אבות בנהריה ומבני תעשייה בחיפה שהיו בתהליכים שונים הוקפאו לחלוטין" מספר גלעד המאירי. למרות הפגיעה הזמנית צופה המאירי פריחה לעסקי השמאות בארץ בכלל ובצפון בפרט. "כרגע הכל נמצא עדיין במצב של חוסר ודאות ומי שידיהם מלאות עבודה הם שמאי הרכוש", הוא אומר. "אבל אם בתוך מספר חודשים תהיה רגיעה מדינית יזכה הצפון לפריחה בתחום הנדל"ן, הרבה מאוד תקציבים יועברו הן לפרויקטים חדשים, והן לשיקומם של פרויקטים שנפגעו, ולשמאי המקרקעין תהיה עבודה רבה".

"שמאי ההולך עם רוח הזמן, הוא לא רק אדם שעסוק במספרי גוש וחלקה" אומר גלעד המאירי, מנכ"ל אהוד המאירי ושות', אחד ממשרדי השמאות הגדולים בארץ. "מדובר בתחום חשוב ומקצועי ביותר, שסובל מיחסי ציבור גרועים".

את המשרד שהמאירי (32) עומד בראשו ומגלגל 8 מיליון שקל בשנה, הקים אביו, אהוד המאירי, שזכה בזמנו לתואר השמאי הצעיר ביותר בישראל. "כבר בגיל 25 קיבלתי את רישיון השמאות" מספר המאירי האב בגאווה, "בזמן שממוצע הגילאים היה 40, ולרובם היה כבר תואר מהנדס".

משך 9 שנים שימש המאירי כשמאי ממשלתי מחוזי במשרד המשפטים עד שהרגיש כי מיצה את המגזר הציבורי ויצא, יחד עם עוזרו, לעצמאות. "השוק היה קטן" אומר המאירי "כארבעים שמאים בסך הכל עבדו בכל רחבי הארץ וגם הפעילות הכלכלית-נדל"נית היתה מצומצמת. כיוון שהתחלתי בגיל צעיר מאוד והתקדמתי במהירות, לא רציתי לשבת ולחכות לפנסיה. שירות המדינה הוא מקום נעים למי שרוצה להירדם בו, אבל מי שרוצה לפעול במרץ צריך לצאת לשוק הפרטי".

השיקול הכלכלי שיחק גם הוא תפקיד, "אפילו אחזקת רכב לא נתנו אז בשירות המדינה" הוא אומר "כבר בשנה הראשונה לפעילותי העצמאית הרווחתי פי עשר מן המשכורת הממשלתית".

- טענו נגדכם אז, ובמידה מסוימת גם היום, שאתם גילדה שמקשה על שמאים חדשים להיכנס לתוכה?

אהוד המאירי: "זו אגדה שנובעת מחוסר בקיאות בנתונים. בעבר לא היו מוסדות לימוד מוסדרים. מי שרצה להיות שמאי נאלץ ללמוד בעצמו ולגשת לבחינות. מובן שבמצב כזה אחוזי הכישלון היו גבוהים. ב-1985 קמה קבוצה של שמאים, ואני בתוכה, והחליטה לשנות את המצב, על-ידי יצירת מסגרת ללימודי תעודה באוניברסיטת תל-אביב. כבר בשנה הראשונה עברו 95% מבין התלמידים את המבחנים בהצלחה, והיום כולל הענף למעלה מ-1,000 שמאים בעלי רישיון, היוצרים תחרות שהולכת ונעשית קשה".

המשפחה מנהלת

משך 30 שנה פעלו המאירי ושותפו בהרמוניה. את סוד השגשוג מסביר המאירי האב בחשיבה החדשנית לתקופה. "בשנות ה-70' שמאי היה כמו אינסטלטור" הוא אומר "מגיע, מקבל נתונים ועורך שומה. אנחנו היינו בין הראשונים שהבנו כי שמאות היא הרבה יותר משומה וכיוון שאני כלכלן בהשכלתי, נתנו גם ייעוץ כלכלי שמיקם את עריכת השומה בתוך תמונה רחבה בהרבה. יכולנו לחשוף בפני הלקוח תובנות כלכליות שהן בתחום מקצוענו אך לא ניתנו על-ידי הטכנוקרטיים שעשו את התפקיד הקטן בלבד".

בין היתר טיפל המשרד גם בתביעותיהם של אנשי נאות סיני בנושא פיצויי הפינוי. "אנחנו ייצגנו את אנשי המושב ופעלנו משך שלוש שנים מול השמאים של משרד האוצר" מספר המאירי, "שותפנו בקביעת הסטנדרטים שהובילו לחוק הפיצויים ונלחמנו בעבורם בכל תחום: מבית פרטי, דרך חממות ומשקים ועד מתן פיצוי בעבור שנות ותק שהממשלה לא הייתה מעונינת לתת. הפעילות שלנו כגורם נוסף המייצג את התושבים, כללה הרבה יותר מהערכת שווי הנכסים".

הצלחת המשרד, שהלך וביסס מוניטין בשוק, גדלה משנה לשנה, אלא שהשותפות נתקלה בימים קשים. ב-1996 נכנס גלעד המאירי, מיד עם שחרורו מהצבא לעבודה בחברה של אבא. המאירי הצעיר, כמו גם אחותו חגית העובדת אף היא בחברה, מעידים כי ינקו את המקצוע כבר מגיל צעיר ליד שולחן השבת, וכי למרות שהאב לא כיוון באופן מודע לנושא אך טבעי היה כי הבן, שלמד כלכלה ומשפטים, עבר בקלות את מבחני השמאות והתחיל לעבוד בחברה. "לשותף לא היה דור שני שהתעניין" אומר האב המייסד בזהירות "ואני חשבתי שאם הילדים שלי רוצים להמשיך את השושלת ראוי לתת להם לנסות".

"זה לא היה בדיוק ככה" אומרת הבת עו"ד חגית פרלרוט (33) המשמשת היום כיועצת המשפטית, "גלעד השתלב באופן מידי וכשאני רציתי להיות שמאית אבא שאל אותי למה אני צריכה את זה. בתחום כמעט ולא היו אז נשים ואני, שחלמתי גם להיות עורכת דין, למדתי משפטים והתמחיתי בנדל"ן".

אחרי מספר שנים במשרדים אחרים נראה היה הגיוני לשלב כוחות וידע בחברה המשפחתית. חגית התעקשה ללמוד שמאות וישבה כסטודנטית מן המניין בהרצאות שהעביר אביה. "הוא גם בדק את המבחן שלי, בלי לדעת שזו אני" היא מספרת "והכשיל אותי במועד הראשון".

- למה לא ניתן היה להמשיך את השותפות הוותיקה תוך טיפוח הדור הצעיר?

אהוד המאירי: "כי לדור הצעיר היו רעיונות משלו. בעוד השותף ראה לטווח הקצר, גלעד ראה אפשרויות לטווח הארוך ודחף לפיתוח המשרד לכיוונים שונים. אני לא חשבתי שבשל השקפותיו האחרות הוא צריך להיות מתוסכל וב-2001 , אחרי שלושים שנה, נפרדנו השותף ואני בידידות, וכל אחד הלך לדרכו".

"נעליים גדולות"

הבן, גלעד, שקיבל את תפקיד המנכ"ל, לא בזבז רגע. בתמיכתו המלאה של אביו, החל לפתח רפורמה הכוללת, להגדרתו ,"הענקת מלוא סל השירותים לעסקי נדל"ן".

גלעד המאירי: "פעם היה לקוח מגיע ואומר: יש לי בניין משרדים ואני רוצה למכור אותו, כמה זה שווה לי? היום אנחנו שואלים: למה אתה רוצה למכור? הרי הרעיון הוא לא רק לקבל הערכת שווי אלא למקסם רווחים מן המכירה. ממש כפי שחברות בשוק ההון מייעצות בנושא השקעת הכסף למען רווחי הלקוח, הרי שמטרתנו היא שאנשים שעושים עסקי נדל"ן ירוויחו כסף, או יצמצמו הפסד.

שמאות היא תחום אינטרדיציפלינרי וכשאתה מחזיק שמאים מומחים שהם גם אנשי כלכלה ומשפט, אתה מסוגל להרים את הראש מעבר להערכת השווי הנדרשת, ולחשוב על הבעיה הכלכלית שאתה פותר".

במסגרת הרחבת האופקים נכנסת גם האחות לפעולה, "למרות שמדובר בנושא חשוב הרי שלא כל פירמת שמאים מחזיקה עורך דין שמספק ייעוץ הפנימי" אומרת פרלרוט, "תפקידי להיות מעודכנת בפסיקה שהולכת ונעשית מורכבת, ולייעץ לשמאים כדי שיוכלו לתת הערכות רחבות ככל האפשר. לא מדובר בייעוץ ללקוח, אלא לאנשי המשרד בלבד".

הרחבת הפלטפורמה המקצועית נעשית בד בבד עם הרחבת קהלי היעד. כך למשל הוקמה במשרד מחלקה שלמה העוסקת בהפחתת חיובי ארנונה לעסקים. "עסקים רבים לא יודעים כי חיובי הארנונה שלהם לא מתאימים לצו הארנונה" מתאר גלעד המאירי, "תפקידנו לבדוק בעבורם האם התשלום שהם נדרשים לו נכון, ואם לא, לסייע להם לדרוש את הפחתתו. כשמדובר בנדל"ן גדול, סכומי החיסכון הם לעיתים גבוהים ביותר".

- תאר את קהל הלקוחות שלכם?

אהוד המאירי: "אנשים פרטיים ובעלי עסקים שעוסקים בנכס מורכב. בשביל הערכת שווי בסיסית לא כדאי לפנות אלינו, כיוון ששכר הטרחה לא יצדיק את הפנייה, אבל חשוב לי להדגיש כי לא תמיד פונים אלינו בעלי חברות נדל"ן גדולות אלא גם לקוחות פרטיים עם בתים גדולים, מגרשים שונים, אדמות חקלאיות ועסקאות מורכבות אחרות, הן מבחינת שווי הנכס והן מבחינת המיסוי נדרש".

בין הפרויקטים בהם עסק המשרד בשנים האחרונות אפשר לספור את ליווי רשות שדות התעופה אל מול 6,000 תביעות הפיצויים (בסכום כולל המגיע למיליארדי שקלים) שהוגשו על-ידי תושבי הישובים הסמוכים לנתב"ג 2000, ליווי תביעה בנושא הפקעת קרקעות על-ידי כביש 6 בסכום המגיע ל-10 מיליון דולר, והערכת שווי מרכז עזריאלי מטעם עיריית תל-אביב לצורך המכרז הבינ"ל הגדול ביותר שהיה עד אז בישראל.

לפני כשנה נסגר עוד מעגל כשהמשרד נתן חוות דעת מקיפות לישובים כדים וגנים שפונו בעקבות ההתנתקות. "פנו אלינו כי היינו בעלי ניסיון מסיני" אומר אהוד המאירי, "אלא שהפעם המדינה, שהיתה נדיבה מאוד בשנות ה-80, היתה קמצנית בהרבה, למרות שחוק הפינוי היה קיים נדרשנו להתחיל את כל נושא הקריטריונים מחדש ובספרים נמוכים יותר".

גם בימים האלה מקפיד האב להמשיך בעבודתו הסדירה במשרד. הוא מעורב בניהול התיקים הגדולים ומייעץ מניסיונו, אך ברור כי אינו מעורב בניהול היומיומי, וכי למרות שהחברה בבעלותו המלאה, את המקום מנהל ביד רמה הבן.

"רק טבעי שהבן, שאינו הבכור, ינהל את המקום" מסביר המאירי את הבדלי הדרגות בין צאצאיו, "הבת עסוקה יותר עם הילדים והמשפחה".

"הנעלים של אבא מאוד גדולות" מחזיר הבן גלעד, "אין לי כוונה להיכנס לתוכן במקומו, אלא רק להרחיב אותן, שיהיה בהן מקום לכולנו".