החוב הממשלתי ירד במחצית הראשונה של 2006 ב-13 מיליארד שקל, והסתכם ביוני ב-540 מיליארד שקל, ירידה של 2.3% לעומת חודש דצמבר 2005. כך עולה מנתונים שפירסם היום (ג') האגף למדיניות מוניטרית בבנק ישראל.
החוב החיצוני של הממשלה ירד בתקופה זו ב-7 מיליארד שקל, ל-139 מיליארד שקל, ירידה בשיעור 4.8%. החוב הפנימי של הממשלה ירד ב-6 מיליארד שקל, ל-401 מיליארד שקל, ירידה של 1.5%.
שיעור החוב הממשלתי הכולל במונחי תוצר ירד במחצית השנה הראשונה ב-6%, והגיע ביוני ל-89% בלבד, צמצום של 7.5 מיליארד דולר.
מהשיא של 100% תוצר בשנת 2003, ירד החוב הממשלתי ביחס לתוצר בשיעור של 11%, צמצום בהיקף של כ-13.8 מיליארד דולר.
החוב הממשלתי הפנימי בתוצר ירד במחצית השנה הראשונה ל-66%, לעומת 70%. החוב הממשלתי החיצוני בתוצר ירד ל-23%, לעומת 25%, בהתאמה.
בבנק ישראל מתריעים עם זאת, כי על אף ירידת יחס החוב הממשלתי בתוצר, שיעורו עדיין גבוה יחסית לטווח השורר בארצות ה-OECD, בין 25% ל-75% מהתוצר.
שיעורו הגבוה יחסית של נטל החוב הממשלתי בתוצר, גבוה גם על-פי אמנת היציבות והצמיחה האירופית (מסטריכט), שנקבעה ל-60% תוצר בלבד.
בבנק ישראל מתריעים, גם כי הלחימה בצפון, וההוצאה הממשלתית הגדולה שתידרש למימונה, יגדילו את צורכי המימון של הממשלה בהמשך 2006, כך שמגמת ירידת יחס החוב בתוצר בשנתיים וחצי האחרונות, תיבלם במחצית השנייה של 2006.
בבנק ישראל מדגישים, כי יחס חוב ממשלתי נמוך במונחי תוצר הוא אחד המדדים החשובים ליציבות המשק בעיני משקיעים חיצוניים, ויש לכך השפעה מכרעת על דירוג סיכון המדינה על-ידי חברות הדירוג הבינלאומיות.
כן מדגישים הכלכלנים, כי יחס חוב-תוצר נמוך משפיע לחיוב על נגישות המדינה לשוקי ההון בחו"ל, על עלות הגיוס בשוקים הבינלאומיים ועל נטל תשלומי הריבית על החוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
