המחוזי ביטל משכנתא כיוון שהבנק לא יידע את האשה על חובות בעלה

בית המשפט המחוזי בת"א החליט לקבל עתירה שדרשה להצהיר כי שטר המשכנתא על בית מגורים של זוג בטל. זאת, כיוון שבנק הפועלים לא יידע את האשה, שחתמה על השטר, כי לבעל היו ביום החתימה חובות לבנק, שאותם היתה המשכנתא גם כן אמורה להבטיח. בית המשפט קבע כי התנהלותו של הבנק סותרת את החוק, ומחובתו של הבנק היתה לגלות לאשה את דבר קיומם של החובות.

מדובר בבני זוג המתגוררים בבית ברעננה, הרשום חצי בחצי על שם האשה ועל שם הבעל. האשה חתמה על שטר המשכנתא לגבי בית המגורים שלהם והבטחת כל חוב. הבעל הוא שניהל את הנושאים הכספיים והיו לו עסקים אחרים שנוהלו במסגרת חשבונות אחרים.

ביום החתימה על המשכנתא היו לבעל חובות של 450 אלף שקל לבנק, עליהם לא ידעה האשה, ושאותם היתה המשכנתא גם כן אמורה להבטיח. הבנק הנחה את האשה לחתום על שטר משכנתא אצל עו"ד חיצוני, שלא ידע מאומה על אשראים או חובות של הבעל לבנק, וגם לא קיבל הנחיה מהבנק בעניין. העו"ד הסביר לאשה אודות משמעות המשכנתא על בית מגוריה.

השופטת, ד"ר דרורה פלפל, קבעה כי על הבנק היה לגלות לאשה על החובות של בעלה. לדבריה, לבנק חובה למסור ביוזמתו מידע לחותם על כתב הערבות או לנותן לו בטוחה מה המצב הכספי נכון ליום החתימה, וביתר פירוט את גובה החובות שכבר קיימים.

השופטת קבעה כי בנק סביר והגון צריך לדעת כי בהחתימו על ערבויות, התחייבויות ובטוחות, עליו לידע את החותם מה מצבו של הלווה ליום החתימה. לדבריה, הבנק אינו יכול להסתמך על כך כי החייב - בין אם זה הבעל, קרוב משפחה או צד זר - יגלה לצד הממשכן מידע זה, וימלא בכך את מקום הבנק.

"החבות היא של הבנקאי, והוא אינו יכול להטילה על מאן דהוא אחר. במקרה הנוכחי נדהמתי לשמוע כי הבנק לא מודע לחובותיו כלפי נותן הבטוחה, ומנהל את עסקיו כשהוא ער רק לזכויותיו שלו, ולא לאפשרות שגם לנותן הבטוחה קיימות איזה שהן זכויות", קבעה השופטת.

השופטת הוסיפה כי היא הצטערה לשמוע שהבנק לא חשב אפילו שהאשה רלוונטית לדעת על קיום חובות או הוצל"פ, אבל כן רלוונטית לגביית החוב ממנה. לדבריה, גם אשה הסומכת במאת האחוזים על בעלה, היתה לפחות חושבת פעמיים "אילו ידעה כי עם חתימתה, בית המגורים, שהוא מבצרה שלה ושל ארבעת ילדיה, כבר 'חייב' 450 אלף שקל".

בשל כך נעתרה השופטת לתביעה של האשה, שיוצגה על ידי עו"ד שחר ולנר, וקבעה כי שטר המשכנתא עליו חתמה - בטל. "התנהלותה של התובעת, אפילו היתה בה סתירה של גרסאות, עדיין אינה עולה לכדי התנהלותו סותרת החוק של הבנק, שאפילו לא העלה על דעתו שבנוסף לגבייה מהממשכנת, הוא צריך למסור לה איזה דין וחשבון על מצב החובות", ציינה השופטת וקבעה: "המצב הוא ששטר המשכנתא לא ייחשב כחתום על ידה, ולא ניתן יהיה להפעילו כנגדה". (ת.א. 2374/04).