פסיקה עקרונית: נכס בקפריסין הטורקית מוגן מתביעות מצד בעליו הקודמים

תביעות בעלות על קרקעות הן אחת מהסוגיות שאינן יורדות מסדר היום בקפריסין. האי, שהיה מושבה בריטית בין השנים 1878 ועד 1960, חולק בעקבות מלחמת 1974 בין הדרום שבהשפעה יוונית (החלק הגדול, המאוכלס והעשיר יותר, שגם הצטרף לאיחוד האירופי ב-2004) ובין הצפון שבהשפעה טורקית. רבע מיליון תושבים נטשו את בתיהם בצפון וירדו דרומה.

בני הזוג דיוויד ולינדה אורמס נתבעו ע"י קפריסאי ממוצא יווני, שנטש את אדמתו בצפון קפריסין עם כניסת הטורקים, וברח דרומה. האיש טוען לבעלות על הקרקע, עליה בנו בני הזוג את ביתם. אשתקד פסק בית משפט קפריסאי-יווני כי על הזוג הבריטי להרוס את הוילה, להחזיר את הקרקע לבעליה היווני, מלטיוס אפוסטולידס, ולשלם לו פיצויים. בחודש נובמבר האחרון פסק בית המשפט בלונדון כי פסק הדין הקפריסאי תקף ויש לאכוף אותו, אך בשבוע שעבר התקבל ערעורם של בני הזוג בבית המשפט הבריטי העליון.

בא כוחם של בני הזוג אורמס טען בביהמ"ש כי לעניין חשיבות מכרעת לגבי כל עסקאות הנדל"ן בצפון קפריסין. אלפי בריטים שרכשו בתים בצפון קפריסין עומדים תחת תביעות דומות מצד בעלי הקרקעות המקוריים, שברחו מהשלטון הטורקי.

בעל הקרקע היווני, אפוסטולידס, אמר לאחר פסק הדין כי בכוונתו לערער, בתקווה לקבל פסיקה צודקת. הוא אף חויב בפסק הדין לשלם לזוג הוצאות משפט בגובה אסטרונומי של 863 אלף ליש"ט.

הזוג אורמס טוען כי רכש את הקרקע לפי כל כללי החוק המקומי, תמורת 160 אלף ליש"ט. הזוג סיכן את ביתו שלו בלונדון כדי להיאבק על זכותם בקרקע הקפריסאית. "פסק הדין מאפשר לאחרים באותו מצב לרכוש נכסים בקפריסין הטורקית בלי לחשוש מאימת בית המשפט של קפריסין היוונית", נאמר בהצהרה בשם בני הזוג.