כל שנבקש, לו יהי

יש דרכים רבות לסכם את השנה בשוק התקשורת הישראלי. אפשר להביט אחורה ולסמן את האירועים המרכזיים שהתרחשו, אפשר להכתיר את המנצחים, המפסידים המפתיעים והמאכזבים, ועוד כהנה וכהנה. אבל הפעם חשבנו לא לסכם אלא להסתכל לעתיד הקרוב, לשנה הבאה עלינו לטובה (בשאיפה). החלטנו לחרוג מהסיכומים, ובנימה אופטימית לצייר את כל התרחישים הכי ורודים של הצדדים השונים המעורבים בשוק התקשורת: בעלי החברות, המנהלים, העובדים, אנשי הרגולציה - וכן, גם הצרכן.

נכון, הכל כאן הוא בגדר שאיפה לא ניתנת להשגה. מה שנקרא: Wishful Thinking. אבל בכל זאת, רגע לפני שמסכמים שנה ומברכים על שנה חדשה, נעים לחשוב מה היה קורה אם רק דברים טובים היו מתרחשים בשוק התקשורת. עם זאת, אולי ניתן לראות בחלק מהחלומות באספמיה שיופיעו כאן מעין כוכבי צפון לשחקנים בשוק התקשורת, שאיפות שאולי ניתן להגשים, לפחות באופן חלקי.

האחראי המרכזי להגשמת התחזיות האופטימיות הוא כמובן משרד התקשורת. לו יש חלק מכריע בהגברת התחרות בשוק ויצירת סביבה תומכת להתפתחות חברות התקשורת. בשנה העברית החדשה יכול שר התקשורת, אריאל אטיאס, לזרוע זרעי מהפכה של ממש בתפיסת תפקידו של משרד התקשורת בשוק. לא כזה המובל על ידי ההתפתחויות הטכנולוגיות, הצרכים העסקיים ומשרד האוצר, אלא כזה היוצר באופן אקטיבי סביבה תומכת. תשס"ז כמו שלא תהיה.

ניידות מספרים: זריקת מרץ

המהלך שנתקל בקשיים אדירים לאחר שטופל באופן לקוי על ידי משרד התקשורת, ולא זכה לטיפול רציני מקרב מרבית חברות התקשורת, מצליח להתרומם. לקראת אמצע השנה כל החברות מיישרות קו וניתנת אפשרות אמיתית למנויים לעבור מרשת לרשת.

במקום להתגונן, חברות התקשורת, בעיקר הקטנות ובעלות המותג החזק יותר, רואות בשינוי הזדמנות יותר מאיום, ומגבשות מהלכים גדולים כדי למשוך אליהן מנויים חדשים. לאחר תקופה ארוכה של זחילת מחירים כלפי מעלה, בעיקר בסלולר, שוב מוצעים מבצעים אטרקטיביים באמת, פשוטים ונהירים ללקוח.

הנטישה בסלולר עולה, כאשר מנויים מעכלים את הקלות שבה הם יכולים לעבור ממפעיל למפעיל, כשהם משיגים מחיר אטרקטיבי יותר ומשדרגים את הציוד. גם HOT מרוויחה מניידות המספרים, כשקל לה יותר להעביר לשורותיה מנויים שלא מעוניינים לוותר על הקידומת הבזקית שלהם. התחרות שוב מתחממת.

VOB: השוק נפתח

שלוש אותיות שבשנת תשס"ו אמרו משהו רק למומחי התקשורת בישראל. השנה האחרונה הייתה עוד שנה מבוזבזת מבחינת התחרות שיכולות חברות תקשורת קטנות יחסית לענקי הטלקום להכניס לשוק הטלפוניה.

משרד התקשורת אמנם משך את הזמן ולא קידם את האפשרות להעביר שיחות על גבי רשת האינטרנט, אבל בתשס"ז נפל הפור. משרד התקשורת, כבר בשליש הראשון של השנה, פותח באופן סופי את השוק לתחרות באמצעות ה-VOB (Voice Over Broadband).

המשרד מחליט לקבוע מחיר נמוך יחסית של דמי הקישוריות בין הרשתות, ובכך מסייע לשחקנים הקטנים להיכנס לשוק הנשלט על ידי בזק. קווי זהב, שהתמזגה במהלך השנה עם אינטרנט זהב, מתחילה להציע גם שירותי טלפון, ומתחילה להפוך לשחקן נישה בתחום. גם בזק בינלאומי מתחילה לספק את השירות, למרות שהיא מתחרה בזה של החברה האם. במקביל סלקום, גלובקול ופרטנר צוברות מנויי טלפוניה קווית בשוק העסקי, שם התחרות הופכת להיות פרועה מול בזק.

VOD: הטלוויזיה נדלקת

הניסוי הטכנולוגי של yes שהחל בתשס"ו התגלה כמוצלח, והשנה קבע משרד התקשורת כי חברת הלוויין תוכל להעביר שירותי VOD על גבי רשת ה-ADSL של בזק. עוד קבע משרד התקשורת כי בזק תהיה מחויבת לספק את פלטפורמת הפס הרחב גם לספקיות תוכן אחרות, כשנטוויז'ן, שהתמזגה בינתיים עם ברק, קופצת על העגלה ומתחילה בניסוי מוגבל של העברת תכני נישה. גורמים נוספים, גם מחו"ל, מתחילים להביע עניין באספקת תכנים על גבי ה-ADSL. הכניסה של yes לתחום ה-VOD מדרבנת את הכבלים לשפר את איכות התכנים על גבי הפלטפורמה שכבר מתפקדת מזה זמן, ותחרות המחירים בעולם הטלוויזיה הרב ערוצית נדלק שוב.

אטיאס 1: פריצה מהאגף

השר אטיאס מחליט לבצע רפורמה עמוקה במשרד התקשורת, למרות החלטתו שלא להפוך את המשרד המיותר לרשות תקשורת. אטיאס קובע כי מעתה המשרד לא יהיה עוד גורם פסיבי בשוק התקשורת המגיב על אירועים המתרחשים ולא מדביק את הטכנולוגיה, או את המהלכים העסקיים של חברות התקשורת.

אטיאס הציב משימה למשרד לזהות את המגמות בענפי התקשורת השונים ולהגיב לפני ההתפתחויות, כדי לוודא שהתחרות תימשך ולמנוע כשלי שוק עוד לפני שהם נוצרים. אטיאס גם מגלה כי אין אף גוף השומר באופן יעיל על זכויות הצרכן בשוק התקשורת, שהופך מרכזי יותר ויותר לכל אזרח ישראלי, גם מבחינת השימושים וגם מבחינת העלויות השוטפות.

לשם כך מחליט אטיאס על כמה מהלכים. ראשית הוא מקים בתוך המשרד אגף חדש שאחראי על שמירת האינטרס של צרכן שירותי התקשורת. אותו אגף ייקח על עצמו את המשימה לבחון באופן רציף את כל שווקי התקשורת באופן אובייקטיבי כדי לנתח מחירים, איכות שירות וקידמה טכנולוגית של חברות התקשורת במגזרים השונים. פעם בכמה חודשים האגף מפרסם את תוצאות בדיקתו בכל תחום, מסביר לצרכן בדיוק מהו השירות על מרכיביו, מדרג את המחירים ואיכות השירות של כל אחת מהחברות הפועלות בתחום, ובעצם מספק לצרכן ההדיוט את הכלים הטובים ביותר באמצעותם הוא יוכל לבחור את ספקי השירות שלו.

האגף הופך לסיפור הצלחה. משרד התקשורת הגביר את התחרות בין החברות שירצו תמיד להיות המובילות בטבלאות, וייצר שקיפות אמיתית שהיא צורך בסיסי בכל שוק תחרותי בריא. מהלך כזה אפילו לא עלה לו כסף רב, והוא מביא לקפיצת מדרגה אמיתית בתועלת שיפיק הצרכן משירותי תקשורת.

אטיאס 2: משקפת הקסמים

המשרד מקים ועדה מכובדת המורכבת מאנשי המשרד ואנשי מקצוע מהעולם האקדמי ומהעולם העסקי, כדי שיבחנו את עתיד שוק התקשורת הישראלי, ויקבעו עקרונות למדיניות ארוכת טווח שתתאים לשינויים הצפויים בשוק התקשורת בשנים הבאות. הקביעות של הוועדה יאזנו בין הצורך לספק לחברות התקשורת אופק רגולטורי, כדי שיוכלו לפתח את עסקיהן על פי הנחות רציונאליות, ובמקביל הן יהיו מספקי גמישות כדי להתאים את עצמן לשינויים הטכנולוגיים הלא צפויים.

מצופפים שורות

אטיאס גם קוטף את הדיבידנדים על המהלך שלו מתשס"ו להגדיל את הקנסות לחברות התקשורת שמפרות את התקנות והרישיון שלהן. הוא לא ממש עושה שימוש באותן הקנסות, אבל החברות מתיישרות לדרישות משרד התקשורת רק מאימת שוט הקנסות, לאחר תקופה ארוכה של שחיקת מעמד משרד התקשורת.

משרד התקשורת גם מקדם, יחד עם משרד האוצר, הגברה של התחרות בשוק הסלולר, על ידי אישור המהלך להכנסת מפעילים וירטואליים לשוק הסלולר הישראלי. כבר לקראת סוף תשס"ז, מספר גורמים מתחילים למכור שירותי סלולר על בסיס הרשתות הקיימות.

הדור השלישי: חדירה

סוף תשס"ו הצביע על תחילת החדירה של מכשירי הדור השלישי לשימוש הציבור הרחב, ולא רק לחולי הטכנולוגיה. מחיר המכשירים ירד, ההצע גדל, וסוף סוף מאמצי השיווק של החברות נושאים פרי. יחד עם זאת, רק בתשס"ז מצליחות חברות הסלולר למצוא את דרכן אל לב הצרכן מבחינת השימוש בשירותים המתקדמים, ומגלות לאחר תקופה ארוכה של ניסוי וטעייה, את התכנים המתאימים ביותר למנוי. אזרחי ישראל, הידועים בחיבת למכשיר הסלולרי, מוצאים אהבה חדשה - שימוש בשירותי תוכן ניידים. בסוף תשס"ז הם כבר לא מבינים איך יכלו להסתדר בלעדיהם.

סלקום: יש הנפקה

חברת הסלולר מבצעת ברבעון השלישי של תשס"ז הנפקה מוצלחת של החברה בנאסד"ק. למרות החששות שחברת תקשורת ישראלית, שאינה מבטיחה שיעורי צמיחה גבוהים, לא תתקבל בברכה על ידי שוק ההון, סלקום מצליחה להיות מונפקת לפי שווי שוק של 1.6 מיליארד דולר. נוחי דנקנר משלים את הסיבוב שלו בסלקום, והחברה סוגרת מעגל לאחר שנים כל כך רבות של פספוס הזדמנויות הנפקה.

מיזוגים: עוברים לשלב הביצוע

המיזוגים בשוק התקשורת שזכו לעדנה בתשס"ו עוברים לשלב הביצוע ועוברים בסך הכל באופן חלק. קווי זהב ואינטרנט זהב הופכות לחברה אחת, כמו גם נטוויז'ן, ברק וגלובקול. למרות חששות שמיזוגים אלו יביאו להקטנת התחרותיות בשוק התקשורת, הרי שיצירת גופי תקשורת חזקים נוספים דווקא מגבירה את התיאבון שלהן ומביאה לתחרות במחיר ולזירוז הטמעת שירותים מתקדמים.

מחברים את הכבלים

סוף סוף מיזוג מלא ואמיתי בכבלים, לאחר שהבעלים סוגרים עם הבנקים את הסדר המימון. קצת לאחר המיזוג, יצחק תשובה מחליט לרכוש את חלקם של הבנקים בכבלים, באמצעות תבל, והופך לבעל השליטה הדומיננטי בחברה. הצעד הבא שלו הוא השתלטות על פרטנר, לאחר שהוא רוכש את חלקה של האצ'יסון בחברה, וכך הוא הופך לטייקון תקשורת, המתחרה כתף אל כתף בבזק ובאי.די.בי.