השופטת ברק פורשת: "ניסיתי לראות את האדם מאחורי העובד והמעסיק"

אדלר השיב בכך לטענות, כאילו ברק התקדמה במערכת למרות איטיותה בכתיבת פסקי הדין, בזכות בעלה, שהיה תמיד במוקד קבלת ההחלטות. חודש אחרי פרישת בעלה, הגיעה גם השופטת ברק לגיל 70, ובטקס השתתפו גם שופטי העליון, שופטים בדימוס ומ"מ שר המשפטים, מאיר שטרית.

ברק, שנחשבה לשופטת חברתית, אקטיביסטית מאוד (הנשיא ברק העיד שמבין שניהם היא האקטיביסטית האמיתית) ונוטה בבירור לטובת העובדים, כיהנה כ-19 שנים וחצי במערכת. היא החלה דרכה כרשמת בבית הדין האזורי ב-87', ושלוש שנים אחר כך מונתה לשופטת, למורת רוחו של נשיא הארצי דאז, מנחם גולדברג ז"ל.

חמישה ימים לפני מינוי אהרן ברק לנשיא העליון (95'), היא קודמה לארצי, במינוי שעורר סערה ציבורית. כשמינויה עמד בסכנה, אף איים הנשיא ברק להתפטר.

ברק אמרה היום, שמעולם לא אהבה לעסוק בטכניקה בלבד, ולכן נטשה את הקריירה כגנטיקאית מצליחה. "מצאתי במשפט העבודה מזיגה של היגיון ובחינת יחסי אנוש בעבודה ובעסקים", אמרה. "ביקשתי תמיד לאזן בין צרכי העובדים לצרכי המעסיקים, תוך התחשבות בערכי משפט העבודה. ניסיתי לנקות את גישתי משיקולים פורמליים ולהתאימם למציאות המשתנה".

לדבריה, היחסים בין העובד למעסיקו אינם מסתיימים עם כריתת חוזה העבודה, אלא הם שותפים. כמו בעלה, גם היא עשתה שימוש ניכר בעיקרון תום-הלב כדי לסייע לעובדים. "קנה המידה של תום-לב בין צדדים ליחסי עבודה הוא תום-לב מוגבר", ולא רגיל כמו בחוזה מסחרי, ציינה.

היא הזכירה שהגנה על עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח-אדם, ובמיוחד עובדים זרים, שמאבדים בכך את זכויותיהם הסוציאליות, ותקפה את המעסיקים שעושים כן לשם האינטרסים שלהם.

"עם חלוף הזמן ביקשתי להתאים את המשפט למציאות החיים ולאזן בין האינטרסים השונים. ניסיתי לאזן בין הזכות של העובד לעבוד והזכות הניהולית של המעסיק. שתי הזכויות צריכות להיות שוות במשקלן". ובכלל, המוטו שלה היה גמישות, בקריטריונים לקיום יחסי עובד-מעביד ובדרישות הפורמליות להסכמים קיבוציים, והכל "על-מנת להתאימם למציאות".

בנוגע לסוגיית ההפרטה אמרה: "ניסיתי תמיד לראות את האדם מאחורי העובד ואת האדם מאחורי המעסיק, תוך התחשבות בשינויים החברתיים בעולם, בהפיכת העולם לכפר גלובלי בו מתקיימת ניידות של מפעלים ועובדים. עובדים אינם פיון על לוח שחמט שניתן להעבירו ללא התחשבות ברצונו".

הנשיא אדלר אמר, כי "במרכז פסיקותיה עומד במלוא הדרו כבוד האדם, כבודם של העובד, המנהל ומקבלי קצבאות וכל אלה בראי אהבת הזולת". אדלר ציין כי "אליקה היא משפטנית חריפה, שופטת אמיצה, נאמנה להשקפת עולמה", ש"לא היססה להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית חקיקת משנה, מדיניות והחלטות של השלטון".

בסיום דבריה אמרה ברק: "אני נפרדת מהשיפוט. אני לא נפרדת ממשפט העבודה וממשפחת בתי הדין לעבודה". בהמשך אמרה ל"גלובס" כי בכוונתה לכתוב בנושאים שהצטברו אצלה ואולי לכתוב ספר עם בעלה בנושא "היבטים חוקתיים במשפט העבודה", וכן לטייל ולבלות עם המשפחה.