פורטפוליו / יוסי עוזרד

להבות הבשן: נולדתי בקיבוץ בתקופת השומר הצעיר, עם חברת ילדים, חינוך פרוסי של משמעת ואחריות. ראיתי בזה רק את הטוב.

בלדה לעוזב קיבוץ: אני אחד הבנים הראשונים שעזב, כמה ימים אחרי השחרור כמ"פ בנח"ל. למה? היו בקושי בנים בגילי, ולא ראיתי למה אני חוזר.

רות: אימא שלי. עברה את מלחמת-העולם השנייה תחת זהות בדויה ולא דיברה על התקופה ההיא, עד שהבנות שלי הכינו עבודות שורשים.

"נערה ושמה רנה": ספר שכתבה במשך שנתיים יחד עם אבא, והודפס בפעם השנייה בתיווכי. זה לא נתפס שהאימא שאתה מכיר עברה את כל זה.

דדי ז"ל: אבא. היה הגנן של הקיבוץ. לפני ארבע שנים, כשהיה בן 81, בריא ומתפקד לחלוטין, נסע על טרקטור שהיה רתום לעגלה, עשה סיבוב חד מדי ונמחץ למוות מתחתיו. הוא השאיר בחדר את העיתון פתוח, ליד חצי פרוסת לחם וכוס קפה.

התמודדות: תחושת ההחמצה הגדולה היא בשביל אימא. השנים האחרונות שלהם היו נפלאות.

אחים: אנחנו ארבעה. כשהתאומים, הצעירים, אוהד וחובב, היו בני ארבע, הייתי חייל. רענן נפצע קשה ביום כיפור. יש לו ברך מלאכותית, והכושר הכי גבוה מכולנו.

ליסה שילוח: אהבת חיי. במאית מוכשרת, שסרט דוקומנטרי שלה, "פירמידה אנושית", התחרה בפסטיבל חיפה. אנחנו שש שנים ביחד, מגדלים את שני ילדיה וארבעת ילדיי.

גלי צה"ל 1: אחרי הצבא הדרכתי במחנות קיץ של הקהילות היהודיות בארצות-הברית. אחת המדריכות, יעל דן, אז הורוביץ, שאלה, איך אתה לא נכנס לעיתונות עם כזה ידע כללי. כשחזרתי לארץ נבחנתי בתחנה, ואלון שליו קלט אותי.

ניים דרופינג: עבדתי עם ראודור בנזימן, צחי הנגבי, עדי טלמור ושמואל נחושתן, סדירים בני 20. אילנה דיין, ירון דקל וגיא זהר היו חיילים שלי.

תוכניות: הקמתי עם נחושתן את "שעתיים משתיים", ואת "השירותרום", שאני מצטער שבכלל נולד, וניהלתי את חברת החדשות של התחנה. במשך 16 שנים הגשתי את "הולך בחצות", שירדה לפני חמש שנים.

רות סוף: חבל לי שממקום תמים ונאיבי, בלי טיפת פוליטיקה, ועם הרבה כישרון ויכולת, גלי צה"ל הפכה למקום עמוס תככים שאי-אפשר להזדקן בו. אין בי געגוע.

ערוץ הספורט: כשקמו חברות הכבלים, רשת הקימה את ערוץ הספורט, ואני הפקתי אותו כפרילנסר. אני חולה ספורט. צופה בליגת האלופות ובקיא בפרטי טריוויה שוליים.

חברת החדשות: אלון שליו הציע לי להיות המפיק של החברה. באופן טבעי נשאבתי לצד הטלוויזיוני, ושלום קיטל לעיתונאי. סחבתי שם כמעט שנה.

ICP: בתקופתי כמנכ"ל עשינו את יאיר לפיד, גיא פינס, שבתות וחגים. המפעל הכי משמעותי היה ייסוד הפקות המקור. בארבע שנים שם הפקתי יותר דרמות מהטלוויזיה הישראלית מאז הקמתה.

yes: גרמה לשיפור המוצר, אבל הביאה את המשק לתחרות לא הגיונית, שמביאה להפסדים של מאות-מיליונים. אומנם חברות הכבלים הן ביתי השני, אבל כיזם, אין לי בעיה לעבוד עם הלוויין.

יסמין: הבנתי שיש חלון הזדמנויות צר להקמת ערוצי טירינג שיתחרו בלוויין. בנובמבר הקמתי את העסק, ובסוף יולי הכבלים העלו את זה לאוויר. ניצלתי את הקשרים שלי עם וורנר, סוני, פראמונט ודיסני, כך שאנחנו עובדים עם כולם, מלבד פוקס. בשבוע שעבר חתמנו עם HBO על הסכם תוכן לשידור ב-VOD.

אמנות: יש לי אוסף גדול שכולל את מיכל נאמן, מיכל היימן ואורי שכנר.

סיפור חצי רוסי: הפיצ'ר הראשון למבוגרים של חברת ההפקות שלי "יולי אוגוסט", שעלה לאקרנים בסוף-שבוע האחרון.

"הסמויה": סדרת מופת מדהימה ליודעי ח"ן.

תפיסת עתיד: יזמות בתחום האינטרנט, וחזרה לכתיבה פרוזאית.