בימ"ש השלום אישר הסכם מקרקעין שנחתם בע"פ

שופט בית משפט השלום בחיפה, מנחם רניאל, קבע באחרונה בפסק דין יוצא דופן כי הסכם מקרקעין שנחתם בעל-פה לפני כ-33 שנה תקף, וזאת למרות שלא הוצגו בפני בית המשפט מסמכים רשמיים המעידים על הזכויות בקרקע.

פסק הדין ניתן בתביעה של תושב הכפר הדרוזי עוספייא נגד שכניו, בטענה שהאחרונים פלשו לאדמתו, סללו בה שביל ובהמשך בנו עליה גדר.

הנתבעים טענו, באמצעות עו"ד ירון בן עזרא, כי בשנת 73' רכשו מאימו של התובע חטיבת קרקע בשטח כדונם, ושילמו עבורה כ-16 אלף לירות. עסקה זו לא נרשמה בכתובים, ואף לא דווחה כחוק לרשויות, ובכללן לטאבו. התובעים טענו עוד כי בשנת 76' שבו ורכשו מהמנוחה בעסקה שבע"פ שטח נוסף, צמוד לשטח שנרכש בעסקה הראשונה, תמורת 4,000 לירות.

בעוד שני הצדדים הסכימו בפני בית המשפט בדבר זכויות הנתבע בשטח שנרכש בעסקה הראשונה, טען התובע כי אינו מכיר את העסקה השנייה, וכי זו לא התקיימה מעולם.

השופט קבע בפסק הדין כי העובדה שהתובע אינו מכיר עסקה שכזו, אינה מצביעה בהכרח על כך שהיא לא התקיימה. השופט הסביר את קביעתו בכך שהתובע היה נער בעת ביצוע העסקה, ולא בהכרח היה "איש סודה" של אימו.

השופט קבע עוד כי שוכנע שעסקה זו אכן התקיימה. משכך, קבע כי בעסקה השנייה נמכרו לנתבעים 250 מ"ר, וכי סך השטח שנמכר להם הוא 1,250 מ"ר. (ת"א 17278/04).