גורם משפטי בכיר על תיק ארנון-פיוטרקובסקי: "מישהו אחד פה משקר"

"אני מתייחס למניות הרגילות של החברה. אני מתחייב להעביר לך את מחצית המניות מייד לכשתבקש זאת, בכפוף לקבלת הסכמת בעלי מניות אחרים". כך כתב עוד ב-1996 מנכ"ל הבנק הבינלאומי ויו"ר סלקום לשעבר, שלמה פיוטרקובסקי, למי שהיה יו"ר הבנק, עו"ד יגאל ארנון. בעיקר בשל המשפט הזה, תובע כיום ארנון את חברו לשעבר, וטוען כי מחצית מ-2% ממניות סלקום שמחזיק פיוטרקובסקי, המוערכות ביותר מ-40 מיליון דולר, מוחזקות עבורו בנאמנות והוא דורש לקבלן כעת.

"מדובר בתיק פשוט יחסית. לפחות מישהו אחד פה משקר", אמר באחרונה גורם משפטי בכיר, העוקב באדיקות אחר ההתפתחויות בתיק. בינתיים, לא ברור ידו של מי תצא על העליונה, אולם לאחר שפיוטרקובסקי אישר אמש את חתימתו על מה שארנון טוען שהוא מסמך הנאמנות, אומרים בסביבתו של ארנון כי זו הגרסה השישית של פיוטרקובסקי בסאגה הזו. מנכ"ל הבינלאומי לשעבר מכחיש כמובן ששינה גרסאות, וטוען כי גרסתו עקבית.

היחסים בין פיוטרקובסקי וארנון, שהיו במשך שנים נציגי משפחת ספרא בישראל, התערערו בעקבות משפט בזק, בו הם משמשים עדים מרכזיים. במהלך המשפט ניצת גם הסכסוך בין השניים בעניין הבעלות על 1% ממניות סלקום. ארנון טוען כי פיוטרקובסקי מחזיק בעבורו בנאמנות את המניות ואילו האחרון מכחיש זאת וטוען כי הוא הבעלים הבלעדי. עוד לפני הגשת התביעה, החלו חילופי מכתבים בין ארנון לפיוטרקובסקי בנוגע למניות סלקום, ואף התקיימה פגישה טעונה מאוד ביניהם.

הטענה העיקרית של ארנון, המיוצג ע"י עו"ד רם כספי (ארנון העביר לו את הייצוג "כדי שלא אקבל אירוע לב"), המסתייע בעו"ד ברק טל ממשרד ארנון, היא שבשנות ה-80 החזיקו קבוצת ספרא וקבוצת בלסאות' במניות סלקום, ומשפחת ספרא ביקשה לשתף במיזם כמה ידידים ישראלים, ובהם ארנון ופיוטרקובסקי. לדבריו, לכל אחד מהם הוצע לרכוש 1% ממניות סלקום, כנגד העמדת "הלוואת בעלים".

על קצה המזלג, ארנון טוען כי במסגרת רה-ארגון שהפכה את החזקת המניות לישירה (ולא בשרשור), הוא החליט להעלות על הכתב את הנאמנות עליה הסכימו בעבר. פיוטרקובסקי, לדברי ארנון, חתם על הסכם הנאמנות לא לפני שביקש ממנו להוסיף בכתב יד התייחסות לאפשרות שהעברת מניות הנאמנות לארנון תהיה אירוע החייב במס.

שלל גרסאות?

פיוטרקובסקי, המיוצג ע"י עוה"ד חגי שלו ואיזי הולדשטיין, טוען כי ארנון סירב בזמנו לרכוש 1% מסלקום. "כפי שאתה יודע", כתב לארנון, "דחית בשעתו את הצעתו של ג'וזף ספרא, בטענה שאתה 'זקן מדי'. לפיכך, ובהמשך לכך, הציע לי ג'וזף ספרא את מלוא 2% המניות בסלקום".

שלל הגרסאות של פיוטרקובסקי (ר' טבלה), לטענת מקורבי ארנון, נטענו בהתכתבויות בין הצדדים, התכתבויות בין פרקליטיהם ובעדויות בבית המשפט. תחילה, הם אומרים, פיוטרקובסקי הכחיש באופן גורף כל סיכום או הסכם באשר למניות סלקום. חודשיים אחר כך, הוא כבר אישר כי בינו לבין ארנון אכן נערך הסכם בקשר עם מניות סלקום, אלא שאין מדובר בהסכם נאמנות אלא בעסקת פאנטום לשיתוף ברווחים.

בגרסה השלישית, לדבריהם, עסקת הפאנטום פשטה כסות מחייבת והפכה לעסקת מתנה, התלויה ברצונו הטוב של פיוטרקובסקי. בגרסה הרביעית לכאורה, שהובאה בכתב ההגנה של פיוטרקובסקי, לא היה זכר לעסקת הפאנטום. פיוטרקובסקי מכחיש בכתב ההגנה את הנאמנות וחתימה כלשהי שלו על הסכם הנאמנות, ואף רומז שארנון זייף את חתימתו.

בדיון שהתקיים בספטמבר בפני הנשיא אורן גורן, אמרו עוה"ד שלו והולדשטיין כי פיוטרקובסקי חתם על כתב הנאמנות, אך נערכו בכתב הנאמנות שינויים לאחר החתימה (גרסה חמישית לכאורה). "אני אסביר למה הכוונה שנספח א' לא נחתם", אמר שלו. "גם כשנספח או חלק ממסמך מסוים נחתם, עדיין אם נערכים בו שינויים או תוספות ללא ידיעתו של זה שחתם על המסמך, מבחינתנו זה זיוף מסמך".

הנשיא גורן, שהחל לאבד סבלנות, הורה לפיוטרקובסקי להשיב בתצהיר באופן ממוקד לשאלה האם חתם על המסמך או לא. "מעולם לא חתמתי על מסמך הכולל תוספת בכתב יד את חתימת עו"ד ארנון", הוא השיב, אך ציין כי החתימה נחזית להיות חתימתו.

גורן חייב

אבל גם זה לא הבהיר מספיק את העניין. גורן חייב את ארנון ופיוטרקובסקי להתייצב בדיון שנערך אתמול. כשנחקר פיוטרקובסקי על תצהירו, הוצג בפניו המסמך המקורי שהיה בידי ארנון. "מעולם לא ראיתי את הנייר הזה ולא חתמתי עליו", אמר פיוטרקובסקי, וטען שארנון רימה אותו כשהחתים אותו בין שלל מסמכים, מבלי ששם לב על מה הוא חותם.

בסביבתו של ארנון לא מבינים איך בתצהיר אומר פיוטרקובסקי שחתם על המסמך בלי שהוספו הדברים ע"י ארנון, אחרי שבעבר טען שלא חתם עליו כלל, וכעת הוא טוען שחתם על המסמך בשל "תרגיל" שעשה לו ארנון.

"הגרסה עקבית"

עוה"ד שלו והולדשטיין מסרו בתגובה: "עמדת פיוטרקובסקי עקבית. הוא טען מלכתחילה שלא נתן כל התחייבות לארנון, וכתב ההגנה מהווה מענה רק לתביעת ארנון. יצירת נאמנות מחייבת את הסכמת סלקום ובעלי מניותיה ודיווח. המילה 'נאמנות' מופיעה רק בטקסט בכתב יד של ארנון, שהוסף למסמך מודפס (נספח א'). החלק המודפס אינו מאזכר כלל את הנאמנות.

מאחר שכתב ההגנה מהווה מענה לכתב התביעה לא הרחיב שלמה פיוטרקובסקי את התיאור הנוגע למערכת יחסיו עם עו"ד ארנון מעבר למענה ישיר. יש לזכור שלא ניתן לטעון טענות עובדתיות חלופיות ולכן לא היה צורך להתייחס לטענות אפשריות שלא נטענו.

במהלך המשפט ובמסגרת ההליכים המוקדמים נמצאו אלפי עמודי מסמכים התומכים בגרסת פיוטרקובסקי שבכתב ההגנה ואלו יוצגו בבית המשפט. בתשובות לשאלון, נאלץ ארנון להודות בבעייתיות שבטענת הנאמנות. עתה מנסה ארנון לשנות את גרסתו וטוען "שאין זה משנה אם מדובר בנאמנות או בהתחייבות שבין הצדדים". ניסיון לשינוי גרסה כזה כיום איננו אפשרי, וממילא לא ניתן במשפט לטעון טענה עובדתית חלופית. בכך, ככל הנראה, מנסה ארנון להיחלץ מגרסתו המקורית".

פיוטרקובסקי חושף

באמצעותם, חושף כאן לראשונה פיוטרקובסקי את גרסתו המלאה לאירועים. "אחרי שסלקום נחלצה מהמשבר אליו נקלעה ב-95', פנה אליו ארנון מספר פעמים, תוך הבעת תסכול על החמצתו את ההזדמנות העסקית לרכוש 1% מסלקום. פיוטרקובסקי הביע בפניו נכונות, שאיננה התחייבות, לשקול העברת סכום כספי לארנון אם אכן ייווצרו לו אותם רווחי עתק, ורק לאחר שישלים את מכירת כל מניות סלקום. 'עסקת הפאנטום' מתארת העברת כספים מתוך רווחים, אם שלמה פיוטרקובסקי יחליט לפי שיקול דעתו.

"פיוטרקובסקי מעולם לא היה מחוייב להעביר כספים כלשהם לארנון ולא התחייב לוותר על שיקול הדעת. ממילא, גם לא דרש ולא קיבל כל תמורה עבור נכונותו זו. כל המכתבים בעניין זה עקביים לחלוטין. במסגרת ההתכתבות, היתה התייחסות לזכויות ארנון, לשיטתו הוא. נאמר שם, שגם לשיטת ארנון אין לו זכות כלשהי כלפי פיוטרקובסקי. זאת, בין אם משום שארנון הפר את התחייבויותיו (לשיטתו) בכך שלא קיים את החלק המיוחס לו לפי המסמך שהציג, ובין אם לשיטת ארנון ניתנה לו התחייבות ללא תמורה מצידו, כלומר 'מתנה'".

הגרסה מתיישבת עם העובדה שפיוטרקובסקי מעולם לא חתם על מסמך הנושא תוספת בכתב יד ושמעולם לא חתם על מסמך שיוצר נאמנות או התחייבות כלפי ארנון. ולכן, ככל שהחתימה על הנספח היא אכן של פיוטרקובסקי, היא הושגה במירמה".