ההורים לא אשמים

מה התירוץ של ההורים? אה, כן, הם בעבודה. לפי דעתם של אנשי הרשות, בכל פעם שהילד שלכם חוזר הביתה מבית הספר, רוצה ללכת לחבר, לגינה או לכל מקום אחר, עליו לדאוג לכך שאחד מהוריו ילווה אותו למקום. זה מגוחך, לא ריאלי, ומקומם. יש הורים רבים בישראל שלא יכולים לעמוד בכך. כעת הם הופכים כביכול להורים "רעים".

יש דבר מעוות בתפיסה של הגוף שהיה אמור להוביל את המאבק למען תחבורה בטוחה. אין עוררין על כך שנפח התנועה הגדול בתוך הערים הפך את הרחובות לפחות בטוחים. הפתרון, על-פי תפיסת הרשות למלחמה בתאונות הדרכים, הוא לסלק מהרחובות את הילדים, או להצמיד להם מלווה.

לפי תפיסה זו, אם יש בעיה של תקיפות מיניות ברחובות, על הנשים להישאר בבית או לקבל ליווי של גבר מהימן כדי להבטיח שלא ייתקפו. הטלת האחריות על הקורבן אינה צודקת. הטלת העלות הכלכלית על מי שעלול לסבול מההשפעה החיצונית נוגדת את הרעיון של יעילות כלכלית.

כדי למנוע פגיעות בילדים בתוך הבית ממליצים ארגונים כמו "בטרם" להפוך את הסביבה הביתית לבטוחה יותר עבור הילדים. דבר דומה צריך להיעשות גם בסביבה העירונית - עלינו לדאוג שהיא תהיה בטוחה יותר עבור הולכי רגל בכלל ועבור ילדים בפרט. התשובה לכך היא פשוטה מחשבתית גם אם לא נוחה מבחינת הרגלי המחשבה שלנו. אין סיבה שבתוך הערים תהיה נוכחות מאסיבית כל כך של מכוניות. אין סיבה שכל רחוב יהיה נגיש לתנועת מכוניות, ושהמרחבים הבטוחים להולכי רגל, יהיו מצומצמים כל כך.

המכוניות הפקיעו את המרחב הציבורי של העיר מבני האדם, ודבר זה נראה כיום כמובן מאליו. אך התנועה העירונית בכלי רכב אינה יעילה מבחינה תחבורתית או כלכלית והיא בזבזנית בעוד מובנים רבים אחרים: בחיי אדם, בעצבים, בשטח, ובהשפעות חיצוניות כמו רעש וזיהום אוויר.

האם היא כורח המציאות? העיר ונציה, שבה מבקרים מילוני אנשים כל שנה, וגרים בה עשרות אלפי אנשים, נבנתה באופן שלא מאפשר להכניס מכוניות לתוכה. כך גם רובה של העיר העתיקה בירושלים. הדבר לא מונע ממקומות אלה להיות שוקקים וחיוניים כמו אזורים עירוניים אחרים.

למעשה, הצפיפות האנושית, הקשר הבין אישי והספונטניות המאפיינת ערים אלה, הופכות אותן לנעימות וידידותיות יותר לתושבים ולסביבה מאשר ערים ידידותיות לרכב כמו לוס אנגל'ס או ברזיליה.

אפשר להתחיל בצעדים קטנים יותר, כמו סגירת רחובות למכוניות (כמו המדרחוב של נחלת בינימין בתל-אביב), ופיתוח תשתיות להפיכת חווית ההליכה ברגל לנעימה ובטוחה יותר. נגמרו התירוצים, בטיחות תחברותית היא לא רק עניינו של כל פרט ופרט אלא גם של הרשויות.

הכותב מהפורום הישראלי לכלכלה בת-קיימא,

מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית