תיק המניות האופטימלי של המשקיע הישראלי בשווקים המתעוררים הניב בין ינואר 1999 למאי 2006 תשואה שנתית ממוצעת של 37%, לעומת תשואה שנתית ממוצעת נמוכה של 3% בלבד שהניבה ההשקעה בשווקים המפותחים.
הדברים עולים מסימולציה שביצעו שני כלכלנים בכירים בבנק ישראל, אילן סוציאנו ומיכל זילברברג, מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח. ההשקעה במדד ת"א 100 הניבה באותה תקופה תשואה שנתית ממוצעת של 19%.
הכלכלנים סוציאנו וזילברברג סבורים, כי פיזור בינלאומי של תיק המניות למשקיע הישראלי, היה מניב את התשואה הגבוהה ביותר במונחים ריאליים בתקופה שנבדקה.
ההרכב האופטימלי של תיק המניות הבינלאומי בתקופה שבין ינואר 1999 למאי 2006, לפי סוציאנו וזילברברג, היה השקעות בבורסות של המדינות הבאות: סלובקיה - 33%, רוסיה - 23%, פרו - 12%, צ'כיה - 9%, הודו - 8%, מצרים - 3%, ישראל - 11%.
אתמול (ב') קבע בנק ישראל, כי תיק המניות האופטימילי עבור המשקיע הישראלי בשוקי חו"ל מורכב ברובו מהשקעות במניות של שווקים מתעוררים בהיקף של 89% ובהשקעות בשוק המניות בתל-אביב בשיעור של 11%. תיק המניות האופטימלי לישראלי אינו כולל מניות של שווקים מפותחים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
