מצעד הגאווה

עו"ד אירית רייכמן, בעלת משרד בירושלים ואחת הפרקליטות המוכרות בתחום דיני המשפחה, ייצגה אישה, שבית המשפט לענייני משפחה בירושלים סירב לפסוק לה מזונות זמניים. האישה הגישה בקשת רשות ערעור למחוזי, ושם נחלה הצלחה, לאחר שהשופט משה דרורי פסק לה מזונות זמניים, כדי שמצבה הכלכלי הנחות לא ישחק לרעתה במו"מ מול הבעל. "במו"מ לגירושין ובהליכים המשפטיים שבין בני הזוג, מפרוץ הסכסוך ועד הגירושין עצמם, מן הראוי שכל אחד מבני הזוג יימצא באותו מצב כלכלי", קבע דרורי.

רייכמן ייצגה את האישה בהליך יחד עם עו"ד זיוה פוקס, עורכת דין שכירה שעבדה במשרדה במשך כמה חודשים. רייכמן היא עורכת דין ותיקה יחסית. בעבר שימשה כיועצת משפטית למנהלי מינהל מקרקעי ישראל, בימיהם של משה ליפקה ומאיר שמיר. כמו כן, היא עבדה מספר שנים במשרדו של עו"ד אמנון רוזנשטיין ז"ל, ועסקה שם בעסקאות מקרקעין. מאז 87' היא בעלת משרד פרטי קטן בירושלים, המתמחה בדיני משפחה, גישור ומקרקעין.

למרות ההישג המשפטי, לרייכמן הפריע משהו. בכותרת פסק הדין צויין, שהמערערת (שהוגדרה כ"פלונית") מיוצגת ע"י עוה"ד זיוה פוקס ואירית רייכמן. האחרונה חשה מקופחת מכך שעורכת הדין השכירה שלה מוזכרת לפניה בשורת המייצגים. כשבוע אחרי שניתן פסק הדין, היא שיגרה למזכירות בית המשפט מכתב, בו נאמר: "אודה לכם אם תוכלו לשנות את שמות עורכי הדין אשר רשומים בכותרת פסק הדין כמייצגים את המערערת, ולרשום רק את שמה של הח"מ, עו"ד אירית רייכמן, בלבד".

רייכמן מנמקת את בקשתה בכך, שהלקוחה פנתה אליה "בעקבות המוניטין שלי בתחום דיני המשפחה מזה שנים רבות". המכתב מוסיף ומסביר כי כל האחריות לטיפול בתיק, ההובלה שלו, הבדיקה המשפטית, נעשו כולם ע"י רייכמן, כבעלת המשרד. בהמשך, היא מציינת שמאחר שבעבר לא צויינו שמות של עורכי דין נוספים, בפסקי דין של המשרד שפורסמו, הרי שלדבריה "קיימת חשיבות עליונה שתהיה עקביות ואחידות במשרד בנושא, כדי שלא תהיה פגיעה בעורכי דין אחרים".

המזכירות העבירה את הבקשה לשופט דרורי. עד שמונה לכס השיפוט ב-2001, דרורי עבד בעצמו בפרקטיקה במשך 26 שנה, ועסק רבות גם בתחום דיני המשפחה. מהחלטתו נראה, שהוא בעצמו לא ידע איך "לאכול" את הבקשה. "המכתב, שהוא מעין בקשה", כתב בהחלטתו, "לא הוגש על-פי סדרי הדין. אף-על-פי-כן, אדון בו כמו בקשה".

"הבקשה האופרטיבית היא למחוק את שמה של עו"ד פוקס זיוה, שהינה עו"ד מתחילה בתחום זה, ולהשאיר את שמה של עו"ד אירית רייכמן בלבד", הוסיף, וציין שלא ראה צורך לבקש את תגובת הצד השני להליך. תחילה, ביקש דרורי לראות אם הוא מוסמך עקרונית לסייע לרייכמן. "לא מצאתי כל סימוכין משפטיים, המאפשרים לבית משפט לשנות פסק דין שנתן", קבע. "המקור היחיד לשינויים לאחר מתן פסק הדין הוא סעיף 81 לחוק בתי המשפט, אך הוא מאפשר תיקון טעות בפסק הדין כאשר מדובר בטעות לשון, טעות חישוב וכדו', ולא מצאתי כי הבקשה שבפנינו נכנסת לד' אמותיו של סעיף זה".

ובכל זאת, דרורי עיין בתיק הערעור, ומצא "כי כל המסמכים הוגשו לבית המשפט תחת הכותרת של המבקשת, המיוצגת ע"י עו"ד אירית רייכמן ו/או זיוה פוקס ו/או שלי רוזמן". גם מכתב הבקשה של רייכמן נכתב על נייר לוגו של המשרד, שבו מופיעים שמותיהן של שלוש הפרקליטות. מעבר לכך, הוא אף מצא שבאחד הדיונים שהתקיימו בתיק כתוב שבאי-כוח המבקשת הם עוה"ד זיוה פוקס ואירית רייכמן. "בנסיבות אלה", קבע דרורי, "השמטתה של עו"ד זיוה פוקס היתה פוגעת בפוקס, שהתייצבה לדיון ושמה מופיע בפרוטוקול, כאמור".

הוא ציין, שלפי אותו פרוטוקול, "גם מטעם המשיב, הופיעו שתי עורכות דין - אלונה פרידמן ומיכל דלין-פרימרמן, ושמן הופיע בפסק הדין מבלי להיכנס לשאלה של היררכיה בין שתי עורכות דין אלה". לדבריו, "בניגוד לאמור בבקשה, הנוהג של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, הוא כי במקרה שבו מופיעים מטעם צד אחד מספר עורכי דין, שמות כולם כלולים בפרסום".

"בקשה זו", הוסיף השופט, "מוטב היה שלא תוגש, משתוגש. אך משהוגשה, היא חייבה החלטה שיפוטית. בטוחני כי יימצאו שופטים לא מעטים אשר במקרה זה יטילו על המבקשת, עו"ד רייכמן, הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הגשת בקשה חסרת בסיס כזו. ברם, אינני נוהג כך, שכן מקובלים עליי דברי חז"ל, לפיהם 'אין עונשין אלא אם כן מזהירין תחילה', ומאחר שבמקרה זה לא היתה אזהרה, אין מקום להטיל הוצאות על המבקשת".

עו"ד רייכמן אומרת בתגובה, כי היא פנתה "במכתב פרוצדורלי למזכירות בית המשפט ולא הגשתי כל בקשה לשופט. במידה שהמזכירות היתה מציינת כי השינוי דורש מעורבות של השופט, הייתי מסירה את בקשתי ולא מוצאת לנכון להגיש בקשה מסוג זה לשופט". לדבריה, פנייתה נבעה משני שיקולים: "האחריות לכל הטיפול בתיק, כמו גם השיקולים בנקיטת המהלכים המשפטיים, נעשים באופן בלעדי על ידי. המשמעות היא כי אני נושאת באחריות, בכל המשתמע מהטיפול בתיק". השיקול השני הוא "הקפדה על איזון ואחידות בין עורכי הדין השכירים במשרד המשתתפים בטיפול בתיקים, בכל הקשור לתרומתם, מאחר שבעבר לא צויינו שמותיהם של עורכי הדין הנוספים". *