החלטה מהפכנית: זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל יוכרו כנשואים במרשם האוכלוסין

בג"ץ הורה היום (ג') לפקיד הרישום במשרד הפנים לרשום חמישה זוגות הומוסקסואלים כנשואים. פסק הדין התקבל ברוב דעות של שישה שופטים - הנשיא בדימוס, אהרון ברק, הנשיאה דורית ביניש, אליעזר ריבלין, איילה פרוקציה ואסתר חיות, מול דעתו הנוגדת של השופט אליקים רובינשטיין, הסבור שיש להטיל על המחוקק להכריע בסוגייה.

חמש הזוגות - יוסי בן ארי ולורן שומן, יוסף בר-לב וירון להב, ג'ונתן הרלנד ואייל וולהאוך, ראסל לורד ואברהם עוזרי ושלומי רמז ותומר מור, ערכו בקנדה טקס נישואין אזרחי. עם שובם לישראל, הם פנו לפקיד הרישום במשרד הפנים וביקשו לשנות את רישומם במירשם - מרווק לנשוי. פקיד הרישום סירב לבקשה ובעקבות כך הוגשה העתירה לבג"ץ.

את פסק הדין העיקרי כתב אהרון ברק, שכתב, בין היתר: "העותרים הם גברים אזרחי ישראל ותושביה, שציינו, כי הם מקיימים חיי משפחה עם בני זוג ומנהלים משק בית משותף. ממשרד הפנים נמסר להם כי נישואים שכאלה אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל ולפיכך, לא ניתן לרושמם בקובץ המירשם".

המדינה טענה במהלך הטיעונים בבג"ץ, כי אין מקום לרישום נישואים של בני זוג מאותו מין שנערכו במדינה זרה. העותרים הבהירו, כי הם אינם מבקשים הכרעה בשאלה, האם נישואיהם בקנדה תקפים בישראל וגם המדינה לא ביקשה להכריע בשאלת תוקף הנישואים. בג"ץ נדרש להכריע בשאלה האם על פקיד הרישום לרשום את השינוי במירשם על בסיס תעודת הנישואים שהם הציגו לו מטורונטו שבקנדה ולא לבחון את תוקף הנישואין בארץ.

ברק דחה את טענת המדינה, לפיה נישואין בין בני זוג מאותו מין מהווה תבנית משפטית של נישואין, שאיננה מוכרת בישראל. הוא קבע, כי מירשם האוכלוסין לא נועד להכריע בשאלת קיומן או העדרן של תבניות משפטיות. "מירשם התושבים מוסר נתונים סטטיסטיים על התרחשויות אישיות כגון לידה, מוות, נישואין, גירושין ולא ראוי שבשדה הרישום ייערך המאבק המשפטי בקשר לסטטוס האישי".

ברק ציין עוד, כי לא מונחת בפני בג"ץ השאלה להכיר בנישואין בין בני זוג מאותו מין שנערכו מחוץ לישראל וכאשר שאלה זו תתעורר היא תיבחן על פי-הכללים המקובלים של המשפט הבינלאומי הפרטי. "כל שבג"ץ מבקש לפתור היא שאלת הרישום ולא הכרה בנישואין", הוא הבהיר, "מאחר שלמירשם האוכלוסין מעמד סטטיסטי רישומי ותפקידו של פקיד הרישום הוא באיסוף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המירשם, עליו לרשום את העולה מהתעודה הציבורית, המוגשת לו ע"י העותרים, לפיה העותרים נישואים".

פסק הדין מציין כי ההלכה זו נפסקה כבר למעלה מלפני 40 שנה והרישום כשלעצמו איננו משנה סטטוס. שיקול דעתו של פקיד הרישום הוא מצומצם ובהעדר חשד בדבר אמיתות התעודות המוצגות בפניו עליו לרשום את העותרים כנשואים.