"פקיד ממש בכיר אמר לי בשקט: יום אחרי שיקרה אסון גדול, הכל ייפתר"

שי חרמש, תושב כפר עזה, מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת השילטון קדימה. במונולוג מצמרר הוא מדגים עד כמה לשלטון בישראל לא אכפת מבעיית הקסאמים: "אחד מפקידי הממשלה אמר לי ביוהרה: 'מה יעזור חדר ביטחון ביתי, אולי מחר ייפול קסאם על האוטו או ברחוב?" > סטלה קורין-ליבר

"ההצעה של מנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי לשים 900 מיליון שקל בפיתוח מערכות אנטי רקטיות ולא לשים 350 מיליון שקלים בבניית חדרי ביטחון בישובי עוטף עזה היא התרת דמן של 4,400 משפחות בקו העימות, והעמדתם כבני ערובה במטווח ברווזים, עד אשר יפותחו המערכות הללו ויהיו מבצעיות בעוד חמש, שש או יותר שנים". אומר חבר הכנסת מקדימה, שי חרמש בתגובה להצעת אשכנזי בישיבה שהתקיימה ביום ראשון השבוע בלשכת ראש הממשלה.

חרמש, איש קיבוץ כפר עזה, הישוב הכי קרוב לבית חנון, שישן שכבר כמה שנים תחת קסאמים. הוא חבר וועדת כספים, ראש הלובי לנגב. בעבר כיהן כראש המועצה המקומית שער הנגב במשך 15 שנה.

"אני מפחד לחשוב שאין חדרי ביטחון בישובי עוטף עזה ושדרות רק כי עוד לא קרה אסון מספיק גדול שיזיז את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, שר האוצר אברהם הירשזון, מנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי והממונה על התקציבים באוצר קובי הבר, לשים 350 מיליון שקלים לבניית חדרי ביטחון בבתי מגורים. זה כל הסיפור". הערה: תקציב המדינה עומד על כ-300 מיליארד שקל. תקציב מערכת הביטחון מתקרב ל-53 מיליארד שקל, הכי גדול אי פעם.

זהו מונולוג על כסף, אדישות, ציניות, וזילות החיים.

"בחודש מאי השנה הגשתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור תוכנית אופרטיבית להערכות לבניית חדרי ביטחון בחגורת ישובי עזה ושדרות, בבתים שאין בהם חדרי ביטחון. קיבלתי היתר מהרמטכ"ל להיפגש עם קצינים מקצועיים בפיקוד העורף וללמוד את הנושא.

"בשלב ראשון הוגדר היקף הפערים, כמה חדרי ביטחון חסרים בבתים פרטיים. פיקוד העורף נקב במספר 10,026 משפחות - דירות חסרות ממ"דים ששוכנות במרחק של עד 20 קילומטר מגבול עזה, וזה כולל ישובים, קיבוצים ומושבים וגם את שדרות ואשקלון.

"הצעה בעייתית"

"עלות הקמת חדר ביטחון על פי נתוני פיקוד העורף שנמסרו לי, נעה בין 65,000 ל-75,000 שקל לכל יחידה. הנתון הזה מסתמך על ביצוע בפועל של משרד השיכון עת הקים חדרי ביטחון למגורי מפוני צפון רצות עזה שעברו לקיבוצים כרמיה, אור הנר ומפלסים.

"אחר כך הגעתי למסקנה שההיקף הזה גדול וכבד מדי והצעתי להתרכז באותם ישובים שנמצאים ממש בקו האש. לצורך כך הסתמכתי על החלטת ממשלה מלפני שנה שהגדירה 44 ישובים, כולל שדרות, כ"ישובי עוטף עזה" לצורך סיוע וחיזוק. מדובר בישובים ששוכנים בטווח 7 קילומטר מהגבול. וכך, מרגע שהייתה הגדרה חדשה, הצטמצם היקף החוסרים לכ-4,400 בתי אב. מהם 900 בשדרות. מה שקובע עלות של כ-350 מיליון שקל.

"באתי למנכל משרד ראש הממשלה רענן דינור, במאי השנה, בהצעה שממשלת ישראל תקצה מיידית 15 מיליון שקל עבור תכנון חדרי הביטחון. גם אמרתי, שזו תהיה פוליסת ביטוח למקרי אסון. משמע, אם בטווח של חצי שנה יקרה משהו נורא, תוכל הממשלה, בצדק, לומר שפתחה ונקטה במהלכים לקדם פני הרעה. ואם בעוד חצי שנה, יפרוץ שלום עולמי ויגור זאב עם כבש באושר ועושר, נגיד ששילמנו 15 מיליון שקל, דמי ביטוח, ולשמחתנו לא קרה כלום.

"ואז פרצה מלחמת לבנון. המתנתי. אחריה נפגשתי עם הממונה על התקציבים באוצר קובי הבר. הוא הסביר לי שההצעה שלי בעייתית 'בגלל השלכות רוחב' לדבריו. מה יקרה אם מחר יפלו קסאמים בכפר סבא? הוא שאל אותי אז תקציב המדינה ימגן את כל המדינה? השבתי לו, שבמקרה כזה תתכנס הממשלה ותחליט מה לעשות, אבל בינתיים ברור שהקסאמים נופלים על בתים עם גגות רעפים ואנשים נפגעים. אני מבין שכל הדיונים האלה על 'השלכות רוחב' יכולים להתקיים רק במשרדים ממוזגים, על כוס קפה בירושלים. מי שישן לילה לילה תחת קולות של נפילות ויציאות, אין אצלו השלכות רוחב. אצלנו ההשלכות הן ממוקדות.

"אני חייב גם לציין שאחד מפקידי הממשלה אמר לי ביוהרה: 'מה יעזור חדר ביטחון ביתי, אולי מחר ייפול קסאם על האוטו או ברחוב בדרך לבית הספר?'. התאפקתי והסברתי לו, שברגע שלתושב אין ביטחון שהוא יכול לישון בלילה ולא לרוץ בלי לדעת מה לעשות כאשר יש אזעקת שחר אדום, שהפכה לאור אדום ועברה באחרונה לאזעקת צבע אדום, אז ירד חלק ניכר מהלחץ והאימה.

"הכי הדהים אותי זה פקיד ממש בכיר שאמר לי בשקט, ביציאה, אל תדאג שי, יום אחרי שיקרה אסון גדול, הכל ייפתר.

"אני דואג. מאוד דואג. אני גר בכפר עזה, הכי קרוב לבית חנון, מה יש לי לעשות כשאני שומע אזהרת קסאמים? אני שומע ומחכה לראות איפה ייפול.

"תוכנית יקרה מדי"

"לפני שבועיים התקבלה תשובה רשמית של רענן דינור, לדבריו הוא לא רואה בשלב זה צורך וצידוק להיכנס לפרויקט כזה. וביום ראשון השבוע, 19.11, התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט, כן כן ראש המפלגה שלי, בהשתתפות ראש עיריית שדרות ושרים הנוגעים בדבר. במהלך הדיון הועלתה שוב דרישה לחדרי ביטחון על בסיס התוכנית שהצגתי, עם נתוני פיקוד העורף. אז קם מנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי ואמר שלפי הנתונים שבידיו עלות המיגון היא 900 מיליון שקל. הוא אמר שזו תוכנית יקרה מדי ואמר: 'אם יש בידינו 900 מיליון שקל אז אני מציע שנפנה אותם לפיתוח מערכות ליירוט טילים'.

"זה הקטע שכמעט שבר אותי, לא התאפקתי והתחלתי לצעוק במחאה. הניסיון של אשכנזי ליצור הוצאות היסטריות, 900 מיליון שקל, הוא התנהלות בלתי מוסרית. ועוד יותר חמור זה הדרך לבוא לנצל את הסיטואציה הקשה ולרכב על הגל של דרישתנו האלמנטרית לחדרי ביטחון, כדי לגייס את הסכום שמשרד הביטחון רוצה לפיתוח אמצעים נגד טילים. זה, תסלחו לי, חוצפה שלא תעלה על הדעת. האם אני וחבריי, שגרים היום תחת אש, צריכים להיות מקור המימון לפיתוח נשק מתקדם בצה"ל? אולי שייקחו את הכסף לפיתוח מהמשכורת של אשכנזי והחברים שלו, או שיחקו משני מטוסי אף 16, שלא לדבר על אפשרות דומה לקחת כספים ממשרד הביטחון לבניית פצצה חכמה.

"צדקתי אז, אני צודק היום"

"אז אני רוצה להגיד גם לראש המפלגה שלי ולחברים שלי בפוליטיקה: אני בוגר אופרציה קודמת, כראש המועצה האזורית שער הנגב הובלתי את המאבק על הקמת גדר מערכת, סביב עזה בשנת 94'. גם אז כל אחד שפניתי הסביר לי למה לא צריך כי זה הרבה כסף והרי כבר פרץ השלום ויש מזרח תיכון חדש. בסוף הקימו גדר סביב עזה והיום כולם אומרים שבלי זה תל אביב הייתה מוצפת בטרור. כמו שצדקתי אז אני צודק היום. השאלה היחידה היא מתי, וכמה פגיעות בגוף ובנפש עוד יהיו. אני מציע להסתפק במניין הנפגעים היום ולא לחכות עד שיגדל. חצי שנה בוזבזה, תכנון חדרי הביטחון כבר היה יכול להיות גמור, תמורת 10-15 מיליון שקל, בימים האלה יש נפגעים כמעט מדי יום, רק להתחיל לחשוב ולתכנן חדרי ביטחון ייקח חצי שנה-שנה, אחר כך מכרזים, ובניה, כלומר לפחות שנתיים". "