05 שנה לאחר הקמת ועידת התביעות נאבקים בישראל על נכסים בכמיליארד ד'

ועידת התביעות הוקמה ב-1951, לקראת מו"מ השילומים עם גרמניה. חברים בה 24 ארגונים יהודיים מקומיים ובינלאומיים, כגון הקונגרס היהודי העולמי, הקונגרס היהודי האמריקני, הסוכנות וארגוני ניצולים. ממשלת ישראל אינה חברה בוועידה, ועד היום לא התערבה בחלוקת כספיה.

מקורות ההכנסה העיקריים של ועידת התביעות הם מכירת נכסים ללא יורשים בגרמניה (בעיקר במזרח המדינה), תשלומים של ממשלת גרמניה לניצולי שואה, הקרן הגרמנית לפיצוי עובדי כפייה וההסדר עם הבנקים השווייצריים בפרשת חשבונות קורבנות השואה. בשנת 2005 הסתכמו ההכנסות ב-629 מיליון דולר.

הוצאותיה של ועידת התביעות הסתכמו אשתקד ב-538 מיליון דולר, מתוכם הועברו 378 מיליון דולר ישירות לניצולים. 126 מיליון דולר שימשו לתוכניות הנצחה, חינוך ותיעוד, ואילו הוצאות המינהלה והאחרות הגיעו ל-36 מיליון דולר.

לפני כמה שנים החליטה הוועידה, כי 80% מכספי התמיכות יועברו ישירות לניצולים, והיתרה - לצרכים חינוכיים ותיעודיים. בין היתר, תרמה הוועידה עשרות מיליוני דולרים לפרויקט ההרחבה של יד ושם.

ארגוני הניצולים בישראל התנגדו לאורך השנים הן לחלוקה זו והן לנהלים לטיפול בכספים, אך ללא הצלחה. שלשום (א') הצטרפו למאבקם השר לענייני גמלאים, רפי איתן, המופקד על הטיפול בניצולי השואה; יו"ר הסוכנות, זאב בילסקי; ויו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו.

הדרישה המרכזית היא להגדיל משמעותית את כוחם של הנציגים הישראליים בהנהלת הוועידה. במכתב ששיגר לנשיא הוועידה, ישראל זינגר, וליו"ר יוליוס ברמן, דורש איתן להגדיל את ייצוגה של ישראל (ניצולים וממשלה אחד) בהנהלת הוועידה ובוועדותיה ל-50% לפחות, תוך מתן עצמאות מוחלטת

לממשלת ישראל ולניצולים בבחירת נציגיהם.

עוד דורש איתן, כי החלוקה של 80-20 תבוצע רק לגבי מקורות כספיים שאינם מיועדים מראש לטובת הניצולים (בעיקר הכנסות ממכירת רכוש), וכי מתוך 80% המופנים לניצולים - יינתנו 60% לניצולים המתגוררים בישראל.

דרישה נוספת היא, שכל ההחלטות בנוגע לחלוקת הכספים בישראל או לארגונים ישראליים, יתקבלו אך ורק בידי החברים הישראליים במועצת הוועידה, ללא כל זכות ערעור עליה מצד חברים אחרים במועצה.

איתן מוסיף ודורש להעביר לישראל "חלק משמעותי" מפעילותה של ועידת התביעות, המרוכזת כיום בניו-יורק ובמידה פחותה בפרנקפורט. בישראל יש לוועידה נציגות קטנה בלבד. הדרישה האחרונה היא למנות סמנכ"ל ישראלי, אשר "יעבוד בצמידות" למנכ"ל האמריקני, גדעון טיילור. איתן מציין, כי תקנות הוועידה לא השתנו מאז הקמתה לפני יותר מ-50 שנה.

לדברי בילסקי, "אם נמשיך בהקצאת הכספים כפי שהיא מתנהלת היום, מרבית הכסף יישאר בבנקים בארה"ב לאחר מותם של ניצולי השואה". בילסקי גילה, כי ועידת התביעות היתה האחרונה להיענות לבקשת הסוכנות לסייע ליישובי הצפון בעת מלחמת לבנון השנייה, וכי תמיכתה היתה מועטת מדי ומאוחרת מדי. הוא סיכם: "לא ייתכן שחבורה מצומצמת של אנשים היושבים בניו-יורק תקבע לגבי נושא כה טראומתי בחיי העם היהודי".

יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, נח פלוג, ציין, כי 80% מהניצולים עלו ארצה, אך עד היום אין להם השפעה על הטיפול בכספים המתקבלים בשמם ובעבורם. "יש לחלק את המשאבים מהר ככל האפשר, כי עוד מעט לא יהיה למי לחלק", הוסיף.

הסוכנות, יד ושם, הממשלה וארגוני הניצולים, חתמו על הסכם לפיו יפעלו במשותף למילוי דרישותיהם. הדוברים לא אמרו מה יעשו אם הדרישות לא ייענו, ורק בילסקי דיבר כללית על "מאבק ציבורי".

עם זאת נראה, כי מסמך ההבנות שנחתם השבוע יוכל לשמש כנשק משפטי רב-עוצמה, אם יחליט גורם עצמאי כלשהו - למשל: ניצול שואה - לפתוח בהליכים נגד ועידת התביעות, כגון תביעה ייצוגית בטענה לחלוקה בלתי הולמת של כספי הארגון.

מנכ"ל ועידת התביעות, גדעון טיילור, לא נענה לפניית "גלובס" להגיב על הדברים.