איש השבוע / עופר עיני

יהיה זה כמעט נבזי לכתוב שעופר עיני רצה את השביתה הזו במשק. אבל יהיה גם לא הוגן להתכחש לעובדה שהיא עשתה לו טוב. בעוד שבועיים הוא סוגר שנה בתפקיד, וכמעט היה לו חור אחד גדול ברזומה: שביתה כללית במשק.

לא שלא הייתה לו סיבה לשבות. להיפך. רק שלשום (ד') כתבה סטלה קורין-ליבר כי "אין מוצדקת מהשביתה הזאת". 12 אלף אנשים ממשיכים לקום כל בוקר לעבודה, למרות שכבר חודשים לא קיבלו משכורת. אליהם מצטרפים 40 אלף עובדים שחודשים ואף שנים לא קיבלו את הפרשות הפנסיה והקרנות.

זו לא שביתה על הטבות, לא על חשמל חינם ולא על משכורת 13.

את זה הבין גם הציבור, ולמרות העצבים בנתב"ג, הפנה את האצבע המאשימה אל עבר ממשלת ישראל. את זה יודע גם עופר עיני. הוא ידע את זה מראש, ולכן הלך על כל הקופה.

ביום שני, כשהכריז עיני על שביתה, רבים עוד חשבו שגם הפעם זה ייגמר במו"מ. אנחנו נדפיס את העיתון עם כותרת גדולה, ובלילה יודיעו שהחליטו לדבר. אלא שעיני החליט שנמאס לו לדבר. "נגמר לשרים הקרדיט אצלי", הוא אמר השבוע. רק לפני חודש הוא שלח מכתב חריף לשר הפנים, רוני בראון, והתריע כי ישבית את המשק בתוך שבועיים אם לא ימצא פתרון להלנות השכר וכספי הקרנות ברשויות המקומיות. עברו שבועיים וכאילו כלום. בראון אמר לעיני שהוא טס לחו"ל, אז עיני דחה את האיום בשבועיים נוספים.

באותו יום שני, גם בראון וגם הירשזון לא הבינו מדוע לא ניתן לדחות "רק בכמה ימים" את ההכרזה על שביתה כדי למצות את המו"מ "באופן אחראי". אחריות, כידוע, היא תמצית מהותה של ממשלת ישראל, לדורותיה.

בקרוב מאוד יוביל עיני מאבקים נוספים, כמו המו"מ על הסכמי השכר ועל הרפורמה בחברת החשמל. אחרי כל הפעמים שנדמה היה שהוא משחק ב"תחזיקו אותי", הוא ידע שעליו להפגין הפעם נחישות. אם הוא לא היה סוגר את המדינה שלשום בגלל העובדים החלשים, היה לו הרבה יותר קשה לסגור את המדינה על הסכמי השכר.

האבסורד הוא, שאם מישהו במשרד האוצר היה משכיל לפתור את המשבר הזה עוד לפני שהשביתה פורצת ומוותר מעט על זחיחות הדעת, עיני לא היה זוכה השבוע לנקודות הנוספות, אותן הרוויח בזכות ולא בחסד.

עכשיו עיני בדיוק במקום בו רצה להיות. מהמחליף האלמוני כמעט של עמיר פרץ, הפך למנהיג פועלים שנחשב לאחראי ומקובל על בכירי המשק הישראלי מצד אחד, ומנגד גם לכזה שיודע להוריד את השאלטר כשקצו הקצים.

פתאום אפילו בערוץ 2 מגלים אותו, ועורכים איתו שיחות סלון נרגשות בשיא הפריים-טיים. הצופים יכלו לראות שלשום את עיני מקבל SMS מאחד הבנים, שאומר לו "בהצלחה אבא, אנחנו איתך". ועוד רגע שחייבים להזדהות איתו קלטה שלשום המצלמה: האח, בני, מספר על עופר שאת ארוחות הצהריים שלו הוא לא עושה בבראסרי. "פה בהסתדרות, אוכלים בחמגשיות".

זליכה הכול יכול

ומילה על החשב הכללי: אמנם בצל של עיני, אבל מיד אחריו, איש השבוע היה לא אחר מאשר החשב הכללי באוצר ירון זליכה. עוד לא עברו יומיים מאז שהאשימו אותו בכירי האוצר בעיצומים שנקטו עובדי המדינה בשבוע שעבר, ושוב מאשימים אותו בטרפוד המו"מ - הפעם בעניין הרשויות המקומיות.

אפילו השר בראון קפץ על המציאה, וזרק את האחריות על זליכה, שלא מעביר את הכסף לעובדים. נדמה שהמו"מ הקרוב על עתידו של המשק, יהיה דווקא על הסדרי הפרישה המוקדמת של החשכ"ל הכול יכול, זליכה. ד"ר ירון זליכה.