רם בלינקוב בראיון ראשון בתפקיד מנכ"ל משרד הפנים: "אין פתרון אחיד לכל הרשויות"

"לא מדובר בחשכ"ל, אלא באגף החשכ"ל. אני לא יודע אם זה מישהו או 'מישהם' בחשכ"ל. אני לא אוהב להתעסק בהאשמות. זה לא רק מישהו אחד, אלא רצף של תקלות, שאף אחד לא יכול לנקות את עצמו מהן. אני לא הופך את זה לעניין אישי. זה לא העניין. העניין הוא, שמסיבות שעד עכשיו לא מובנות לי, הוראות תשלום בהיקף של כ-70 מיליון שקל לא מכובדות מזה זמן רב. מישהו הורה לחשב משרד הפנים, שהוא עובד של החשכ"ל, לא לכבד את הוראות התשלום שלנו. כך נוצר מצב שעשרות רשויות מלינות שכר".

כך, בעיצומו של המשבר הנוכחי ברשויות המקומיות, שהוביל להשבתה של המשק מצד ההסתדרות, מצטרף מנכ"ל משרד הפנים, רם בלינקוב, בדרך עקיפה להתקפות על החשב הכללי באוצר, ירון זליכה. הוא נמנע מלהפנות אצבע מאשימה לכיוונו של זליכה עצמו, אך מטיל את האשם על משרדו.

משרד הפנים, בדומה למשרדי ממשלה אחרים, בנוי משכבות גיאולוגיות. ניתן למצוא בו שרידים חיים עוד מתקופתם של שרי הפנים לשעבר כמו יוסף בורג, אריה דרעי ונתן שרנסקי. בלינקוב, מינוי של שר הפנים הנוכחי, רוני בר-און (קדימה), שונה במשהו מהמינויים האחרים. הוא נחשב למנכ"ל הראשון מזה שנים בעל אוריינטציה עסקית מובהקת. בניגוד לקודמיו בתפקיד, אוסקר אבורזק (בכיר ברשות המסים. מינוי של אופיר פז פינס) וגדעון בר-לב (בעל משרד רו"ח, המתמחה בתחום המוניציפאלי. מינוי של אברהם פורז), בלינקוב התנסה בניהול מערכות עסקיות גדולות. בארבע השנים האחרונות שימש כמנכ"ל הוט, וברזומה המקצועי שלו יש תפקידים בכירים ב-012 ובבזק.

בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקיד, מתייחס בלינקוב למשבר ברשויות המקומיות ולתהליכים שעוברים על המשרד שהוא מנהל.

מי אשם במשבר השכר ברשויות המקומיות שהוביל להשבתת המשק? בשלטון המקומי מפנים אצבע מאשימה כלפי זליכה. ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר, המכהן גם כיו"ר ועדת העבודה במרכז השלטון המקומי, דרש השבוע משר האוצר, אברהם הירשזון, לפטר לאלתר את זליכה. רוכברגר טוען, שזליכה הורה לעכב את הוראות תשלום השכר של משרד הפנים לעובדי הרשויות. "זו שערורייה שאין הדעת סובלת, שפקיד במשרד ממשלתי יגרום נזק כלכלי למדינת ישראל ויגרום להשבתת ארגוני העובדים", כתב רוכברגר, "ידוע לי כי משרד הפנים נערך להעברת המשכורות והנלוות לרשויות. האחריות לפיטוריו של זליכה ולהוראה על העברה מיידית של הכספים, היא עליך בלבד".

- הלנת שכר ברשויות המקומיות מצדיקה שביתה כללית במשק?

"צריך לזכור שהעובדים הם עובדים של הרשויות המקומיות, והשיטה הזאת של ההסתדרות לגלגל את הכדור לפתחה של הממשלה נובעת רק מהערכתה, שהמאבק מול הממשלה הוא יותר קל מאשר המאבק מול מי שבאמת מלין שכר - הרשויות. חלק מהרשויות מלינות את השכר כי הן באמת לא מקבלות את הכספים שמגיעים להם, חלק מלינות שכר בגלל התנהלות לא ראויה וחלק הגיעו למצב הזה בגלל קיצוץ בלתי סביר במענקי האיזון לפני כשלוש שנים".

- האם לדעתך ניתן לשים קץ אחת ולתמיד לתופעה המכוערת של הלנת שכר?

"אחת ולתמיד לא, אבל בהדרגה זה ייפתר. ותזכרי, שהיקף הבעיה נמוך היום משמעותית לעומת מה שהיה לפני חצי שנה".

- האם אתה מסכים שהפתרון לבעיה טמון בעסקת חבילה בין ההסתדרות, הממשלה והרשויות. כלומר, הרשויות מפטרות עובדים, ההסתדרות מסכימה והמדינה מעניקה רשת ביטחון, כפי שהציע קודמך בתפקיד אוסקר אבורזק?

"אין פה פתרון אחיד לכל הרשויות. לא כל הרשויות אותו דבר. אני מסכים להגדרה שהממשלה, מטעמי אחריות, מוצאת את עצמה בנושא שהוא בעצם בין העובדים לבין השלטון המקומי. אין ברירה, צריכה להיות לנו אחריות, אנחנו חיים במדינה הזאת".

- איך אתה רואה את משרד הפנים?

"אחד המשרדים החשובים ביותר בקביעת אורח החיים של אזרחי המדינה".

- איזה משרד ירשת?

"אני לא רוצה להתעסק בזה".

- אחרי חמישה חודשים בתפקיד אין לך דעה?

"קיבלתי משרד עם הרבה נושאים לטיפול, שמקיפים הרבה מאוד תחומים והרבה מאוד עניין".

- לדברי השר בר-און, המשרד הוא אם כל הבירוקרטיות.

"מי אני שאחלוק על אמירות של שר הפנים. יש פה הרבה ביורוקרטיה ואנחנו מטפלים בה".

- בר-און אמר גם, ש"המשרד הולך להתנהל כמו ביזנס"' ו"המשרד צריך להיות כמו סוג של מוצר שנתון לתחרות תמידית. ביזנס אוריינטד". האם לדעתך זה אפשרי?

"המשרד הוא אחד המעניינים בשוק הממשלתי והוא זקוק לשינויים. אנחנו משתדלים להנהיג פה סטנדרים של רמת שירות ואמות מידה כלכליות לנושאים שלא הונהגו בעבר, ומשתדלים להתחייב על זמני מענה, למשל בנושא התכנון והבנייה. אי אפשר לשנות בבת אחת אבל אני בטוח שהשינוי יהיה חיובי".

- השר נותן לך יד חופשית?

"יש לי את השר הכי מדהים. לא מתערב בדרג המקצועי כהוא זה. נותן חופש פעולה. אציל נפש בעניין הזה".

- האם לדעתך משרד הפנים התנהל נכון בזמן מלחמת לבנון? היו טענות שהמשרד נהג איפה ואיפה כלפי הרשויות בצפון.

"בגדול לא שמעתי טענות נגד משרד הפנים. המשרד העניק סיוע משמעותי לרשויות המקומיות בזמן המלחמה. הזרים 240 מיליון שקל. זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהוזרם סיוע ב'ריל-טיים' מבלי לחכות למנגנון הביורוקרטי. מי שספג יותר קטיושות קיבל יותר כסף. אני גאה בזה. באופן טבעי יכול להיות שבשוליים זה לא נראה למישהו, אבל באופן כללי היה קונצנזוס לגבי ההתנהלות שלנו".

- מה אתה מתכנן למשרד הפנים? מה תוכנית העבודה שלך?

"מתכנן לעשות אותו יותר קשוב יותר לקליינטים שלו. מתכנן לבצע בקרה הדוקה על עבודות הועדות המחוזיות. אני המנכ"ל הראשון שביקש דין וחשבון מהוועדות המחוזיות. אני מתכנן לבצע בקרה גם על עבודת לשכות מינהל האוכלוסין, להשלים תהליך הבראה של השלטון המקומי, רפורמה במשק המים, רפורמה בכבאות וכו'".

- ראשי הרשויות החזקות רוצים עצמאות. רוצים להתנתק מהשלטון המרכזי. הם יזכו לכך בקדנציה שלך?

"בשבועות הקרובים ביותר הם יקבלו שורת, הקלות שתהיה הסנונית שבעקבותיה יבואו הקלות נוספות. כמו למשל, אי תלות באישור תקציבים, יכולת לסכם איתי על תקציבי פיתוח שלוש שנים מראש במקום שנה.

"ניתן הרבה חופש לרשויות החזקות, ומצד שני הרבה פיקוח אגרסיבי על הרשויות החלשות. לא ניתן לאף אחד לשדוד כספי ציבור. נשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו, חשבים מלווים, מנגנונים של קיזוזים וחיובים אישיים".

- ראשי השלטון המקומי מתנגדים למנגנון החיוב האישי ודורשים את ביטולו או החלתו על כל ראשי השירות הציבורי.

"מצידי שיהיה חיוב אישי גם על מנכ"לים ושרים בשירות הציבורי".

- הכרזת החודש על מבצע ארצי לגביית חובות ארנונה. לא כל הרשויות, למשל תל אביב, אהבו את זה. הן טוענות שלא צריך לתת פרס בדמות הנחה למי שלא משלם בזמן.

"לא מפריע לי שעיריות גדולות מתנגדות למבצע".

- המשרד מנסה לקדם חוק עיריות חדש. איפה זה עומד והאם יש מתנגדים?

"הוא יוגש בתקופה הקרובה ביותר. כל מיני דברים מפריעים לשלטון המקומי, חלקם נראים לנו וחלקם לא".

- יש לך עדיפות לרשויות במגזר הערבי?

"בדיוק כמו במגזר היהודי".

- באחרונה הדחת את ראשי המועצות חריש, קציר ויסוד המעלה. השבוע הדחת את ראש המועצה מעלה עירון. מי עוד על הכוונת שלך?

"מה זאת אומרת מי עוד על הכוונת שלי? את מנסחת את זה בצורה שלא מוצאת חן בעיניי. אין לי כוונה להדיח מישהו במיידי, למרות שיש רשויות שמתנהלות לא כראוי".

- השלטון המקומי מושחת בעיניך?

"לא".